ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רה"מ הנאשם בפלילים בנימין נתניהו הגיש השבוע בקשת חנינה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, בניסיון להימלט ממשפטו הפלילי באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים, זאת בניגוד להצהרותיו החוזרות במהלך השנים כי יתמודד עם האישומים ולא ינסה לבטל את המשפט בדרך לא דרך.
בדיקת "שקוף" מעלה כי עוד לפני בקשת החנינה ניסו נתניהו, נאמניו ושותפיו הפוליטיים להימלט מאימת הדין בדרך של חקיקה מפלה- לא פחות מ-13 פעמים בתוך שמונה שנים.
חוק החסינות של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה-יהודית), המונח כעת על שולחנה של ועדת שרים לענייני חקיקה, הוא "החוק הצרפתי" ה-13 המונח על שולחן הכנסת מאז 2017, מועד תחילת החקירות נגד נתניהו.
הבדיקה מעלה שהחוקים נחלקים לארבע גרסאות בסיסיות של הצעות חוק שהוגשו שוב ושוב, במטרה זהה: הפיכת משרת ראש הממשלה, הממשלה או הכנסת, לעיר מקלט לעבריינים – ללא הגבלה או מערכת של איזונים.
הצעת החוק המכונה "החוק הצרפתי" נועדה להפוך את מוסד ראש הממשלה בישראל לעיר מקלט לעברייני צווארון לבן. הרצון הפוליטי בקידום חוק כזה קדם לחזרתו של נתניהו ללשכת ראש הממשלה ב-2009, ועלה כל אימת שראשי הממשלה הקודמים הסתבכו בפלילים.
כך היה אחרי פתיחת חקירות בחשד לשחיתות נגד ראשי הממשלה אהוד ברק ואריאל שרון, ולאחריהם נגד אהוד אולמרט שאף נשפט, הורשע ונכלא. "חוק צרפתי" הוא אינטרס לא רק של פוליטיקאים בעלי נטייה פלילית אלא גם של גורמים בעלי כוח המעוניינים בהפיכתו של השוחד לחוקי. אלא שהאקלים הפוליטי, החברתי והמוסרי באותן שנים לא איפשר מהלכים של ממש בכיוונים כאלה של הכשרת שחיתות פוליטית.
רק בעת שהחלו שוב חקירות פליליות נגד נתניהו (שנמלט מעור שיניו מכתב אישום בגין גניבה ורמייה בתום הקדנציה הראשונה שלו), החל נתניהו באמצעות נאמניו בליכוד לקדם ניסיונות חקיקה של ממש שיעניקו לראש ממשלה "רישיון לגנוב".
בדיקת "שקוף" לגבי היסטוריית החקיקה של "חוקים צרפתיים" מעלה כי בשמונה השנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת 13 הצעות חוק הנחלקות לארבע גרסאות שונות של אותו רעיון עקרוני.
זכות הראשונים המפוקפקת של הנפת דגל השחיתות החוקית בישראל שייכת לח"כ דוד אמסלם, מנאמניו המובהקים של נתניהו בליכוד, שבשנת 2017, עם חשיפתן של החקירות הפליליות נגד נתניהו, הניח על שולחן הכנסת חוק שנתפר למידות פטרונו הפוליטי.
שמו של החוק מתייחס לחוקה הצרפתית האוסרת על חקירה והעמדה לדין של נשיא מכהן, גם בנוגע לעבירות שביצע שלא במסגרת תפקידו או לפני שמונה לתפקיד. הסיבה לחסינות הינה מניעת שימוש פוליטי בהליכים פליליים, אולם כדי לאזן אותה הוגבלה כהונת הנשיא לשתי קדנציות של 5 שנים כל אחת.
בישראל אין הגבלה על כהונת ראשי ממשלה, נתניהו מכהן כראש ממשלה במצטבר כבר מעל ל-18 שנים ומבחינה חוקית הוא יכול לשלוט עוד 18 שנים נוספות ויותר. כלומר, "חוק צרפתי" בישראל יהפוך את משרת ראש הממשלה לעיר מקלט קבועה לעבריינים.
מהטעם הזה, כשח"כ אמסלם ניסה לקדם את הצעת החוק שלו בשנת 2017, התנגד לה משה כחלון, יו"ר כולנו ושר האוצר. כחלון הסביר כי כשדובר בין סיעות הקואליציה על הצעת החוק היה זה בצמוד לקידום חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה בדומה להגבלת כהונת נשיא בצרפת, אלא שבליכוד נסוגו מההסכמות.
בימים אלה ממש מלאו שמונה שנים למשבר הפוליטי שהתחולל סביב הניסיון הראשון של נתניהו לחקיקת "חוק צרפתי". כעת עלה הנושא שוב לכותרות בשל הניסיון ה-13: הצעת החוק של חברת הכנסת ממפלגת עוצמה-יהודית.
הגרסה הראשונה של "חוק צרפתי" ישראלי היתה, כאמור, זו של אמסלם מ-2017, במטרה להקנות לראש הממשלה בישראל חסינות מהעמדה לדין בעת מילוי תפקידו על כל עבירה שאינה עבירת אלימות, סמים או עבירות ביטחוניות חמורות.
הצעת החוק של אמסלם, הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – איסור על חקירה פלילית נגד ראש הממשלה במהלך תקופת כהונתו), נועדה להתמודד עם העננה הפלילית סביב נתניהו שהחלה להתגבש אז בחקירות המשטרה, ולהעניק לו "רישיון לגנוב". נתניהו בידל את עצמו פומבית מהצעת החוק, אולם הוביל אותה מאחורי הקלעים עד ליצירתו של משבר קואליציוני שאיים למוטט את הממשלה וחסם את מהלך החקיקה.
הגרסה השנייה של "חוק צרפתי" הוגשה לראשונה ב-2018 על ידי ח"כ מיקי זוהר (הליכוד). הצעת חוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי) נועדה גם היא לעצור את חקירותיו הפליליות של נתניהו, אולם הפעם באמתלה של "החזרת עטרת שחיתות ליושנה": גלגול לאחור של נוסח החוק המעניק חסינות לחברי כנסת.
כמו אמסלם, גם זוהר היה מזוהה כחבר כנסת שלא יבחל באף משימה על מנת להוכיח את נאמנותו ליו"ר המפלגה. בנוסף לכך, כמו אמסלם, זוהר ("כח, כסף וכבוד") נמנה על קבוצה גדלה והולכת של נבחרי ציבור שקידמו גישה המתייחסת בסלחנות לעבירות על טוהר המידות, ברוח "מהפכת המשילות" שקידם נתניהו בשיתוף פעולה של השרה איילת שקד.
ואכן, ההצעה של זוהר מעניקה "רישיון לגנוב" לא רק לראש הממשלה אלא גם לחברי כנסת – ובפועל, רק לחברי כנסת מהקואליציה, בשל חולשתה הכרונית של הרשות המחוקקת מול הרשות המבצעת בדמוקרטיה הישראלית.
"חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם" קובע כי חבר כנסת לא יועמד לדין פלילי אלא לאחר שניטלה ממנו החסינות, וכי על מנת להסיר את החסינות היועץ המשפטי לממשלה, העומד בראש מערכת אכיפת החוק, נדרש לקבל את אישור ועדת הכנסת ומליאת הכנסת. בשנת 2005 שונה החוק כך שחבר כנסת העומד בפני אישום פלילי נדרש לבקש בעצמו את החסינות מוועדת הכנסת, ולנמק זאת בסיבות המוגדרות בחוק.
נתניהו לא הצליח לגייס רוב פוליטי גם לקידום הצעת החוק של זוהר. שנתיים לאחר מכן, עם ההודעה על הכוונה להגיש כתב אישום נגדו ולמרות שהצהיר לפני הבחירות שלא יעשה זאת, ניסה נתניהו לעצור את ההליך באמצעות קבלת חסינות מהכנסת.
אולם העיתוי מבחינתו היה גרוע: ינואר 2020, הכנסת ה-22, בתקופת המשבר הפוליטי שהוביל לשלוש מערכות בחירות רצופות. ועדת הכנסת לא פעלה בממשלות הזמניות ולמחנה נתניהו לא היה רוב בוועדה המסדרת שהחליפה אותה. נתניהו הצליח להעביר החלטה להקמת ועדה מיוחדת שתדון בבקשת החסינות שלו, אולם כשהבין שגם בה לא ישיג רוב ושהדיונים בבקשה יהיו "מיני משפט" מתוקשר, הוא משך אותה. יממה לאחר מכן הונח כתב האישום נגדו בבית המשפט.
במידה והצעת החוק של זוהר היתה הופכת לחוק בשנת 2018, כנראה שלא ניתן היה להגיש כתב אישום נגד נתניהו ב-2020. מדובר בהצעת חוק מושחתת המעוניינת להחזיר את השליטה על היכולת להעמיד לדין חברי כנסת – לידי חברי הכנסת, בדגש על חברי הקואליציה שלהם רוב מובנה בוועדת הכנסת ובמליאת הכנסת. מאחר שבשיטת הממשל הישראלית ראש ממשלה חייב להיות במקביל גם חבר כנסת, החוק יחול ממילא גם עליו.
במאי 2021, ח"כ איתמר בן גביר (עוצמה-יהודית), יחד עם חברי כנסת מהליכוד, ש"ס וסיעות ימין אחרות, הניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי של חברי הכנסת המכהנים כחברי הממשלה). מדובר בהכלאה בין ההצעה של אמסלם ושל זוהר, כשהחסינות שהיא מציעה מורחבת גם לראש הממשלה החליפי ולכלל שרי הממשלה, כך שלא ניתן יהיה להעמידם לדין בזמן כהונתם.
בן גביר הגיש את הצעת החוק כחלק מקמפיין הבחירות שלו לכנסת ה-25, כשהצהיר שיקדם אותה במידה וייכנס לממשלה. להגשת ההצעה היתה מטרה כפולה: "שתיית" קולות מנתניהו על-ידי איתות למצביעים פוטנציאליים שלו כי הצבעה אליו כמוהה כהצבעה לנתניהו, ובאותה עת איתות לנתניהו שהכנסתו לקואליציה כדאית לו משום שישתף עימו פעולה במטרת העל שלו: ביטול משפטו הפלילי.
ביולי השנה, לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ, הניחה ח"כ לימור סון הר-מלך על שולחן הכנסת את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת).
מדובר בעוד וורסיה של הצעות החוק הקודמות שסקרנו, אלא שהנוסח הנוכחי הוא הבוטה והמבזה מכולם.
מדובר בהצעת חוק קצרה, שלמרות חשיבותה אורכה עמוד אחד בלבד, כשדברי ההסבר לחוק כוללים משפט אחד בלבד בן שתי שורות: "לצד הסמכות הקיימת של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים, מוצע להעניק סמכות מקבילה לוועדת הכנסת לעכב הליכים כנגד ראש הממשלה או שר משרי הממשלה, אם ראתה צורך בכך".
סון הר-מלך לא טורחת אפילו לנמק ולהסביר לציבור מהיכן נובע הצורך בהצעת חוק עם משמעויות מרחיקות לכת כגון זו שהגישה, או להציג טיעונים כלשהם בזכות קיומה של הצעה כה מרחיקת לכת.
מאז 2017, הצעות "חוק צרפתי" בארבעת הוורסיות שציינו הוגשו 13 פעמים. ב-100% מהפעמים הצעות החוק קודמו על ידי הצד הימני במפה הפוליטית. ב-69% מהפעמים ח"כים מהליכוד הובילו את קידום הצעת החוק או היו שותפים לקידומה.
בשש מתוך 13 פעמים הוגשה הצעת החוק כך שתעניק חסינות לראש הממשלה בלבד. בפעם הראשונה ע"י ח"כ אמסלם ב-2017, בפעם השנייה ב-2022 ובכנסת הנוכחית ב-2023.
פעמיים נוספות הוגשה ההצעה על ידי ח"כ בצלאל סמוטריץ' וח"כים נוספים, בכלל זה נפתלי בנט שהצטרף להצעה של סמוטריץ' ב-2020. הפעם השנייה הייתה בשנת 2022 כשבנט כיהן כראש ממשלה.
ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) היה האחרון עד כה להגיש את הצעת החוק, ב-21 ביולי 2025.
הצעת החוק שהגיש ח"כ זוהר ("החזרת שחיתות ליושנה"), המיועדת לחשק את החסינות לחברי כנסת מהקואליציה וראש הממשלה בתוכם, הוגשה חמש פעמים. בפעמיים הראשונות על ידי ח"כ זוהר (2018, 2019), עוד פעמיים על ידי ח"כ אמסלם (2021, 2023), ופעם נוספת על ידי סמוטריץ' וחברי סיעתו בתחילת כהונת הכנסת ה-25 (2022).
בן גביר הניח את הצעת החוק הייחודית שלו לחסינות לרה"מ וחברי הממשלה ב-2021. בימים אלה ממש ועדת השרים לענייני חקיקה אמורה להכריע האם תתמוך בהצעת החוק של ח"כ סון הר-מלך.
כל הצעות החוק, בין אם הוגשו על-ידי חברי מפלגתו של נתניהו ובעידודו הישיר, ובין אם על-ידי חברי כנסת מהימין הקיצוני, נטולות מערכת איזונים נדרשת ונועדו בראש ובראשונה לפטור את נתניהו מהתמודדות עם האישומים נגדו בבית המשפט, ככל אזרח.
התומכים ב"חוק צרפתי" בישראל הם אלה המוכנים להקריב את עקרון השוויון בפני החוק בישראל על מנת לאפשר את המשך שלטונו של נתניהו, למרות הראיות הכבדות נגדו, שלטון הנמשך במצטבר כבר למעלה מ-18 שנים.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
