ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הפעם בטרחנות לשבת (מה שכולנו יודעים שמעפן- אך ממשיך): בואו לשמוע איך גלעד ארדן לא רק פועל להחריג את פעילותו משקיפות, אלא גם להעברת אינסוף כסף לעמותה מוזרה. את הפרטים מביאה הפעם ידידתי הטובה – עו"ד רחלי אדרי, מהקליניקה לחופש המידע בבינתחומי (המדור כה מצליח (!) שהחלטנו שהוא יכול לסייע עם הפצת הסיפור הכה חשוב הזה שמטריד את שנינו).
אז בזמן שכולנו היינו עסוקים בהקלטות יאיר נתניהו השר גלעד ארדן מבקש להעביר באמצעות משרדו לנושאים אסטרטגיים (כן, יש משרד כזה) למעלה מ-128 מיליון שקל לארגון חדש יחסית ובלתי מוכר בעליל. קוראים לארגון קלע-שלמה. התכלית? עמומה. הארגון הזה אמור לבצע עבור המשרד הממשלתי "פעילויות תודעת המונים".
אבל לפני הכל, מי זה קלע-שלמה? היא נרשמה כחברה לתועלת הציבור בסוף שנת 2016. מייסד קלע-שלמה הוא יוסי קופרווסר, עד לפני שלוש שנים המנכ"ל של אותו משרד לנושאים אסטרטגיים. מנכ"ל קלע-שלמה הוא שגיא בלשה שניהל בעבר ארגון אמריקאי שהתורם המרכזי שלו הוא שלדון אדלסון. ומפה זה רק מתדרדר.
ממידע שהגיע לידי העין השביעית עולה שכשנוסד הארגון, מייסדיו רצו להכניס בתקנון סעיף יוצא דופן: שניתן יהיה להסתיר מידע על השימוש בכספי קלע-שלמה אפילו מבעלי המניות וממנהלי הארגון. הניסיון כשל. אבל זו רק ההתחלה.
משום שמדובר בגוף צעיר אין לקלע-שלמה אישור ניהול תקין. אל תירדמו. זה אישור חשוב לכל מי שיש לו עמותה שניתן רק לגופים שהציגו שנתיים של פעילות חשבונאית תקינה. למה הוא חשוב? כי למרבה השמחה, רק עמותות עם אישור ניהול תקין יכולות לקבל תקציבים מהמדינה. אלא שקלע-שלמה חברה חדשה כאמור, ואין לה עדיין אישור כזה. אז המשרד של ארדן פנה ליועץ המשפטי לממשלה וביקש ממנו פטור מיוחד. היועמ"ש השתכנע לאשר מהלך כה חריג.
ובום, הכסף עובר. מה יקרה עם הסכום האדיר הזה? אין לנו מושג.
וזה רק סימפטום לטירוף שקורה במשרד הזה: כל עוקביי יודעים שארדן ממעט לדבר – אך מרבה להוציא את כספינו- בלי פיקוח. מזה תקופה ממושכת ארדן פועל להעביר חוק חריג מטורלל שיאפשר לו להפעיל את כל המשרד כמו קלע שלמה: בלי חובת השקיפות המינימאלית ביותר. הוא רוצה פטור על הכל, כאילו המשרד שברשותו הוא שלוחה של המוסד.
תבינו, החוק כבר מאפשר להסתיר כל מידע שמסכן את הביטחון שלנו או את יחסי החוץ. ועדיין ארדן מבקש להסתיר הרבה יותר מזה.
למה לא תשמעו על זה בתקשורת המסורתית? כי קנו אותה בדיוק כך. ארדן משתמש בתקציבים הממשלתיים עליהם הוא מבקש חסיון גם לטובת שת"פים עם כלי התקשורת שכולנו מכירים. הוא מזרים להם מיליונים שהם משוועים להם. אז נראה לכם שהם יעזו לסכן את תרנגולת הזהב הזו? "ידיעות אחרונות" מפרגן לפעילות המשרד, בצירוף מקרים מוזר הם קיבלו מהמשרד לנושאים אסטרטגיים מאות אלפי שקלים לסיקור פעילותיו וראיונות והצטרפות לקמפיינים של המשרד (חשוב להדגיש – זה לא פרסומות אלא כתבות של ממש). אותו דבר במאקו וכיו"ב. אז הציבור יודע מעט מאוד על הפעילות שהמשרד מקדם, חוץ מכך שכולם שם תותחים (הרי זה מה שהתקשורת אומרת!).
רחלי מדגישה שזכותנו לדעת ולהבין איך קורה שהמדינה מחליטה להקצות סכומים אדירים של כסף ציבורי לטובת הפצת תעמולה ממשלתית ברשתות החברתיות, תוך טשטוש טביעות האצבע הממשלתיות באמצעות גופים חוץ-ממשלתיים עלומים. זכותנו לדעת מי הם אילי ההון היהודיים שהבטיחו להקצות למשל לאנשי קלע-שלמה עוד 128 מיליון שקל – שקל פרטי כנגד שקל ממשלתי. האם הובטח להם משהו בתמורה? אילו תנאים הציבו הם לשיתוף הפעולה החריג? והאם מדובר באותם מיליארדרים אמריקאים שנמנים עם חוגי המקורבים של בכירי הפוליטיקאים בישראל?
השלטון הנוכחי למד להעביר כספי ציבור לטובת פעילויות פוליטיות, ועל הדרך לסדר ג'ובים ותקציבים לארגונים ובעלי תפקידים מהמעגלים הקרובים להם. מבקר המדינה כבר מתח ביקורת על רכישות כושלות של משרד זה ממש, שכספינו הלך דרכן לאיבוד בשם המלחמה ב-BDS. ובגלל שזה נשמע פטריוטי ומשום שהתקשורת מפרגנת (ומקבלת על כך כסף), הציבור נותן לסוגיה פטור אפילו שהוא לא מרוויח מהפעילות הזו, וכן מממן אותה.
זה לא הגיוני. יש פה מעגל מרושע של קניית תודעה שארדן, מו"לים, מקורבים ואחרים מרוויחים ממנו, והציבור הרחב מפסיד. הסיפור עם קלע-שלמה ממחיש זאת היטב. התחושה שעולה ממאמרה של רחלי היא אובדן האמון בצורתה הקשה ביותר. כמה שננסה ללמוד את חוקי המשחק, היא מסבירה, משהו בהם לא מסתדר עם ההיגיון הבריא. קשה לקבל מצב שבו ארגון קש, שאפילו לא עומד בדרישה הבסיסית להחזיק באישור ניהול תקין מרשם העמותות – מקבל מהמדינה 128 מיליון שקל(!) – בתיווכם של אישים בכירים שעד לפני רגע שירתו בצמרת הממשל, אבל עכשיו עברו צד.
המערכת משטה בנו לחשוב שהכל נעשה למען הציבור הישראלי, ויכול להיות שהם גם מאמינים לעצמם. אבל כל עוד גלעד ארדן והמשרד לנושאים אסטרטגיים טוענים שצריך להסתיר את הפעולות האלה, ושההסתרה הזאת היא בעצם לטובתנו, קשה לקנות את ההסברים האלה. במיוחד לאור דוחות המבקר. ובמדינה שבה פרשה רודפת פרשה התוצאה היא שאנו נותרים בחשיכה עם המון סימני שאלה, ועם שיטה רקובה.
כדי שהאמון הציבורי לא ייסדק עוד קצת, ולטובת האינטרס הציבורי האמיתי, עלינו לעצור את התהליכים הללו כשהם עוד באיבם.
(מה עושים כדי שיתוקן)
מוזמנים לפעול בנושא ולהציק לארדן, לעקוב אחרי רחלי או פשוט לספר לחברים כדי שיידעו איך דופקים אותם.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
6 תגובות
Hi, the whole thing is going fine here and ofcourse
every one is sharing facts, that's in fact fine, keep up writing.
What's up to all, the contents present at this web site are in fact
amazing for people experience, well, keep up the nice work fellows.