דגל הדיו נצבע ירוק: שכונת האקלים הראשונה בישראל מוקמת באילת

שכונת אקלים מהראשונות בארץ תקום באילת. מדובר בפיילוט ייחודי שמקורו בדנמרק ומטרתו להיערך לשינויי אקלים מקומיים, תוך התאמת הצרכים היחודיים של השכונה והתחשבות באופי התושבים. השכונה שנבחרה לכך היא שכונת יעלים, השכונה הראשונה בעיר. בשנים האחרונות התנקזו לשכונה פרויקטים סביבתיים שיצרו תשתית יוצאת דופן לשכונת האקלים ייחודית. עובדי הרשות בהובלת היחידה האזורית לאיכות הסביבה אילת וחבל אילות, נערכים כבר לשלב הבא, עבודה מול הקהילה, מוכנות לחירום, חינוך והסברה. 

במשך שמונה שנים עובדי היחידה הסביבתית גייסו קולות קוראים מישראל והעולם והצליחו, הלכה למעשה, להפריח את המדבר. חצרות הבניינים המוזנחים הפכו לאזורי צל לבילוי משותף, בית הספר השכונתי משמש מרכז חוסן אקלימי ובו פאנלים סולארים ומתקני אגירה, וגני השעשועים זכו להצללות ומתקנים חדשים עשויים מעץ ומותאמים לאקלים.  

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

את התהליך מובילה שירה חרוש, מתכננת סביבתית ביחידה. התשתית שיצרה יחד עם שותפיה ליחידה ובעירייה, הובילה לאחרונה לתמיכה נוספת, השלמת השכונה כשכונת אקלים, בליווי מרכז אקלימא ליישום והטמעה להיערכות אקלימית ברשויות המקומיות. 

מה זה בעצם שכונת אקלים?

"מדובר במודל שמתאים שכונה עירונית לאתגרי האקלים, אתגרים שכבר קיימים בעיר אילת. בשנים האחרונות הם הופכים קיצוניים יותר ויותר והמטרה היא לשפר את איכות החיים של התושבים, להגדיל את החוסן הקהילתי והסביבתי בשכונה". 

איך עושים את זה? 

"למעשה, אנחנו לוקחים את תוכנית ההערכות העירונית שהקמנו ואנחנו מטמיעים אותה ברמת השכונתית, עם חיבור קהילתי ודיוקיים לשכונה הספציפית עצמה. וזה למעשה פיילוט ראשון בעיר". 

איך בוחרים שכונה?

"ניסינו לחשוב על שכונה שנראית לנו מתאימה ואנחנו רוצים להתחיל איתה. החלטנו על שכונת יעלים, כי זו שכונה ותיקה, הראשונה שקמה בעיר. היא מגוונת מבחינת האוכלוסיה שלה עם המון התרחשויות, סטודנטים, אוכלוסיה ותיקה ועובדים זרים. 

עוד לפני שידעו לקרוא לה בשם "שכונת אקלים", השכונה קיבלה פרויקטים יעודיים שהפכו אותה לכזו. כך למשל, לפני כשבע שנים ניגשו בעיריה לקול קורא של המשרד להגנת הסביבה לשדרוג שטחים פרטיים פתוחים (שפ"פ) בשכונות ותיקות בעיר. מדובר בחצר של הבניין, אזורים מוזנחים בדרך כלל שריכזו פסולת, עשבייה, ועזובה ובעקבות הפרויקט הם הפכו לגינות פורחות ומוצלות עם פינות ישיבה, תאורה סולארית וגינות קהילתיות. שליש מהתקציב של הפרויקט הושקע בפאנלים סולאריים על מבני ציבור בעיר, מה שהניב בתורו עוד הכנסות לגינון, מים ותחזוקה. אבל לא רק, התקציב נותב גם למישור הקהילתי. 

"גייסנו במסגרת הפרויקט עובדת קהילה, היא יושבת במתנ"ס ויש לה תוכנית קהילתית והיא בקשר עם התושבים. למעשה, כרגע זו השכונה היחידה שיש בה עובדת קהילה". 

והתשתית הזו, של עובדת קהילה ועבודה מותאמת אקלים שכבר החלה להתרחש בשכונה, הפכו אותה למועמדת לפיילוט. "בהמשך נולדו עוד כל מיני פרויקטים שבזכותם יכולנו להגדיר את יעלים כשכונת אקלים".

כך למשל, הם ניגשנו לקול קורא בשם "פרויקט ברלין" של האיחוד האירופי. מדובר בפיילוט במסגרתו הרשות מקבלת תקציב לניתוק מבני ציבור מרשת החשמל הארצית במטרה להפוך אותם לעצמאיים אנרגטית. המוסד הנבחר הוא בית הספר יעלים שבשכונה. 

האזינו לריאיון עם יעל געתון בתוכנית "כאן בסביבה"

לפי אתר העירייה, היחידה הסביבתית קיבלה כמיליון אירו לפרויקט שממומש בחציו בבית ספר יסודי בחבל אילות והיתר, באילת. מדובר בבית ספר יסודי שלומדים בו כ-350 ילדים והוא צמוד למרכז הקהילתי של השכונה. "המטרה שבית הספר ישמש כמרכז חוסן באירועי אקלים קיצוניים, ויש בו מערכות סולאריות ומערכות אגירה. הוא יכול לקלוט תושבים מצד אחד – והוא גם יכול לשמש כמרכז הפעלה, כמו מעין חמ"ל, שממנו ייצאו מתנדבים ושם ירכזו כוחות". 

בהמשך, הם ניגשו לקול קורא נוסף של משרד האנרגיה ובשיתוף העירייה יתקינו פאנלים סולאריים על מבני ציבור, על המתנ"ס שצמוד ובניין עירוני בשכונה. לצד זה, העירייה שיפצה את השדרה המרכזית של ביעלים והעניקה לה רובד נוסף. "זה נקרא לב השדרה, זו שדרה שחוצה את כל השכונה, היא צמודה לבית הספר והמתנ"ס. במסגרת השיפוץ, היה דגש על נטיעות עצים, שילוב של הצללה טבעית ומלאכותית, מתקני שעשועים טבעיים מעץ שמותאם לאקלים העירוני, מרחב ציבורי מותאם אקלים שיספק מקום מפגש לקהילה, כזה שמתאים לשהיה ממושכת ולתחושת ביטחון לתושבי השכונה ויש בו החל מברזיות ועד ספרייה קהילתית". 

הפרויקט הוביל מיד לקול קורא נוסף, הפעם מול המשרד להגנת הסביבה. "מדובר בפיילוט הצללה באמצעות עצים בשכונה שבעצם מהווה המשך לפרויקט לב השדרה. המטרה היא ליצור רף הצללה שיעודד הליכתיות בשכונה ואזורי שהייה ממושכים. אנחנו עדיין בשלב התכנון, ומדובר בהצללה טבעית לצד הצללה מלאכותית במקומות שלא ניתן לנטוע עצים".

חרוש מספרת שלא מעט עבודה מושקעת בגיוס משאבים, חיפוש קולות קוראים, הגשה והתאמה שלהם לצרכים העירוניים. אלא שהאתגר המרכזי הוא דווקא האנושי. חיבור הקהילה ועובדי העירייה לנושא. "רוב האנשים לא מרגישים מחוברים לנושא ולוקח זמן עד שהם מבינים שזה נוגע להם, לעבודה ובחיי היום יום". 

איך יוצרים את החיבור?

"למשל לפני שיצאנו לדרך עם פיילוט ההצללה, צוות עירוני עבר בין בתי העסק ברחוב שבו עושים את הפרויקט, הסבירו על הפרויקט, נתנו לתושבים למלא שאלונים כדי לבחון את הצרכים שלהם, להקטין התנגדויות ולשתף בתהליך".

זה הצליח? 

"הרוב שמחו על הרעיון ושיתפו פעולה ועדיין היו עסקים שלא רצו עצים מחוץ למקום שלהם בטענה שזה פוגע בעסק או מסתיר את השלט, והבהירו שהם לא מעוניינים".

ואיך משכנעים את האגפים בעירייה להתגייס לעניין? 

"בהתחלה היו עובדים שחשבו שזה לא קשור אליהם (היערכות לשינוי אקלים י"ג), אבל עם הזמן, כולם הבינו שזה חלק מהתפקיד שהם מבצעים. בסוף, השינויים הקטנים האלה הם אלה שעושים את ההבדל. אם את עובדת עם אוכלוסיות חלשות, הרי הם אלה שנפגעים ראשונים משינויי האקלים. בהתחלה ברווחה לא הבינו איך הם קשורים והיום אנחנו מגישים קולות קוראים ביחד". 

אחת הדוגמאות הטריות לכך, הוא פרויקט אסיפת תושבים. מדובר במיזם שמוביל מכון השל, שבו התושבים לוקחים חלק בעיצוב משאביה של העיר בתחומי הסביבה והאקלים, בדומה למקומות נוספים בארץ שנמצאים בתהליך. 

להצטרפות לרשימת התפוצה של "הגחלילית" – הניוזלטר הירוק של שקוף

"בחרנו להתמקד בתוכנית היערכות לשינויי האקלים מתוך הנחה שהאקלים עוד ישתנה, ומתוך חשיבה של איך התושבים חושבים שצריך להיערך לשינויים האלה. כבר קיימנו ועדת היגוי ראשונה, קיבלנו את ברכתו של ראש העיר, אלי לנקרי, יצאנו בפרסום, ויוצאים עם סקר והרשמה ובדצמבר תתקיים האסיפה הראשונה". 

במסגרת הפרויקט יוקדשו 40 שעות מפגש ולימוד עם מומחים ואנשי מקצוע: "לאחר מכן, התושבים צריכים להעלות את שעל ליבם ואמור לצאת מסמך פעולה להנהלת הרשות שבוחרת מה לאמץ מתוך המסמך". 

בפרויקט יכולים להשתתף רק 70 חברים, שיעלו בהגרלה תוך התחשבות בייצוג שווה של מגדר, גיל, ואזור מגורים. "זה מאוד מרגש שזה הנושא שנבחר וההנהלה עוזרת לקדם את זה בהובלת סגנית ראש העיר, בטי סימלמיץ". 

חרוש מספרת שנכונו להם עוד שיתופי פעולה רבים. "למשל במסגרת הקמת צוות חירום שכונתי, ביקשנו שיכלול מענה לאירועים אקלימיים. במערכת החינוך דאגנו לחינוך לקיימות ואקלים. במסגרת התחדשות עירונית עתידית בשכונה, המטרה שלנו להטמיע בנייה ירוקה מדברית שלוקחת הצללה במרחב הציבורי, ואלמנטים של בנייה מותאמת אקלים".

ומה כרגע החזון?

"עד שתבנה תוכנית ההמשך, אנחנו רוצים לבנות תוכנית פעולה שתיצור חיבור לקהילה, שהם יקחו חלק, יהיו שותפים ואנחנו נדע מה הצרכים שלהם. לחבר תושבים במיוחד בשכונה כזו, שכונה מגוונת, זה קשה אז חשבנו על קורסים לתזונה נכונה ובריאה, קורסים של כלכלה נכונה וצריכה נבונה, וייעול משאבים אנרגטים". 

ואם כרגע יושבת עובדת יחידה סביבתית בעירייה בצפון הרחוק, ומחפשת להתחיל את התהליך, מה העצה הטובה ביותר שאת יכולה לתת לה? 

"לגבש צוות עירוני רחב שמורכב מאגפים שונים של העירייה ורק אז לצאת מול הקהילה. לגייס אנשים זה קשה, בסוף כל אחד עם העבודה שלו ולא תמיד זה קל וצריך להגיע מגובשים ומוכנים".

בכל שבוע נספר ב"עיר מקלט" על היוזמות הירוקות שצומחות ליד הבית, ברשויות המקומיות על ידי ובשביל התושבים. יש לכם סיפורים על יוזמות סביבתיות מקומיות? יוזמים פרויקט להכנת השכונה לשינוי האקלים? כתבו לנו