לא רק בגלל התזונה: חוקרים זיהו קשר בין זיהום לתחלואה בסוכרת בשכבות החלשות

החור באוזון היה אחד האיומים הסביבתיים המפורסמים במחצית השנייה של המאה הקודמת, ובעוד כארבעה עשורים, כתוצאה מהסכם מונטריאול ובהנחה שהפעילות הגלובלית למניעת פליטתCFCs )המזהמים שגרמו לו) תימשך, הוא צפוי להיסגר. למרות שמו, לא מדובר בחור במשמעותו המילולית, אלא בהידלדלות שכבת האטמוספרה המורכבת מהגז אוזון (O₃). זהו אוזון סטרטוספרי, כלומר הוא נמצא בשכבה האמצעית של האטמוספרה (בגובה של 15–50 ק"מ מעל פני כדור הארץ). הוא מסנן קרינה אולטרה סגולה (UV) מהשמש וכך מסייע לקירור הפלנטה שלנו. לעומת סגולותיו הטובות אי שם מעל העננים, לאוזון בגובה פני הקרקע יש השפעות שליליות על בריאות האדם והוא פוגע במערכת הנשימה, במערכת הקרדיו-וסקולרית (לב וכלי דם) ובקרב נשים בהריון, אז הוא נקשר לעלייה בסיכון להתפתחות סוכרת הריון. מחקר שהוצג בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה עוסק בקשר שבין אוזון, מצב סוציו-אקונומי ותחלואה בסוכרת מסוג 2.

האלמנט החדש

צוות החוקרים כלל את בוגרי תוכנית ממשק ד"ר גל-חגית קרסו-רומנו מהמכללה האקדמית תל-חי, ד"ר זהר ברנט-יצחקי, ראש קבוצת המחקר לקיימות סביבתית וחברתית במרכז האקדמי רופין, וד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי במכללת אחוה וחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. במחקר נבדקו הריכוזים הממוצעים של אוזון בגובה פני הקרקע ב-81 ישובים בישראל שבכל אחד מהם מתגוררים 20,000 תושבים ומעלה. עוד נבדקו נתוני תחלואה בסוכרת מסוג 2 ומדדים סוציו-אקונומיים, בין השנים 2016–2019 באותם הישובים. אומנם הקשר בין מצב כלכלי לבריאותי נבדק בעבר בתחומים רבים, אך "האוזון הוא האלמנט החדש פה", מסביר לוי.

אוזון בגובה פני הקרקע הוא תוצר לוואי של זיהום אוויר, ונוצר בתגובה פוטוכימית (ריאקציה שבה האור הוא שמתחיל את התהליך הכימי) של קרינת השמש עם תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות (VOCs). תחמוצות החנקן וה-VOCs הם מזהמים שנפלטים מפעילות תעשייתית ומכלי תחבורה שריכוזם גבוה במיוחד במרכזי מטרופולין. גם למשתנים גיאוגרפיים יש חשיבות, ולדברי לוי, אף על פי שאוזון נוצר במרכזי הערים הגדולות, הוא נמצא בריכוזים גבוהים גם באזורים מרוחקים יותר כמו השפלה וההר, לשם מגיע אוויר מזוהם שעבר דרך ארוכה יותר ממישור החוף. במהלך כברת הדרך הזאת נחשף האוויר המזוהם לקרינת השמש וכך עולה בו ריכוז האוזון. החוקרים מצאו מִתאם (קורלציה) בין חשיפה כרונית לאוזון בגובה פני הקרקע ובין תחלואה בסוכרת מסוג 2, מה שמרמז על האפשרות שגם האוזון הוא גורם לתחלואה מסוג זה.

לא הכול סוכר

תוצאות המחקר מראות שלגיל ולמעמד הסוציו-אקונומי יש – כמצופה – השפעה על שיעור התחלואה בסוכרת: אצל מבוגרים ובישובים שמדורגים נמוך יותר במדד הסוציו-אקונומי של הלמ"ס נמצאה תחלואה נרחבת יותר של סוכרת מסוג 2. הסבר אפשרי לכך הוא שאוכלוסיות חלשות חשופות לתזונה לקויה ולא מאוזנת מכיוון שהן מתקשות לרכוש פירות וירקות שמחירם גבוה יחסית למזון מעובד. גורמי תחלואה אחרים קשורים לרמת הפעילות הספורטיבית, לגנטיקה ולחשיפה לכימיקלים שונים ממוצרי צריכה שמשבשים את הפעילות ההורמונלית בגוף האדם. לוי סבור שבידי הממשלה עומדים כלי התערבות, שיכולים להכווין ולעודד את הציבור לצרוך מזון בריא יותר, כגון מיסוי ומתן סובסידיות למוצרי מזון בריאים במקום ללחם לבן ולחמאה. "הרבה פעמים באוכלוסיות מוחלשות יש צריכה גבוהה של משקאות ממותקים", ולכן לוי טוען שביטול מס הסוכר בשנה שעברה היה צעד שפגע במיוחד באותן אוכלוסיות מוחלשות שעל בריאותן אמור היה המס להגן.

"משקאות ממותקים הם אסון מבחינה בריאותית", אומר ד"ר זהר ברנט-יצחקי. "הם מעמיסים על הגוף כמויות אדירות של סוכר, אין בהם שום תועלת תזונתית וצריכה קבועה שלהם מגבירה משמעותית את הסיכון לתחלואה בסוכרת מסוג 2". אולם, לוי וברנט-יצחקי סבורים שהדרך שבה הוטל המס המדובר בעבר נעשתה שלא בהסכמה רחבה וללא צעדים נלווים כמו הסברה על הפגיעה הקשה באיכות החיים של חולי סוכרת שעלולה להוביל לכריתה של גפיים, לעיוורון ולצריכה של תרופות במשך שנים רבות. לשיטתם, חלק מההתנגדות הגיעה מכיוון שציבורים מסוימים לא הבינו את מטרת המיסוי ותפסו זאת כצעד סקטוריאלי נגדם. "אם כבר משתמשים בכלי של מיסוי, הוא צריך לכלול מוצרים נוספים, מעובדים ואולטרה מעובדים, עתירי מלח וסוכר". לוי מציין שגם מתוך היגיון כלכלי שינויים במערכת המיסוי צריכים להתבצע בהתאם לשיקולים בריאותיים (מה שיאפשר לחסוך משאבים כלכליים רבים בשל אובדן ימי עבודה, תרופות, ימי אשפוז ותמותה בטרם עת) ולא לפגוע בהם, כמו שנעשה בביטול מס הסוכר ובאיום החוזר של משרד האוצר להטיל מע"מ על פירות וירקות.

לטפל בגורמים הסביבתיים לסוכרת

לצד השפעת המעמד הסוציו-אקונומי והמיסוי על צריכת הסוכר, לוי מדגיש שלא ניתן להתעלם מהתפקיד של אוזון ושל מזהמים אחרים כסיכון לבריאות הציבור. לפיכך, הוא מציע לטפל גם בגורמים סביבתיים לתחלואה, ומתאר באור חיובי מגמה של מעבר לכלי רכב חשמליים פרטיים וציבוריים בישראל. אולם, גם פה לדבריו השיקולים הבריאותיים אצל מקבלי ההחלטות באוצר נחשבים למשניים, כשהגדלה מתמדת של מיסי הקנייה על רכב חשמלי והטלת מס נסועה משמעותי על השימוש בו, עלולים לעצור ולהפוך את המגמה לחלוטין. "אנחנו נלך אחורה, נקבל זיהום אוויר גבוה משמעותית בכל המטרופולינים בישראל, והתוצאה תהיה עוד תחלואה ועוד תמותה ממחלות לב, כלי דם וריאה". ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה.

לוי מציין שמעבר לסבל האנושי הכרוך בעלייה בתחלואה במחלות לב, כלי דם וריאות כגון אסתמה אצל קשישים, תינוקות וילדים, יש לה גם עלויות כלכליות גבוהות מאוד. "תחלואה זה לא רק החולים שסובלים ממנה. מדובר באובדן של ימי עבודה, בימי אשפוז יקרים, בתרופות יקרות, ובתמותה מוקדמת שיש לה מחיר כבד, אנושי וכלכלי", הוא אומר. לדוגמה, בוועדת הבריאות של הכנסת ב-2021 הוערכה העלות השנתית של טיפול בסוכרת ובהשמנה (שהיא אחד מגורמי הסיכון לסוכרת) ב-29 מיליארד שקל, והוצגה תחזית לפיה עד 2030 מספר חולי הסוכרת יוכפל ויגיע למיליון איש. לפי ביטוח לאומי, מבוטחים שיש להם סוכרת עולים למערכת הבריאות כמעט כפול ממבוטחים ללא סוכרת, ויוצרים עומס גדול יותר על מערכת הבריאות. אם כן, מעבר לתחבורה המונעת בחשמל והוצאת רכבי דיזל ובנזין מזהמים ממרכזי הערים יכולים להוביל לחיסכון בדם ובדמים. לוי מזכיר שישראל ממוקמת גבוה מאוד בדירוג התחלואה בסוכרת בקרב מדינות ה-OECD. כדי להגיע למקומות בריאים יותר בדירוג, עלינו לטפל בסוכרת באופן שמתחשב במערכת הבריאות, בסוגיות סוציו-אקונומיות ובשיקולים סביבתיים.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה