ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שתי מכליות ענק שהתנפצו הרחק הרחק מכאן, בקושי הצליחו לעניין את עורכי החדשות שלא לדבר על הקורא הישראלי. אלא שהכתמים השחורים הענקיים שמכסים את הים והחוף, מעבירים שיעור חשוב ברגולציה סביבתית והחלטות ממשלתיות.
ביום ראשון שעבר שתי מיכליות נפט שהכילו כ-4,000 טון התנפצו אחת אחרי השניה בשל תנאי מזג אוויר קיצוני. התאונה הובילה לדליפת נפט עצומה, לצד הרוג אחד שטבע למוות. התאונה התרחשה במצר קרץ' שמפריד בין רוסיה לחצי האי קרים, משאירה אחריה צחנה, בעלי חיים מתים וזיהום קשה. הנפט שנשפך נסחף לחוף לאורך עשרות קילומטרים, מכף פאנאגיה ועד לרצועת טוזלה.
האירוע פורסם בשוליים של אתרי החדשות הישראלים, כאשר רוב הדיווחים מתבססים על תרגום אתרים זרים. אחרי הכל, אנחנו בעיצומה של מלחמה שאין לה סוף ובימים האלה, טילים מתימן מאיימים יותר מאשר נפט רוסי. אלא שבעוד שהממשלה – לפחות למראית עין – חותרת לסיים את האיום החות'י, הנפט הרוסי, או מקבילו ממדינות אחרות, מקבל אור ירוק אל תוך חופי אילת.
כמה ימים לפני האסון הרוסי, משרד ראש הממשלה ביטל את מדיניות אפס תוספת הסיכון על הזרמת הנפט בחופי אילת שחלה על קצא"א. מדובר במדיניות שהובילה השרה להגנת הסביבה הקודמת, תמר זנדברג, ומטרתה להגביל את כמויות הנפט ולהגן על שמורת האלמוגים, חופי העיר ותושביה. אלא שהמדיניות לא צלחה את הממשלה הנוכחית. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ניסתה להילחם – לפחות למראית עין – אולם הובסה יחד עם ניסיונותיה, ככל שהיו כאלה, מאחורי הקלעים.
המשמעות עצומה. בהיעדר הגבלה של כמויות, תעבורת המיכליות תגדל, כמות הנפט תתעצם, יחד עם הסיכון לתאונות ותקלות. יתכן שסערה בעוצמה שהתרחשה בחופי רוסיה לא תפגע בחופי הים האדום. אבל רק אתמול דווח על כטב"ם מתימן שייורט לפני שפגע במתקן קצא"א באשקלון. לחילופין, שורה של תקלות אחרות עלולה להתרחש ולמעשה, כבר התרחשה.
לפני כשנתיים התנועה לחופש המידע ואתר שומרים ניהלו מאבק מול המשרד להגנת הסביבה כדי לחשוף את היקף התקלות, הצווים ופעולות האכיפה נגד קצא"א. המידע שקיבלו היה חלקי, אך שיקף תמונה חמורה: כ-50 תקלות בחמישים השנים האחרונות לאורך צינורות החברה, מחיפה ועד לחופי אילת. "החל מדליפות נפט בים וביבשה, דרך תלונות על ריח בסביבת אתרי החברה ועד אירועים שבהם נגרם נזק מסוכן לצינורות, גם אם לא דלף נפט בפועל", כתב דניאל דולב.
כתם נפט ענק בתוך שוניות האלמוגים באילת, או בלב מכתש רמון, ייחרב אוצרות טבע נדירים ועלול להיות אסון שאין ממנו דרך חזרה. כעת, משבוטלה מדיניות אפס תוספת סיכון, אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה צריכים לאשר – ויכולים גם לדחות – את דרישות קצא"א לכמויות מוגדלות של נפט. בכוחם גם לדרוש מהמדינה להשקיע בשיקום הצינור שהופך למסננת. אולי כדאי להדפיס למשרדם את תמונת כתם הנפט הרוסי, רסיסי המכליות ועופות מרוחים ברעל שחור ולתלות על הקיר, לצד זיכרון הדליפות האיומות בנחל צין או עברונה, כדי שלפני הצעד הבא הידיים ירעדו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק