ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"המעלית האופקית" ששינתה את התחבורה הציבורית בנהריה

היוזמה של מאור תורג'מן, יליד העיר שעובד כיום בעירייה, הצליחה להכפיל את כמות הנוסעים באוטובוסים בעזרת תכנון מחדש של מסלולי הנסיעה ופרידה מרעיונות מיושנים. כשהבנייה הרוויה הולכת ומתפשטת, רשויות רבות נתקעות עם רשת תחבורה שמאבדת רלוונטיות. "המפתח נמצא בידיים שלנו, שמנו את התחבורה הציבורית בראש סדר העדיפויות", סיפר בריאיון ל"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

"העיר הולכת ומצטופפת". מאור תורג'מן בנהריה (צילום: שושי טל)
"העיר הולכת ומצטופפת". מאור תורג'מן בנהריה (צילום: שושי טל)

זה כמעט נתפס לא פופולרי בישראל להיות צרכן של תחבורה ציבורית. בעוד שבמדינות רבות אחרות מדובר באמצעי מרכזי להתניידות בתוך העיר, פה מסיבות רבות, סוציולוגיות, תיאולוגיות, ביטחוניות ואחרות, מי שידו משגת, ישתמש במונית או ברכב פרטי. אלא שאותו נוסע בודד שמעדיף להחזיק שתי מכוניות בבית, תורם לזיהום האוויר (גם מכונית חשמלית צורכת חשמל מזהם), מעמיס על נתיבי התחבורה (במקום להצטופף באוטובוס) ובעיקר פוגע בשיפור השירות הציבורי (ומשאיר אותו למשתמשים, בעיקר משתמשות מוחלשות שלא בטוח שידרשו שיפור). 

בנהריה לא חיכו לתלונות הציבור והקימו שירות חדש, מעין מעלית אופקית, שהגדילה משמעותית את כמות הנוסעות והנוסעים. מאור תורג'מן, יליד העיר שאף גדל בה, חזר אליה בבגרותו כעובד עירייה והוביל את המהפכה. אין לו רכב משלו, כך שאת הלקחים הוא למד – ועדיין לומד – מדי יום על בשרו. הרעיונות שלו שקיבלו חיזוק משמעותי מראש העירייה רונן מרלי, הפכו לחלק מתוכנית הלימודים בטכניון, ומשמשים השראה למקומות רבים אחרים. "עיריית נהריה החליטה לשים את התחבורה הציבורית בעדיפות ראשונה", הוא מספר. 

מה היה המנוע מאחורי זה?

"נהריה הולכת ומצטופפת עם תוכניות להתחדשות עירונית משמעותיות כמעט ללא דרכים חדשות. יש את הרשת הקיימת וזהו", הוא מסביר. אלא שיחד עם הבנייה הרוויה, צומחים גם מספר הרכבים הפרטיים, לפחות אחד למשפחה, שבתורם סותמים את עורקי התחבורה הציבורית ומזהמים את האוויר שלנו.

"כדי להבטיח איכות חיים טובה, תנועה, נגישות, ניידות קלה ואיכותית ובעיקר שוויונית, בתוך העיר גם כשכל התכניות העתידיות של ההתחדשות העירונית יתממשו  – צריך לתמוך בתחבורה ציבורית ולעודד אנשים להשתמש בתחבורה ציבורית ולשפר אותה ושהיא תהיה באמת אלטרנטיבה לרכב הפרטי".

תורג'מן עובד חמש וחצי שנים בעירייה. הוא סיים תואר שני בטכניון במסגרת תוכנית הצוערים וקיבל שיבוץ בנהריה. הוא החל בתפקיד מנהל פרויקטים עירוני, והיום הוא מנהל את מינהלת ההתחדשות העירונית.  

ובעצם מדובר ביוזמה שלך. 

"הצגתי את זה לראש העירייה. הוא הבין שיש לו כאן ביד הזדמנות לעשות שינוי משמעותי. והחליט לדחוף את זה קדימה". 

ומה היה השינוי?

"בעצם בנהריה לא נעשה תכנון מרכזי של כל מערכת התחבורה הציבורית. ובהתאם לכך גם לא היו תשתיות מתאימות להפעלת תחבורה ציבורית משמעותית. התשתית היחידה שהייתה לעיר נהריה זו התחנה המרכזית במרכז העיר. המיקום שלה ועצם זה שהיא תשתית יחידה, אילץ את כל קווי האוטובוס להתחיל ולסיים את נסיעתם בתחנה המרכזית".

זה טוב, לא?

"אולי לקווים בינעירוניים, לקווים עירוניים זה לא טוב. הקו התחיל את נסיעתו בתחנה המרכזית, עשה איזשהו סיבוב מסביב לעיר וחזר לתחנה המרכזית. קיבלנו מסלול שהוא מעגלי, חד סטרי,שלא בהכרח עונה על הצרכים של העיר".

אז איך פותרים את זה?

"עברנו להפעיל את כל המערך של התחבורה הציבורית במקום מתחנה מרכזית אחת במרכז  – מתחנות קצה קטנות בשולי העיר: בשכונת בוימל, שכונת אריק שרון, בקניון הישן, בשכונת טרומפלדור".

מה זה תחנת קצה בעצם?

"כל אוטובוס מתחיל את נסיעתו בתחנה קטנה שמפוזרת ברחבי העיר. יש לנהג שירותים, קפה, מקום להתפלל, לשבת לנוח, ומשם הוא יוצא לנסיעה שלו. הוא נוסע ישר למרכז העיר, לשדרות הגעתון, וממשיך ישר לתחנת הקצה הבאה". 

איך זה נראה גרפית? 

"עברנו להפעיל את התחבורה הציבורית מדיאגרמה של פרח לדיאגרמה של כוכב. במקום מסלולים מעגליים, חד כיווניים ולא ברורים, זה יצר מסלולים ישרים, סימטריים, קלים להבנה והתמצאות במרחב".

איך זה עובד בפועל? 

"בצורה הזו בעצם יורדים לרחוב, לתחנה הקרובה ולא משנה איזה אוטובוס מגיע, הוא ייקח אותנו ישר לשדרות הגעתון, מרכז העיר. הדימוי הוא כמו מעלית אופקית. קו ישר, סימטרי דו-כיווני. חוזרים הביתה באותה התחנה שבה ירדנו, רק בכיוון ההפוך. היעד הוא ברור ואפשר כמובן לעצור באמצע כשלכל שכונה יש קו אחד או יותר ישירים. אם רוצים לעבור בין שכונות, לפעמים צריך להחליף, אבל רוב הזיקה היא למרכז העיר – נהריה היא עיר עם מרכז אחד".

ומה ההבדל בין זה לבין הדגם הקודם? 

"בדגם הקודם של ההפעלה, זה לא היה ככה. הקווים היו עושים סיבובים מרחובות אחרים, זה לא היה דו-כיווני והיה קשה להבין איך אני חוזר הביתה".

מהפך בתחנה המרכזית

אז בעצם גם תפקיד התחנה המרכזית השתנה

"היא הפכה לתחנת קצה עבור אוטובוסים בינעירוניים, מה שמאפשר לנו להיות עיר שנותנת שירותים לאזור ומבטא את החוזק שלנו. לכן יש חשיבות עצומה לכך שהתחנה המרכזית תישאר במקומה ותשרת את האוטובוסים מכל האזור. זה גם חלק מהתפיסה שלנו".

לפני נתוני משרד התחבורה, מאז החל הפרויקט ועד למדידה האחרונה ערב המלחמה, חל גידול של יותר מ-50% במספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בעיר. בתחילת 2022 נרשמו בממוצע כ-30 אלף נוסעים בשבוע בקווים העירוניים בנהריה,לעומת בקיץ 2023, אז נספרו יותר מ-45 אלף נוסעים בשבוע באותם הקווים, פלח אוכלוסיה חדש. עיקר התקציב הגיע ממשרד התחבורה, בעירייה נדרשו בעיקר לתכנן ולרכז ולהקים תחנות חדשות. 

איזור התחנה המרכזית בנהריה

כמה תחנות הקמתם?

"הקמנו עד היום, 50 או 60 תחנות חדשות, תוספת למה שהיה. כל תחנה היא בערך בין 70 ל-100 אלף שקל. מדובר בעבודות גיאומטריה, לפעמים צריך להזיז ניקוז, להרכיב מדרכה ולהכניס סככה. העירייה השקיעה פה בערך שני מיליון שקל מהכיס שלה באותה השנה ומאז קמו עוד תחנות – ובעיקר הכנסנו תחבורה ציבורית לרחובות שלא היו בהם אוטובוסים". 

תוכל לתת דוגמה?

"רחוב השקד שבעבר הרחוק, תחילת האלפיים, עברה בו תחבורה ציבורית. ואז כשהיה צורך לצמצם משרד התחבורה הוציא משם את התחבורה הציבורית ומאז לא עבר שם אף קו אוטובוס. אנחנו החזרנו את התחבורה הציבורית לרחוב השקד, וזה בעצם מנגיש את השירות למאות משפחות". 

ומה לגבי שכונות מבוססות, שמשתמשות בעיקר בתחבורה פרטית? 

"גם לשם הכנסו, למשל לרחוב ז'בוטינסקי. זה רחוב שקרוב לים וגרות בו משפחות מבוססות. החלטנו שצריך להנגיש את חוף הים לכולם, לכל תושבי העיר והחלטנו להכניס תחבורה ציבורית לרחוב הזה". 

כלומר לפני כן לא היתה תחבורה ציבורית לים?

"לא היתה. התחנה הכי קרובה לחוף הים היתה ברחוב ויצמן שזה עוד מאתיים מטר מזרחה, ורחוק יותר לקשישים, נכים, משפחות עם עגלה".

איך תושבי ז'בוטינסקי הגיבו? 

"בהתחלה הייתה התנגדות מאוד גדולה מצד התושבים. ראש העירייה הסביר להם שזה לא עבורם, זה עבור שאר העיר, ושכונות מוחלשות ורחוקות, שכעת יוכלו באוטובוס אחד להגיע לים. וככה הקמנו שם תחנת אוטובוס והיא בשימוש כולם".

הפרויקט עבר טלטלות רבות, בין היתר בשל הקורונה. הוא יצא לדרך ביום אחד, ב-21 בינואר 2022 אחרי שנתיים של תכנון והחלפת ממשלה. "בבת אחת כל האוטובוסים שינו את מסלולם, ביום אחד", הוא מסביר. "לכל המהלך הזה קדם דיברור, שיווק, פרסום, שיתוף ציבור, פוסטים בפייסבוק של העירייה. עשינו קו אחד ביום – כל יום הסברנו על קו אחר".

הרעיון החל בעצם אצלך, אצל אדם אחד, בלי תקציב

"כן, אבל האמירה שחשוב בהקשר זה להגיד היא שהכוח או המפתח נמצא בידיים שלנו, של העירייה, בעירייה יודעים מה טוב לתושבים שלה ולא בהכרח למשרד התחבורה שמתכנן עבורנו. משרד התחבורה, ואני מדבר על שלוש ממשלות שונות, עשה מהלך, נתן לנו את הכוח והאחריות לתכנן עבורנו, כי באמת הם הבינו שאנחנו יודעים מה טוב לנו וזה באמת מה שקרה".

ומה אתה יכול להגיד למי שיקרא את הכתבה? לאותו ראש עירייה או מנהל אגף שרוצה לעשות שינוי? 

"שינוי בתחבורה הציבורית זה הרווח הכי טוב שיכול להיות לך כראש עירייה. גם מבחינה כלכלית, אתה זה שעושה את השינוי, אבל משרד התחבורה משלם על הקווים. אתה זה שמחליט איך התחבורה הציבורית תראה, ואיפה היא תעבור בעיר – התושבים נהנים, ואתה מתאים את השירות עבורם ומישהו אחר נושא בעלויות. זה רווח נקי. ראשי ערים שלא מתעסקים ולא מטפלים בתחבורה הציבורית מפסידים.

ואיך בעצם מתחילים? אני מניחה שלא כולם בעירייה היו מגויסים מהרגע הראשון

"כשמקימים תחנת אוטובוס חדשה, אז זה בא על חשבון משהו ולרוב זה מגיע על חשבון חניות. אז כל תחנת אוטובוס כזו מבטלת מקומות חניה. ההתנגדות הופיעה בשלבי התכנון בתוך העירייה, ואחר כך גם התושבים התנגדו. אבל לבסוף, השירות פונה להרבה יותר אנשים מאשר החניה או השתיים שהתבטלו. צריך כמובן להסביר למה צריך עוד תחנות אוטובוס ברחבי העיר ולמה האוטובוסים צריכים לנסוע בקווים סימטריים וישרים. ראש העירייה נתן את ברכתו, ביקש מכולם לסייע לעזור. מאגף שפע, מכרזים מהנדס העיר, מחלקת דוברות, רישוי עסקים". 

איך הגיבו בעלי העסקים? 

"היה את הרציף הזה בתחנה המרכזית שפונה לשדרה. כבר שנים שהוא לא משמש אוטובוסים, אלא חניון לרכבים פרטיים עבור לקוחות בעלי העסקים והעסקים עצמם. כשעשינו את השינוי, לקחנו את החניות בחזרה לטובת התחבורה הציבורית. בהתחלה בעלי עסקים התרעמו, אבל אז הם הבינו שתחבורה ציבורית תביא הרבה יותר לקוחות".

וזה קרה? 

"אם תראי את המקום הזה היום – הוא עמוס הולכי רגל כל היום".

ומה הלאה, מה בשלב הבא? 

"אנחנו רוצים לקבל תקצוב נוסף מהמדינה שתדירות האוטובוסים תעלה – אוטובוס כל שבע ועד עשר דקות, כאשר היום התדירות היא כל רבע שעה אוטובוס. בנוסף, אנחנו רוצים להביא לנהריה את רפורמת העלייה מכל הדלתות".

זה לא קיים אצלכם?

"לא. פנינו לממשלה כמה פעמים, גם בתקופת מירי רגב הקודמת, גם למרב מיכאלי וגם עכשיו שוב לרגב. היום בתל אביב את עולה מהדלת האחורית של האוטובוס. אבל לנהריה זה עדיין לא הגיע. הסיבה המקצועית? אין תקנים לפקחים". 

ראש עיריית נהריה רונן מרלי (צילום: יח"צ)

ומה הערך של זה? 

"יש פה הזדמנות לשפר את התחבורה הציבורית בלי להוסיף עוד כסף. תפתחו את הדלת האחורית. ככה זמן העצירה בכל תחנה יתקצר בצורה משמעותית ומהירות הנסיעה תעלה. יש פה גם היבט מוסרי – דווקא בפריפריה שבה רמת המינוע נמוכה ואנשים נעזרים בתחבורה ציבורית בשביל להגיע למקורות פרנסה טובים יותר. דווקא פה האוטובוסים איטיים".

תגובת משרד התחבורה

"הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה ועיריית נהריה פועלים בשנים האחרונות בשיתוף פעולה פורה והדוק. במסגרת זאת, בשלוש שנים האחרונות בוצע ארגון מחדש של כל קווי התחבורה הציבורית העירוניים בנהריה, שכלל בין השאר הכפלה של מספר הנסיעות היומיות בעיר, העומד כיום על יותר מ-600 נסיעות אוטובוס ביום.

יתרה מכך, נהריה זכתה להיות העיר הראשונה בישראל שבה מופעל פיילוט של קווי שירות אוטונומיים בתחבורה הציבורית.

שירות העלייה מכל הדלתות בתחבורה הציבורית מופעל כיום במטרופולינים הגדולים, בשל העומסים הגדולים והצורך בשימוש בכל הדלתות, במטרה למנוע עיכובים מיותרים של קווי האוטובוסים.

שירות זה פחות משמעותי בערים הקטנות, במיוחד לאור העובדה שהנוסעים אינם נדרשים לתקף את הנסיעה אצל הנהג אלא יכולים לתקף את הכרטיס באחד ממכשירי הכרטוס הקיימים בכל האוטובוסים העירוניים, ובכללם גם בעיר נהריה".

תגובת משרד התחבורה: "הרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה ועיריית נהריה פועלים בשנים האחרונות בשיתוף פעולה פורה והדוק. במסגרת זאת, בשלוש שנים האחרונות בוצע ארגון מחדש של כל קווי התחבורה הציבורית העירוניים בנהריה, שכלל בין השאר הכפלה של מספר הנסיעות היומיות בעיר, העומד כיום על יותר מ-600 נסיעות אוטובוס ביום.

יתרה מכך, נהריה זכתה להיות העיר הראשונה בישראל שבה מופעל פיילוט של קווי שירות אוטונומיים בתחבורה הציבורית.

שירות העלייה מכל הדלתות בתחבורה הציבורית מופעל כיום במטרופולינים הגדולים, בשל העומסים הגדולים והצורך בשימוש בכל הדלתות, במטרה למנוע עיכובים מיותרים של קווי האוטובוסים.

שירות זה פחות משמעותי בערים הקטנות, במיוחד לאור העובדה שהנוסעים אינם נדרשים לתקף את הנסיעה אצל הנהג אלא יכולים לתקף את הכרטיס באחד ממכשירי הכרטוס הקיימים בכל האוטובוסים העירוניים, ובכללם גם בעיר נהריה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

22 תגובות

  1. הכל טוב ויפה רק קו 3 עושה סיבוב בכל שטחי השונות טרומפלדור עמידר העיר אוסשקין האוטובוס עושה עיקוף פעמים שבכלל אין נוסעים כמעט לאוסשקין למעלה מאריך את הדרך יש תושבים שעובדים ואין להם צורך להסתובב בקו 3 בכל העיר
    תחזרו את קו 13 רוב תושבי טרומפלדור צריכים לעיר ומהר

  2. כמו כל שינוי גם לזה יתנגדו בהתחלה ויודו בדיעבד. חשיבה רעננה תמיד מבורכת. אם תפתחו גם נתיבי אופניים טובים נוחים ובטוחים מהשכונות העירה זה ישפר עוד יותר. ולגבי שדרות הגעתון: צד אחד מדרחוב וצד שני ללא חניה אלא רק תחבורה בשני הכיוונים ונתחיל להיראות כמו עיר נורמלית באירופה.

  3. ראש עיר פח זבל, הרווחה הכי נוראית בכל הצפון….חוץ מלדאוג לספסלים בכל הגעתון העמוס לא דאג להוריד מחירי ארנונה או עוזר לשכבות מוחלשות או דואג להפעיל מתנסים בשכונות הרחוקות למען ילדים….העיקר מחירי שכירות מופקעים והדוחות בעיר ממשיכים לעשוק את התושבים

  4. הכל בלוף המצב גרוע מאד תלמידיי בית ספר צריכים לקחת 2 אוטובוסים להגיע ללימודים …כל השינוי בקויי האוטובוס הרע עם התושב הנהרייני …בלוף ומי יודע מי הרויח מכל העניין בטוח שלא הנוסעים !!!!

  5. וואו כמה בולשיט!! את התחנה המרכזית שהיא מוצלת בקיץ ומוגנת מגשם בחורף רוקנתם והוצאתם את התחנות ליד זוגלובק לשעבר,שם אין צל ואין מחסה מהגשם ויש מספר מקומות ישיבה ממש קטן. כל הצד הזה של הגעתון שממילא היה פקוק ועמוס, עכשיו עוד יותר עמוס עם כל האוטובוסים שנכנסים לשם ועוצרים להוריד ולהעלות נוסעים. מכל האוטובוסים שעוברים בעמידר, כולם עוברים ברחוב ההגנה ואף אחד לא עובר ברחוב העליה ליד חוף הדקל ונותן מענה למי שגר שם. לי לוקח רבע שעה להגיע לתחנת אוטובוס. ואם כבר עליתי על קו 3 להגיע לקניון הישן אז עכשיו הוא נוסע גם דרך הקניון החדש וכל השכונות שלידו מה שממש מאריך את הנסיעה. ממש שיפור…

  6. באמת יפה, וטוב לשמוע שיש שיפור
    אבל 45,000 נסיעות לעיר של 65,000 תושבים זה לא הרבה בכלל, כך שלא סביר להעלות את התדירות מעבר ל4 נסיעות בשעה.

    ואין קשר בין תקנים לפקחים לבין עליה בדלת אחורית, הפקחים הם של המפעיל ולא צריך בשביל זה תקן, מישהו מורח אתכם.

    נ.ב. לפי נתוני מר קו הנסועה כעת עומדת על 25,000 תיקופי נוסע לשבוע

    1. הכל טוב ויפה
      אבל הרחוב הראשי היחיד ללא תחבורה הוא רח בלפור מבית קברות עד געתון

      1. זה לא הרחוב היחידי . בעמידר כל הקווים עוברים ברחוב ההגנה ואין מענה למי שגר יותר קרוב לים

    2. העירייה עושה המון לגל השלישי רטוש עיר מעולה. הבעיה הנהגים לא עוצרים בשפת המדרכה קשה מאוד לעלות ולרדת מהאוטובוס

      1. הכל בלוף. אוטובוס שעוצר באמצע הכביש כי אין מספיק מקום חוסם את כל התנועה מאחוריו. איפה נשמע כדבר הזה? אוטובוסים של הזכיין עוברים באדום עם אוטובוס מלא בילדים. מתחילים נסיעה לפני שמבוגרים שנוסעים בו התיישבו. במקום לבנות בשכונות בונים בקו החוף מפלצות שחוסמות את האוויר. נהריה יקרה מאוד בארנונה ואין בה מקומות עבודה. כולם חנוקים כבר מעמידה בפקקים שרק יגדלו.

    3. המטרונית היתה בדרך לנהריה.
      עיריית חיפה וויתרה,ונהריה זכתה.
      מי הכשיל את הפרוייקט?
      שימו לב איך עכו מקבלת דחיפה משמעותית עם הבאת המטרונית.
      יודעים מה קרה?
      אבירי שמירת טבע ונוף החליטו שהאקליפטוסים לאורך הכניסה הצפונית לעכו, חובה לשמרם במקום.
      כנראה לא שמעו על שינוע עצים עתיקים.
      השופט פסק לטובת השארת העצים,
      ונהריה, נשארה ללא מטרונית.
      ההפסד כולו שלנו- של הנהריינים.
      של האורחים האמורים להגיע לבקר.
      יופי לנו.

      1. המטרונית תעבור את השדרה של העצים עד שמרת. זאת לא הבעיה.

  7. הכול יפה רק שוב שכחו את שכון ותיקים רחוב המעפילים ורחוב ארלוזורוב למשל קו 16 יכול לכנס לרחוב הגדוד העברי ולהתחבר ארלוזורוב לז'בוטינסקי

    1. רק חבל שאדון תורגמן שכח לומר שבתוכנית שהוא הציג לראש העיר .הוא ריסק את ענף המוניות שגם ככה עובדים בחינם בעיר הזאת

    2. למנות את מאור תורג'מן למנהל הרשות לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה!!!
      כל מי שישב שם לא ראוי לתפקידו
      מונה בגלל קשרים ולא כישורים

  8. הכול יפה רק שוב שכחו את שכון ותיקים רחוב המעפילים ורחוב ארלוזורוב למשל קו 16 יכול לכנס לרחוב הגדוד העברי ולהתחבר ארלוזורוב לז'בוטינסקי

  9. כל הכבוד למאיר תורג'מן, מנהל פרויקטים בעיריית נהריה על שיפור מערך תחבורה ציבורית. וכל זאת בתמיכת ראש העיר שנרתם למאמץ לשינויים למרות ההוצאה הכבדה
    ישרכח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,877 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק