נטו לבני – אחת ולתמיד מי עומד מאחורי החובות של קדימה?

לאורך סיקור הצל לח"כ ציפי לבני שאלתם אותנו אודות חובות מפלגת קדימה. אז הפעם החלטנו לצלול לעומק ולבדוק אחת ולתמיד – האם ציפי לבני השאירה מאחוריה חובות ענק?

כזכור, הרחבנו את סיקור הצל של כתבנו עידן בנימין והשתמשנו באותם פרמטרים איתם בדקנו את ח"כ זוהר גם בבדיקת עבודתה של ח"כ לבני. הפעם נתמקד בהיסטוריה של לבני בנושא כספי מימון מפלגות וננסה להבין מה קרה לחובות המפורסמים של מפלגת קדימה. מפאת אורך היריעה חילקנו הפעם את התחקיר לשני חלקים. מוכנים? נצא לדרך.

• לסיקורי צל קודמים של לבני

לבני דילגה בקריירה הפוליטית הענפה שלה מ"הליכוד", ל"קדימה", ומשם ל"תנועה", שהתכנסה תחת "המחנה הציוני". בימיה כיו"ר מפלגת קדימה וכיו"ר התנועה איתר מבקר המדינה התנהלויות בעייתיות בכספי מימון המפלגות שקיבלה מהמדינה.

רקע חשוב – מהו חוק מימון מפלגות?

מטרת החוק לתקצב מפלגות מכספי הציבור ולנתקן מכספי תורמים, כלומר מאינטרסים זרים. הרעיון הוא שהכנסות המפלגות יהיו מבוססות רק על כסף ציבורי, דמי חבר קבועים ותרומות בסכומים זניחים – וזאת כדי למנוע תלות כלכלית של מפלגה באדם או גוף בודד. כספי המימון ניתנים לכל מפלגה שנמצאת בכנסת לצורך שני מרכיבים מרכזיים בפעילותה:

1. תעמולת בחירות (מימון מסע הבחירות)
2. פעילות שוטפת של המפלגה בין מועד בחירות אחד לשני.

מדובר בהרבה כסף. קרוב ל-600 מיליון ש"ח זרמו כך למפלגות מאז 2015, ובסוף רובו זורם לתעמולה (המפלגות משתמשות בתקציב השוטף לכיסוי הגירעון שנולד בבחירות).

הגוף המבקר את ההוצאות הוא מבקר המדינה אשר מפרסם תקופתית דו"ח ביקורת על כספים אלו. הביקורת חושפת רק את קצה הקרחון במה שנעשה בכסף שלנו. מדוע? מכיוון שתקציבי המפלגות אינם חשופים לציבור. אנחנו לא יכולים לדעת למי המפלגה מחלקת את הכסף. המפלגות החריגו עצמן משקיפות, ואנו נאלצים להסתמך על העיבודים החסרים של המבקר

• למיטבי לכת – הרחבנו על הנושא של מימון מפלגות כאן, ועל חוסר השקיפות בתקציבי רוב המפלגות – כאן.

מועדי המעבר של לבני בין תפקידים – קריטיים להבנת הסיפור

כיו"ר מפלגת התנועה ולפני כן יו"ר מפלגת קדימה ח"כ לבני אחראית לכספי ציבור רחבי היקף. ואכן, כשכיהנה כיו"ר מצא המבקר אירועים חריגים. אבל כדי להבין את הביקורת עצמה (שהיא כאמור חסרה), צריך לעשות השלמות –  לדבר עם אנשים רלוונטיים, לקרוא כל פסק דין קשור, כל מסמך פומבי וכל מסמך שאינו פומבי, ולנסות להצליב את המידע עם מועדי המעבר של לבני בין המפלגות – שמשחקים כאן תפקיד מכריע. עשינו את כל זה בניסיון להגיע לשורה תחתונה, ואתם מוזמנים להתרווח בכיסא ולקרוא אחת ולתמיד איפה האחריות של לבני מתחילה ואיפה היא מסתיימת.

נתחיל מהנקודה הרלוונטית בשנת 2008. ונשזור את המהלכים ברצף כרונולוגי.

פרק 1 – אהוד אולמרט מתפטר, קדימה הולכת לבחירות

לאחר שביולי 2008 הודיע אהוד אולמרט כי הוא מתפטר מהממשלה לאור החקירות נגדו, קדימה הולכת לפריימריז כדי לבחור מי ירכיב את הממשלה. לבני מנצחת את מופז ומנסה להרכיב את הממשלה, אך ללא הצלחה, למרות שלקדימה 29 מנדטים. הכנסת מתפזרת, ויוצאים לבחירות חדשות. הפעם קדימה בראשות לבני זוכה במנדט אחד פחות, 28, והליכוד בראשות בנימין נתניהו ב-27. עם זאת, לבני לא יוצרת קונצנזוס בכנסת, ונכשלת מלגבש הסכמות עם המפלגות החרדיות. מלאכת הרכבת הממשלה מוטלת על בנימין נתניהו.

שימו לב: מי שמרכיב את הממשלה אינו מי שהציבור בחר אלא מי שחברי הכנסת בחרו. כלומר ראש ממשלה לא בוחרים בקלפי. בישראל חברי הכנסת הם שבוחרים ראש ממשלה ולא המפלגה הגדולה ביותר. ולבני? היא נשארה עם המפלגה הגדולה בכנסת – באופוזיציה.

לאחר הבחירות לכנסת ה-18 קדימה בראשותה זוכה לדו"ח חיובי של המבקר, אך הגרעון המצטבר של המפלגה מגיע ל- 35 מיליון ש"ח. אבל רגע, מה הכוונה בדו"ח חיובי? משמעותו שהמפלגה ניהלה את חשבונותיה בהתאם להנחיות, בשקיפות מלאה מול המבקר ולא חרגה מהתקציב שהוקצה לה לאותה תקופה (גרעון שנצבר מתקופות קודמות לא יפגע בדו"ח שתקבל המפלגה).

אז איך נוצר החוב?

בסוף 2007 (כשאולמרט בשלטון) הגרעון של מפלגת קדימה עומד על קרוב ל-3 מיליון ש"ח. תוך שנה וחודשיים בלבד, גדל הגרעון ל-35 מיליון ש"ח!

הסיבות לכך הן ראשית ניהול שוטף גרעוני של 5 מיליון ש"ח – כלומר, המפלגה הוציאה יותר כסף מאשר קיבלה בהתנהלות היומיומית בתקופה זו. נוסף על כך, קדימה בראשות לבני חרגה בהוצאותיה הנוגעות לבחירות לכנסת ב- 2009 בעוד 8 מיליון ש"ח. אך ההסתבכות הגדולה ביותר: קדימה מימנה ביד נדיבה את הבחירות של מועמדיה לרשויות המקומיות שהתקיימו בנובמבר 2008, שלושה חודשים לפני הבחירות הכלליות, ואלו יצרו גרעון של 18.6 מיליון ש"ח נוספים (!).

מה הכוונה במימון הוצאות ברשויות המקומיות? מפלגה יכולה להעמיד מועמדים מטעמה ברשות המקומית ולהעניק להם ערבויות או תמיכה מתוך כספי המפלגה. במקרה של ערבות: אם הסיעה שרצה מטעם המפלגה זכתה, הסיעה תקבל כספי מימון מהמדינה והכסף לא יחולט. במידה והמועמד או הרשימה יפסידו – הכסף של המפלגה ישמש לכיסוי החובות.

קדימה הימרה לא נכון. רוב הכסף אותו "הפסידה" בבחירות המוניציפליות נובע מתמיכה בסיעות הבת שלה ברשויות המקומיות.  לא רק קדימה, אגב, גם הליכוד הפסיד כ- 12 מיליון ש"ח וש"ס קרוב ל- 9 מיליון ש"ח.

ההימור הזה מביש. המבקר ציין כי הסיעות ניהלו מראש את התקציבים בבחירות לרשויות המקומיות תוך הסתמכות על גרעון. כלומר, לאור ההערכות שלהן הציגו הסיעות אופטימיות יתרה בהערכת כמות המושבים שהרשימות המוניציפליות יקבלו.

ואיפה לבני בכל זה? כאן חשוב סדר הדברים. הפריימריז בקדימה בו ניצחה לבני התקיימו בספטמבר 2008 ובנובמבר כבר התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות. לאור זאת ניתן לקבוע בוודאות כי היה זה בתקופתו של אולמרט שנבחרו המועמדים שיקבלו תמיכה וחלוקת התקציבים נסגרה לפני תקופתה של לבני.

חוץ מהיגיון בריא כיצד ניתן להסיק זאת? באפריל 2008 פורסמה כתבה בזמן מעריב על כך שכבר מונתה ועדה שתקבע במי מהמועמדים ברשויות תתמוך המפלגה, חמישה חודשים לפני שלבני תיבחר. גם בדקנו: מי שבחר את המועמדים לרשויות המקומיות הייתה ועדה שמינה אולמרט, ח"כ לבני לא כיהנה בה. הוועדה שימנה אולמרט תציע את תמיכתה בעשרות מועמדים שירוצו מטעם המפלגה. כצפוי רבים כשלו והדבר יגדיל עד מאוד את גרעון המפלגה. אלא שהיה גם מה לעשות לאחר ההפסד.

המבקר מצביע כי נכון לסוף 2010, המפלגה בראשות לבני לא עשתה דיו לגבות ערבויות משבעה מועמדים שהפסידו. הסיעה מצידה טענה את הטיעון המוזר כי היא: "לא נקטה עד כה בהליכי גביה שכן החייבים הינם פעילים מרכזיים של המפלגה". יחד עם זאת, ממסמכים שהגיעו לידנו ניתן לומר כי נכון לתקופת המעבר בהנהגת המפלה בין ציפי לבני לשאול מופז (שיחליף אותה ב-2012) – רוב חובות המועמדים נגבו למעט כמה מאות אלפי שקלים.

לגבי הערת המבקר כי הבחירות תוכננו באופן גרעוני – מתוך הבנה כי מועמד לראשות עיר לא חותם על חוזים וערבויות כחודשיים לפני הבחירות (כשלבני מונתה; אלא הרבה לפני) וגם בהתחשב בעבודה כי הוועדה המחליטה התכנסה עוד לפני היבחרותה של לבני והיא לא הייתה חברה בה, ניתן לומר כי האחריות ליצירת הגרעון הנוגע לבחירות המקומיות אינה מוטלת על ח"כ לבני אלא על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט והוועדה המוניציפלית של קדימה.

שורה תחתונה 1: אולמרט נושא באחריות רבה יותר בצורה משמעותית לחובות קדימה הראשוניים מאשר לבני.

אחרי שאולמרט חמק ממתן תשובות לשאלותינו שוב ושוב (הוא אחת הסיבות שדחינו את פרסום הכתבה), הוא הגיב לבסוף: "אין לי כל מושג בעניין. לא הייתי מעורב. ציפי לבני ניהלה את קדימה ומי שניהל אותה ומטעמה החליט הכל. לא עסקתי (בכך), אין לי כל מידע ובאמת שאינני יכול להועיל מעבר לכך."

פרק 2 – הכנסת ה-18 – קנס למפלגה בראשות לבני על התנהלות כלכלית בעייתית

אבל הסיפור לא נגמר פה. בכנסת ה-18, בה כאמור גרפה קדימה בראשותה של לבני 28 מנדטים, לבני מכהנת כשלוש שנים כראש המפלגה וכראש האופוזיציה. מבקר המדינה חקר לא מעט תקופה זו. ראשית: גרעון המפלגה, למרות כמות המנדטים הגדולה, נותר גבוה. נכון לסוף 2010 הגירעון עמד על 33.6 מיליון ש"ח – וזאת למרות שבשנתיים שחלפו מאז הבחירות נכנסו לקופת המפלגה עוד כ-43 מיליון ש"ח במימון השוטף (הערכה). זה מטורף.

מדוע הגירעון נשאר? כאמור, לא נוכל לדעת את כל העובדות כל עוד הדו"חות הללו שרויים בעלטה. עם זאת, מבקר המדינה ציין שורה של תקלות בהתנהלות קדימה בראשות לבני. דוגמאות:

• המבקר מתלונן שעצם ההתנהלות הכלכלית הייתה פגומה, שקדימה בראשות לבני לא הגישה כפי שצריך קבלות על הכנסות והוצאות, ואף נותן דוגמה לספק אחד שנתן לקדימה שירותים בשווי של כרבע מיליון שקל – בלי שום תיעוד בכתב!

  

• במקום אחר מעיר כי המפלגה הזרימה לספק יחיד 12.7 מיליון ש"ח למתן שירותים ביום הבחירות ולא פיקחה על עבודתו, סעיף שבגינו הוגש גם כתב אישום כנגד גזבר המפלגה (המשפט מתנהל).
• המפלגה הוציאה 57 אלף ₪ לארוחה בביתה של לבני ל- 60 מוזמנים. כלומר, 950 ש"ח למוזמן! המפלגה טענה כי "האירוע נועד לגבש וליצור יחסי עבודה טובים בין חברי הסיעה".
• המפלגה חילקה חבילות מזון לניצולי שואה בסך של כ- 243,000 ש"ח. לכאורה, סעיף שקשה להתווכח על חשיבותו. עם זאת לא לשם זאת נועדו כספי מימון מפלגות. המפלגה טענה שהדבר נעשה מטעמים הומניים ולא תעשה זאת שוב.

התוצאה? קנס עצום וחריג על הסיעה בגובה 570,285 ש"ח. כלומר – כחצי מיליון שקל נשארו בכיס של הציבור. יחד עם זאת, כדי שתבינו את גודל הסכומים שמתגלגלים בכספי מימון מפלגות, למפלגה עם 28 מנדטים, הסכום הזה מגלם תקציב של מעט יותר משבוע.

בדו"ח העוקב תהיה חוות דעת חיובית, כלומר, הסיעה שיפרה את התנהלותה, אך הגרעון יקטן רק ב- 2 מיליון ש"ח. בינואר 2012 מפלגת קדימה חייבת עדיין 31 מיליון ₪ לבנקים.

חקירה משטרתית כנגד רואה החשבון של קדימה איציק חדד

עניין כלכלי חשוב נוסף מתרחש בתקופתה של לבני כיו"ר: אחרי ביקורת פנים במפלגה, מגישה לבני תלונה במשטרה כנגד רואה החשבון של המפלגה, איציק חדד, ונפתחת חקירה משטרתית סמויה לגבי התנהלות הגזבר בכל הנוגע לכספי המפלגה. המשטרה ממליצה להעמיד אותו לדין ומזה קרוב לשנתיים (עד היום) מתנהל משפט פלילי כנגד חדד. יש לציין כי חדד גויס לעבודתו טרם תקופתה של לבני והתלונה במשטרה נעשתה לאחר ביקורת פנים שעשתה לבני כיו"ר המפלגה. כלומר, במקרה זה מגיע ללבני ציון לשבח.

ללבני בזמנו, כמו לכל יו"ר, הייתה אחריות מיניסטריאלית על המתרחש במפלגתה וטוב שהחליטה למצות את כל הכלים שעמדו לרשותה בנושא. על-פי פרסום בגלובס חלק מההאשמות והערות המבקר על בזבוזי הכספים מיוחסות לכאורה לחדד ובהן התשלום לספק לאותו ספק שקיבל 12.7 מיליון ש"ח בכדי שישלם לפעילים ועובדים ביום הבחירות. 

מה בדיוק קרה שם ואיך? כיוון שתקציבי המפלגות אינם שקופים לא נוכל לקבוע בוודאות, ולכן גם הצל"ש אינו חד-משמעי. העובדה כי במשך שלוש שנים לבני לא הצליחה לצמצם את גרעון המפלגה באופן משמעותי עומד כנגדה. ניסינו להשיג תגובה מסודרת ממר חדד וזה הפנה אותנו לפוסט שכתב בו הוא טוען כי ח"כ לבני מפילה עליו את כל מחדלי קדימה.

עוד נוסיף כי מר חדד הגיש מספר תביעות בבית הדין לעבודה ועתירה לבג"ץ כנגד המפלגה וכנגד לבני באופן אישי. בשנת 2011 הגיש חדד שתי תלונות במשטרה שבהן טען כי בכירים במפלגה, כולל לבני, ביצעו לכאורה שורת עבירות פליליות חמורות. בחלוף 5 שנים טרם קיבלו היועץ המשפטי לממשלה והמשטרה החלטות בעניין, וחדד עתר שוב בג"ץ מכיוון שלא קיבל מענה. בחלוף חודשיים השיבה המדינה כי כל תלונותיו של חדד נבדקו ונסגרו. בעתירה מתוקנת שהגיש שלושה חודשים אחרי, ביקש חדד שבג"ץ יורה למדינה לנמק מדוע לא התקיימה חקירה ראויה (לדעתו). העתירה נדחתה ביוני האחרון על הסף. לעומת זאת כנגד חדד מתנהל עדיין הליך משפטי.

ניסינו להשיג תגובה מסודרת ממר חדד וזה הפנה אותנו לפוסט שכתב בו הוא טוען כי ח"כ לבני מפילה עליו את כל מחדלי קדימה.

שורה תחתונה 2: לבני לא פעלה מספיק לצמצום הגירעון של קדימה. אך לפי המשטרה והפרקליטות אין ממש בטענות חדד כנגד ח"כ לבני.

פרק 3 – לבני מפסידה למופז ומתפטרת 

במרץ 2012 הולכת קדימה לפריימריז והפעם לבני מפסידה לשאול מופז. הסיעה מקבלת דו"ח חיובי על התנהלותה הכספית. למרות גביית הערבויות ברשויות המקומיות וחרף מספר המנדטים הגבוה שגרפה המפלגה –  עדיין לא צמצמה לבני את הגרעון באופן משמעותי.

מהו עומק הגרעון המדויק אותו השאירה לבני למופז? קשה לדעת בדיוק. הדו"ח האחרון שמפורסם נכון לסוף 2011 – מציין שהגרעון המצטבר של המפלגה עמד על 31 מיליון ₪. בשלושת החודשים הנוספים ייתכן והגרעון קטן במקצת, אך אם נחשב את התקבולים מכספי מימון מפלגות וצמצום הגרעון בשנתיים הקודמות ונפרגן לזכות  – הגרעון לכל היותר קטן בעוד 1-2 מליון ש"ח.

עד פברואר 2013, מועד הבחירות לכנסת הבאה, הכנסת ה–19, יצליח מופז איפה שלבני כשלה – ויצמצם את הגרעון בסכום משמעותי לסך של 16,399,301 ש"ח. כיצד? נמשיך מחר.

שורה תחתונה 3: לבני לא יצרה את הגרעון אך גם לא הצליחה להקטין אותו באופן משמעותי.

• כיצד בראה לבני כספי ציבור יש מאין? למה גם התנועה קיבלה דו"ח שלילי? ומה השורה התחתונה של כל זה? כל זה בחלק השני של התחקיר.

• רוצים שנמשיך להתרחב לח"כים נוספים וננתח מה באמת הם עושים בשבילכם? הצטרפו אלינו בתמיכה חודשית קבועה וביחד נגיע לכולם. אף ח"כ אינו חסין!

תיקון טעות – בכתבת צל הקודמת ציינו כי ח"כ לבני השתתפה באירוע לזכרו של יוסף לישנסקי מארגון הלח"י. נפלה טעות. מדובר בארגון ניל"י. מצטערים מקרב לב.

כתב: עידן בנימין

הכוונה ועריכה: תומר אביטל

עריכה לשונית: ענבל שגיב-נקדימון

עריכה: ניר בן-צבי