"סודי יותר מהמוסד": הוגשו מאות התנגדויות להארכת החיסיון על קצא"א

שורה של ארגוני סביבה ופעילים שלחו 316 התנגדויות לבקשת חברת קצא"א להאריך בשנה וחצי את צו החיסיון על פעילותה. בחברה שמזרימה כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת למסוף בים התיכון סמוך לאשקלון ביקשו להאריך את תוקף הצו עד ל-31 בדצמבר 2026. את ההתנגדויות ניתן להגיש עד מחר, ולאחר מכן צפוי להתקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא.

 חברת הנפט היא למעשה חברה שהבעלות עליה ממשלתית ופרטית, פועלת בחיסיון מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והיערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים.

"חברת קצא"א ממשיכה ליהנות מחיסיון כבד, למרות שהיא כבר אינה נמצאת במגעים עם איראן, ולכן ההצדקה המקורית להטלת החיסיון ודאי אינה תקפה כיום", נכתב בהתנגדות שהגישה החברה להגנת הטבע. בחברה להגנת הטבע הוסיפו כי "אין אף חברה ממשלתית אחרת בישראל הנהנית מחיסיון שכזה, ולמיטב ידיעתנו הגוף היחיד בארץ שעליו חל צו חיסיון דומה הוא המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, וגם צו זה אינו כה כבד בהשוואה לצו החיסיון של קצא"א".

קצא"א השתמשה עד כה בחיסיון כדי לפעול בחוסר שקיפות גם בתחומים שאינם ביטחוניים. כך למשל, סירבה בעבר החברה לבקשת "שקוף" לדעת כמה היא משלמת על יחסי ציבור ושיווק, בטענה כי לאור החיסיון "המידע המבוקש הוא ידיעה סודית".

בשנה שעברה ועדת החוץ והביטחון צמצמה את צו החיסיון בנושאים הקשורים לקצא"א כך שמידע חיוני על החברה ועל פעילותה יוכל להגיע לציבור. בנוסף, תוקף צו החיסיון הוארך בזמנו בשנה אחת בלבד ולא בחמש שנים כפי שדרש משרד האוצר. לצד השינויים בצו, גם במסגרתו החדשה נושאים משמעותיים שאינם ביטחוניים נותרו חסויים כמו הכנסות קצא"א, שכר עובדיה ומנהליה, התשלומים שהיא מעבירה לאוצר המדינה, חוזים והתקשרויות שהיא חתומה עליהם, ועוד.

"החשיבות שבהסרת החיסיון, על רקע העניין הציבורי הרב שבקיום בקרה ופיקוח נאותים על התנהלות החברה, היא ההיסטוריה העשירה והעגומה ביותר של קצא"א בגרימת אסונות סביבתיים", סיכמו בחברה להגנת הטבע.

בארגון "מגמה ירוקה" הצביעו סכנה סביבתית נוספת שעלולה לפגוע קשות בציבור על רקע ביטול מדיניות "אפס תוספת סיכון" במפרץ אילת ובקשת קצא"א להגדיל את היקף שינוע הנפט בצינור. "תרחיש סיכון זה כולל אפשרות לזיהום חמור בים ולפגיעה קריטית בשוניות האלמוגים הייחודיות של מפרץ אילת. צו החיסיון הנוכחי מתעלם מאיומים סביבתיים אלה, ומאפשר לקצא"א להסתיר מהציבור מידע קריטי על כמויות הנפט המשונעות".

 לדברי מנכ"ל מגמה ירוקה אלעד הוכמן, "חיסיון גורף כזה פוגע קשות בזכות הציבור לדעת, ומונע בחינה שקופה של הסיכונים החברתיים, הבריאותיים והסביבתיים החמורים הנובעים מפעילות החברה — החל מזיהום אוויר וים, דרך פגיעה בהתפלת מים, ועד להריסת ערכי טבע נדירים ברמה בינלאומית". לדבריו, "בהיעדר הצדקה ביטחונית או סביבתית ראויה, ולאור ביטול מדיניות 'אפס תוספת סיכון' יש לשמור על עקרונות השקיפות הציבורית והגנה על הסביבה, ולא לחדש את צו החיסיון של חברת קצא"א".

גם בתנועה לחופש המידע הגישו התנגדות להארכת הצו הטענו במכתבם כי "המשך החיסיון פוגע אנושות בעקרונות יסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית בישראל וביניהם שקיפות, מנהל תקין ואמון הציבור, וכן מתעלם מהאינטרס הציבורי הרחב להחלת כללי השקיפות על פעילות החברה הממשלתית". לטענת התנועה, ביטול צו החיסיון יאפשר להסיר את החשש הציבורי מהתנהלות קצא"א ו"בהכרח יוביל לחיזוק משמעותי של פעילות החברה הממשלתית".

הציבור מוזמן להגיש את התנגדותו להארכת צו החיסיון עד מחר (שני) בשעה 11:00 בקישור הזה.