ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משהו מרענן עובר על הכנסת. כולנו ראינו את ועדת האתיקה של הכנסת חושפת שיניים. סוף סוף עונשים משמעותיים – הרחקה מהמליאה ומהוועדות. ח"כ חזן נבעט לחצי שנה, ח"כ שפיר ובירן הורחקו לשבוע. חבל שאת נשק יום הדין הזה שומרים בכנסת לעבירות מילוליות. זו בדיחה.
כשח"כים מסוימים מנצלים ביום-יום את כוחם למען אינטרסים צרים ופועלים בחוסר שקיפות – אותה ועדת אתיקה לא עושה כמעט דבר פרט להטלת הערות, אזהרות ונזיפות. תוהים מה המשמעות של כל המילים האלו? אז זהו, אין לזה משמעות.
האם זה נשמע הגיוני שח"כ מורחק לחצי שנה על גידופים, בעוד שח"כ כמו מיקי זוהר שמחלק לעצמו צ'ופרים – זוכה ל"הערה" בלבד? האם זה שפוי שח"כים חילקו לעצמם כעת מאות אלפי שקלים לפריימריס הקרובים, וכשפנינו לוועדה בבקשה שהחוק יחול רק מהכנסת הבאה – השיבו לנו שזה שהמצב הנוכחי בסדר?
למה זה קורה? אולי כי את כיסאות ועדת האתיקה ממלאים לא אחרים מהקולגות – חברי הכנסת עצמם. נכון, הכי נוח שהחברים שלך הם השופטים והתליינים – אבל בהיבט הציבורי מדובר באסון. זאת הסיבה העקיפה אך העיקרית לכך שהציבור מאבד אמון בכנסת.
אבל אל ייאוש. החדשות הטובות הן שיש בנמצא אדם שיכול לשמוע את רחשי הציבור ולשנות את הסטטוס קוו – גם במחיר של חוסר פופולריות בקרב חבריו. לאדם הזה, למרבה המזל, גם כוח וגם סמכות להוביל שינוי. לא רק זאת: כמעט בלתי אפשרי להדיחו: מדובר ביו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין.
אדלשטיין כן פועל למען המשכן. הוא נקט בשני מהלכים. הראשון: הוא עודד הקמת שדולה "לשיפור מעמדה של הכנסת". אמנם התוצר העיקרי שלה מסתכם בכתבה ב-Ynet, אבל בסדר.
הדבר השני שיו"ר הכנסת עשה הוא קמפיין תקשורתי. אדלשטיין מקצה כעת מיליונים מכספינו כדי להציג פרסומות גדושות בפרגון עצמי בפריים טיים על כך שהכנסת שקופה לאללה, ולכן הציבור יכול לבטוח בה.
הכנסת באמת שקופה מאי פעם – יש שידורים חיים מוועדות, מאגר חקיקה דיגיטלי ועוד. בלי ציניות. כל אלה מאפשרים לנו לראשונה להבין מה באמת מייצר אחד המקומות החשובים במדינה. אבל הכנסת ממשיכה לייצר לא מעט בושה. הסיבה? שקיפות פשוט לא מספיקה, במיוחד כשהיא קוסמטית.
מה שיכול לשפר את התדמית של הכנסת הוא שינוי ליבה. רוצים מהפכה אמיתית? אדלשטיין יכול להקים ועדת אתיקה עצמאית בראשות שופט בדימוס. הוא יכול להקפיא מהלכי ממשלה עד שייחקקו חוקים שיחשפו את הפער השנתי בהצהרות ההון של הח"כים ושיפרסמו את לוחות הזמנים שלהם ואת פגישותיהם עם לוביסטים. אם אדלשטיין ייקח מהח"כים את האפשרות לקביעת שכרם, ויעגן הפרדת רשויות אמיתית – הציבור יבין שיש שחקן חדש בשכונה, וכולנו נצא נשכרים מכך.
בידי אדלשטיין הכוח להפוך את הכנסת ליותר מאשר תפאורה להחלטות ממשלה. ומהפכה שכזו הציבור יעריך הרבה יותר מאשר טיפול בקרב גידופים בחניון.
אבל אדלשטיין אינו מעז לגעת באינטרסים האישיים של נבחרי הציבור. חמור מכך, אדלשטיין עצמו הפיל את ההצעות הנחוצות כל כך שעלו במהלך כהונתו והצביע נגד חוקי שקיפות! אפילו ברמה הערכית, אדלשטיין מסרב לנקוט עמדה. הרי מה שחשוב מהשקיפות זו הנורמה. ראו כמה עוצמה הייתה להדלפה על דברי אדלשטיין, לפיהם חבריו לליכוד מביישים את הכנסת. וזה עוד היה אוף-רקורד.
יו"ר כנסת שגם יגביה את הרף הנורמטיבי ושיוביל "שיימינג" בלתי מתפשר לפעולות מסואבות – ללא קשר לשיוך פוליטי – ישדרג את הכנסת כפי שאלף תשדירים לא יעשו- כל זה בחינם ובהישג ידו. למעשה, תפקידו המרכזי של ראש הרשות המחוקקת איננו ישיבה זקופה בטקסים. תפקידו להבטיח פיקוח יעיל על הרשות המבצעת. את מחיר הרפיסות כולנו משלמים – ביוקר מחיה, בשחיתות ובזלזול במוסדות. וכל אלו קורעות את המרקם החברתי.
אז מה אתם אומרים, יש סיכוי לראות את אדלשטיין האמיתי, שכה אכפת לו ממדינת ישראל, חושף שיניים?
מוזמנים להדביק את הטקסט בדף הפייסבוק שלו ולעודד אותו בנימוס לעשות יותר נגד השחיתות מאשר לדאוג שיהיו פחות צרחות במליאה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
