השבוע בוועדת שרים לחקיקה: הח"כים שפועלים לטובת האזרחים מול הבנקים

ביום ראשון הקרוב תכריע ועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, בדבר גורלן של שורת הצעות חוק פרטיות וממשלתיות. אחת מהצעות החוק ברשימה היא תולדה של שיתוף פעולה בין חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה, שחתומים יחד על הצעה שמבקשת לתת פתרון להפסד של מיליוני שקלים של לקוחות הבנקים, שלא צוברים ריבית חיובית על כספיהם. 

• ועדת שרים לחקיקה – האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל
• "אתה לא רוצה לדעת איך מכינים נקניקיות – ואיך מעבירים חוקים בוועדת שרים לחקיקה"
• חוק אלג'זירה יוארך: החלטות ועדת השרים לחקיקה

ההצעה מבקשת לתת כוח לנגיד בנק ישראל לקבוע כללים מחייבים בנושא. אם תעבור, צפוי קרב איתנים מול חברות הלובי של הבנקים בוועדת הכספים, שהיו"ר שלה, משה גפני, חתום גם הוא על ההצעה. בין חברי הכנסת הנוספים שחתמו: אורית פרקש הכהן (כחול לבן), דוד ביטן (הליכוד), ינון אזולאי (ש"ס) ואוהד טל (הציונות הדתית).

בדברי ההסבר שלה, ההצעה מצטטת נתון שעלה בדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיו ב-2023 נרשמו למעלה מ-500 מיליארד שקלים ש"שכבו" בעובר ושב מבלי לצבור ערך חיובי עבור בעלי החשבונות, בעיקר משקי בית ועסקים קטנים (ולא חברות ותאגידים). ביולי אשתקד החליטה ועדת השרים לדחות את ההחלטה בעניין ההצעה בארבעה חודשים – כעת היא עולה מחדש להכרעת שרי הממשלה.

הצעה נוספת בנושא שתעלה לוועדת השרים ביום ראשון, של ח"כ ארז מלול מש"ס, מציעה לחייב את הבנקים להודיע ללקוח אשר צבר יותר מ-15,000 שקל בעובר ושב ואינו נושא ריבית, תוך יידוע במסלולי השקעה המניבים רווח. 

הצעה נוספת, של ניסים ואטורי (הליכוד) מבקשת להגביל את הזכות להיבחר בחוק הכנסת כך שלא ייבחר אדם שהורשע בעבירת טרור או עבירת ביטחון חמורה, אם נגזרו עליו לפחות שבע שנות מאסר ולא עברו 14 שנים מתום ריצוי העונש. הצעה של ח"כ חילי טרופר (כחול לבן), ח"כ קטי שטרית (הליכוד) ח"כ שלי מירון וח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) מבקשת לאפשר לנפגעת או נפגע עבירה להיפגש עם ועדת השחרורים בטרם החלטה על שחרור מוקדם של העבריין הפוגע.

הוועדה שמכריעה גורלות באפס שקיפות

ועדת השרים לענייני חקיקה היא ועדה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה, בכוונה גמורה), ומ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים, המבצעים מה שראש הקואליציה מורה להם. ומה קורה אחר כך במליאה? הקואליציה (לעיתים קרובות גם האופוזיציה) תצביע כאיש אחד לפי מה שהוועדה תגיד להם להצביע.

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים, יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שההצבעה חופשית להחלטת שיקול דעתם של חברי הכנסת. 

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות – רשימת החוקים שיעלו להכרעת השרים ביום ראשון הקרוב. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף.