ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"גורם פוליטי לא יעשה שימוש בבוט או באמצעי אוטומטי באופן היוצר רושם כי מדובר בדעתו או בפעילותו של אדם פרטי שאינו פועל מטעמו", כך נכתב ב"הצעת חוק שקיפות בשימוש באמצעים אוטומטיים בפעילות פוליטית מקוונת", הצעת חוק תקדימית שח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) העבירה לאחרונה לאישור הלשכה המשפטית בכנסת על מנת שתונח בקרוב על שולחנה של הכנסת.
מדובר בהצעת חוק ראשונה המבקשת להסדיר בישראל את השימוש באמצעים אוטומטיים – בוטים, אלגוריתמים ומערכות בינה מלאכותית – בפעילות פוליטית מקוונת, אמצעים שהפכו בשנים האחרונות לגורם מכריע מבחינה פוליטית.
לפי הצעת החוק, כל שימוש בבוטים יחייב גילוי נאות כי מדובר בתעמולה מטעם גורם פוליטי, הן על גבי המסר עצמו והן על גבי החשבון השולח את המסר. אופן הגילוי הנאות ייקבע על-ידי ועדת הבחירות. רכישה של בוטים וכיוצא באלה כלים אוטומטיים תחוייב בשקיפות מלאה. האכיפה תיעשה על-ידי מבקר המדינה כחלק מאכיפת חוק מימון מפלגות.
מטרת החוק היא להתמודד עם תופעה הולכת ומתרחבת בזירות הבחירות והרשתות החברתיות: יצירת מצג שווא של תמיכה ציבורית רחבה באמצעות חשבונות מזויפים, רשתות מתואמות ותכנים שנוצרים ומופצים באופן אוטומטי ("בוטים"), ללא גילוי לציבור בנוגע לשימוש שנעשה באמצעים אלה.
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, המרחב המקוון הפך בעשור האחרון לזירה מרכזית של תעמולה והשפעה פוליטית, אך במקביל טושטשו הגבולות בין פעילות אנושית אותנטית לבין פעילות ממוחשבת מתוזמנת. שימוש לא שקוף באמצעים כאלה, נטען, עלול להטעות את הציבור, לפגוע בשוויון בין מתמודדים בבחירות ולערער את האמון בהליך הדמוקרטי עצמו.
הצעת החוק מגדירה אמצעי אוטומטי כתוכנה, אלגוריתם, מערכת מבוססת בינה מלאכותית או כל אמצעי טכנולוגי אחר, הפועל באופן אוטומטי או חצי אוטומטי, על מנת ליצור, להפיץ לנהל או להגביר מסרים מקוונים.
הגדרת הצעת החוק ל"בוט" היא "אמצעי אוטומטי היוצר מצג סביר של חשבון משתמש או תקשורת אנושית".
ליבת ההצעה מצויה בפרק העוסק בחובת הגילוי. החוק המוצע מעניק הגדרה רחבה של "גורם פוליטי" – מפלגות, סיעות, מועמדים, נבחרי ציבור ואף גורמים הפועלים מטעמם, שלפי ההצעה לא יוכל לעשות שימוש באמצעי אוטומטי בפעילות פוליטית מקוונת, אלא אם כן נמסר לציבור גילוי נאות וברור על כך.
הגילוי הנאות נדרש להיות "הודעה ברורה, גלויה ובולטת לציבור, המציינת כי המסר או האינטראקציה נוצרו או הופצו באמצעות אמצעי אוטומטי", ועליה להופיע הן בצמוד לכל מסר או אינטראקציה והן בעמוד או בפרופיל שממנו מופעל האמצעי האוטומטי.
בנוסף, מוצע להעניק לוועדת הבחירות המרכזית או ליועצת המשפטית לממשלה סמכות לקבוע "תו תקן" אחיד – סימון ויזואלי מחייב לזיהוי תוכן פוליטי אוטומטי.
עוד לפי ההצעה, גורמים פוליטיים יחויבו לדווח על כל הוצאה הקשורה לפיתוח, רכישה, השכרה, הפעלה או ניהול של אמצעים אוטומטיים, לרבות התקשרויות עם ספקים, יועצים וקבלני משנה בתחום.
הדיווח אמור לכלול שורה ארוכה של פרטים: סכום ההוצאה (או טווח סכומים), סוג האמצעי האוטומטי, מטרת השימוש, זהות הספק ומיקומו הגיאוגרפי, וכן היקף הפעילות – מספר החשבונות שהופעלו או היקף החשיפה שנרכש. המידע יפורסם לציבור כחלק מדיווחי מימון המפלגות או באתר ייעודי.
בכך מבקשת ההצעה לשלב את זירת הרשת בתוך מסגרת דיני מימון הבחירות, ולאפשר ביקורת ציבורית ומשפטית לא רק על שלטי חוצות או תשדירי תעמולה.
האחריות לפיקוח על יישום החוק המוצע תוטל על מבקר המדינה, בשבתו כמבקר מימון מפלגות, עם סמכויות דרישת מידע ומסמכים. הפרות ייחשבו כהפרות של דיני מימון מפלגות ויאפשרו הטלת קנסות, הפחתת מימון ואף קביעה של "הטעיית הציבור" במקרים חמורים או שיטתיים. הפרה חוזרת יותר מפעמיים עשויה להוביל לכפל קנס.
בנוסף, מוצע להעניק ליושב ראש ועדת הבחירות סמכות להוציא צו מניעה בתוך 24 שעות להסרת פעילות אוטומטית או רשת חשבונות (רשת של חמישה חשבונות ומעלה) שלא סומנו כדין – כלי אכיפה מהיר יחסית, שעשוי להיות רלוונטי במיוחד בתקופות בחירות.
החוק מוצע כהוראת שעה לארבע שנים בלבד. הבחירה בהסדר זמני משקפת, ככל הנראה, זהירות לנוכח התפתחות הטכנולוגיה והקושי לצפות מראש את השלכות ההסדרה שייבחנו בהמשך במידה והצעת החוק תשלים את הליך החקיקה.
גם אם סיכויי ההצעה לקבל את תמיכת ועדת השרים לחקיקה הם קלושים, עצם הנחת ההצעה מסמנת שינוי תפיסתי: הכרה בכך שפעילות פוליטית מקוונת אינה יכולה להמשיך להתנהל במשטר דמוקרטי בצורה של "מערב פרוע" טכנולוגי, וכי מדובר בזירה הדורשת כללי משחק ברורים – במיוחד בעידן שבו ההבחנה בין אדם למכונה הולכת ומטשטשת.
למרות שמעולם לא הונחה הצעת חוק בנושא על שולחן הכנסת, בכנסת הקודמת החלה "ממשלת השינוי" ביוזמת חקיקה בנושא, אם כי זו לא התמקדה בתחום הפוליטי.
ביולי 2022 פורסם באתר החקיקה הממשלתית "חוק הבוטים", או בשמו הרשמי: "תזכיר חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס'…) (סימון מסר המוני המופץ באמצעות יישום אוטומטי), התשפב–2022", שהניחו שר המשפטים גדעון סער ושר התקשורת יועז הנדל.
מטרת תזכיר החוק הייתה החלת שקיפות במרחב המקוון בנוגע לשימוש באמצעים ויישומים טכנולוגיים המאפשרים הפצת מסרים באופן אוטומטי, לאו דווקא על ידי גורמים פוליטיים, ולצמצם את התופעה הרחבה של הטיית דעת הקהל באמצעות שימוש באמצעים ויישומים מסוג זה.
הצעת החוק של לזימי מצטרפת לדיון בינלאומי רחב בשאלת הסדרת בינה מלאכותית ותעמולה פוליטית ברשת. הצעת החוק דומה באופייה לחקיקה שקודמה באיחוד האירופי, אולם מתמקדת בגורמים הפוליטיים ואינה מטילה רגולציה ישירה על הפלטפורמות הבינלאומיות.
האיחוד האירופי יצר בשנים האחרונות מסגרת רגולטורית מקיפה, הכוללת כמה שכבות. הראשונה היא חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) המחייב שקיפות בפרסומים פוליטיים, אוסר על שימוש בחשבונות מזויפים , ומטיל חובת דיווח ופיקוח על פלטפורמות גדולות כגון גוגל, טוויטר (X) ומטא.
השנייה היא "חוק ה-AI האירופי" (EU AI Act) המחייב גילוי נאות על תוכן פוליטי שנוצר באמצעות AI, מסווג מניפולציות פוליטיות באמצעות AI ככאלה המהוות סיכון גבוה, ואוסר על התחזות אנושית באמצעות מערכות AI בהקשרים פוליטיים.
שתי השכבות האלה מצטרפות לתקנות הקיימות באיחוד לגבי פרסום פוליטי המחייבות שקיפות מקיפה לגבי מי שילם, כמה שילם, באיזו טכנולוגיה נעשה שימוש ועוד. החקיקה והרגולציה באיחוד נחשבים למתקדמים ביחס לעולם.
בארה"ב אין חוק פדרלי כולל המסדיר את כל המישורים המוסדרים באיחוד האירופי. חקיקה הנוגעת ל-AI קיימת במדינת קליפורניה שאוסרת על שימוש בדיפ-פייק מטעה בבחירות, ומחייבת סימון של תוכן פוליטי שנוצר על ידי בינה מלאכותית. גם בטקסס ווירג'יניה קיימים חוקים דומים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
