חשיפת "העין השביעית": השר עמיחי שיקלי שכר מומחים להכפשות אנונימיות ולוחמה פסיכולוגית

שר התפוצות, עמיחי שיקלי, הקצה מאות אלפי שקלים מתקציב ההסברה של מדינת ישראל למפקד היחידה ללוחמה פסיכולוגית בצה"ל לשעבר ולחברה שמתמחה בניהול קמפיינים מכפישים והפצת דיסאינפורמציה. הפעילות נועדה להשפיע על קהל בינלאומי, אך מידע שהועבר לידי מבקר המדינה מעלה שלפחות במקרה אחד הוצע להשפיע גם על קהל ישראלי.

עמיחי שיקלי ומשרדו סירבו להתייחס לפניית "העין השביעית" בנושא, וכך גם בעלי החברות שקיבלו את התקציבים.

שר התפוצות שיקלי הוא השר שאחראי למאבק באנטישמיות ובדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. לאחר מחדל 7 באוקטובר, ועם סגירת משרד ההסברה נטול הפעילות של גלית דיסטל-אטבריאן, משרדו של שיקלי הפך לשחקן מרכזי במאמצי ההסברה הלאומיים. דרך הפעולה שנבחרה היא הזרמת עשרות מיליוני שקלים לגופים חוץ-ממשלתיים, בהתאם לאסטרטגיה ותיקה שמתעדפת תעמולה סמויה על פני שימוש בנציגים רשמיים של המדינה.

לצד פעילים וגופים ללא כוונות רווח שקיבלו תמיכה כדי שיוכלו להמשיך בפעילות הסברה שביצעו עוד קודם לכן, במשרד הקצו תקציבים גם לגופים מהמגזר העסקי. זהותם של שניים מהגופים הללו מעלה חשד שחוץ מלהסביר את העמדה הישראלית, להציף לתודעה העולמית את מצוקת החטופים וזוועות הטבח, המשרד עוסק גם בתעמולה מהסוג המלוכלך.

אחד משני הגופים הללו הוא חברת "ל.ר. פרספשן אינטרנשיונל" של ליאור חורב ורועי בורשטיין, ששמה המסחרי הוא "פרספטו". חורב, יו"ר החברה, הוא יועץ אסטרטגי מהבכירים בישראל. חורב מתחזק קשרים עמוקים בזירה הפוליטית ובצמרת המגזר העסקי, והוא נחשב לסדין אדום בליכוד, מפלגתו של השר שיקלי, מאז ייצג את מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בתקופת חקירותיו הפליליות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הבעלות על "פרספטו" מתחלקת שווה בשווה בין חורב ובורשטיין, שמכהן כמנכ"ל החברה. בורשטיין ניהל בעבר חברת השפעה אחרת, Psy Group, שהתפרסמה עקב חלקה בשערוריית קיימברידג' אנליטיקה, קשריה עם אוליגרכים רוסים וחקירת ה-FBI סביב קמפיין הבחירות הראשון של דונלד טראמפ. עובדי החברה נחלצו מהחקירה ללא כתבי אישום, אך פעילותה חטפה מכה קשה והיא נסגרה. לאחר מכן הקימו בורשטיין וחורב את "פרספטו".

שיטות הפעולה של "פרספטו" נחשפו ב-2023 בתחקיר שפִרסמו גור מגידו ועומר בן-יעקב בעיתון "דה-מרקר". במקרה אחד שמוזכר בכתבה, לקוח זר שכר את שירותיהם של חורב ובורשטיין כדי לנהל קמפיין הכפשה נגד ארגון הצלב האדום הבינלאומי.

לפי התחקיר, ארגז הכלים של "פרספטו" כולל "כתבות מכפישות, שימוש בשירותיו של משפיען רשת אנטישמי שסומן על-ידי משרד החוץ האמריקאי כזרוע ארוכה של הקרמלין, והקמת עמותות מדומות ו'סוכנות ידיעות' שהיא למעשה מכשיר תעמולה בתחפושת". אל כל אלה הצטרפה "עיתונאית חוקרת" מצרפת שהתגלתה כ"אווטאר המופעל על-ידי עובדי החברה ברמת-גן".

האם אלו היכולות שבזכותן נשכרה החברה על-ידי משרד התפוצות? "פרספשן לא מתייחסת לענייני לקוחותיה. זה נקרא אתיקה", מסר חורב בשיחה עם "העין השביעית". חורב סירב למסור פרטים נוספים בטענה שהחוזה שהוא חתום עליו מול המשרד אוסר זאת.

המשרד עצמו הצהיר על העסקה עם "פרספטו" בחודש פברואר, כשפִרסם רשימה של למעלה מ-50 גופים חוץ-ממשלתיים שיחלקו ביניהם תקציב בסך 10 מיליון שקל. לפי מסמך זה, הנתח שהוקצה ל"פרספטו" עומד על 126,700 שקל. המסמך לא כולל פירוט לגבי טיב השירותים, ובמשרד כאמור מסרבים להרחיב בנושא – ואפילו לא מוכנים לאשר שההתקשרות יצאה לפועל.

לפי מידע שנמסר למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, התקציב נועד לממן "קמפיין השפעה" מקוון שיטרגט קהל בינלאומי אך גם ישפיע על דעת הקהל בישראל וברצועת עזה.

לוחמה פסיכולוגית, גרסת האזרחות

העסקה השנייה גדולה בהרבה, ונעשתה עם גוף אנונימי לחלוטין. חברת "מדיה לאפ" הוקמה ב-2020 על-ידי יואב קלינר, ששירת קודם לכן כמפקד "המרכז למבצעי תודעה", יחידת הלוחמה הפסיכולוגית של צה"ל. באתר אינטרנט שבו משווקים הרצאות מפי קלינר נכתב שהוא השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף ושכיום הוא "מומחה בינלאומי בתחום ההשפעה במגזר הפרטי והציבורי".

לחברה של קלינר אין אתר אינטרנט, והיא ככל הידוע לא סוקרה מעולם בעיתונות. קלינר עצמו, שמחזיק בכל מניותיה, מעדיף להתנהל בחשאיות. "פחות מתאים לי להתראיין וכאלה, לא עשיתי את זה עד היום", מסר בשיחה עם "העין השביעית".

לפי מידע שהגיע לידי מבקר המדינה, החברה של קלינר קיבלה את אחד הפרויקטים היקרים ביותר בפורטפוליו של משרד התפוצות. ב"מדיה לאפ" ביקשו תקציב בסך 1.5 מיליון שקל – סכום שחציו אמור היה להגיע מתקציב המדינה, והחצי השני מתורמים ישראלים וזרים. במשרד התפוצות סירבו להתייחס לסכום שהועבר בפועל או לספק פרטים על תוכן הקמפיין.

לפי המידע שבידי מבקר המדינה, הפרויקט של קלינר ו"מדיה לאפ" כולל "מחקר מודיעיני רב-תחומי" שמורכב מ"עבודה מול גורמים בשטח" לצד איסוף מודיעין ממקורות גלויים (OSINT). על בסיס מידע זה גובשו המסרים, שמופצים ב"שטח" ובמדיה חברתית. הכינוי שניתן לפרויקט הוא "עץ אדר".

בניגוד להתקשרות עם חברת "פרספטו", ההתקשרות עם "מדיה לאפ" לא פורסמה בפומבי. גם הכסף אמור היה לעבור כך שיוסתר מעיני הציבור: דרך ארגון Voices of Israel, שמשמש כמעין צינור של ממשלת ישראל להזרמת כספים לגופים פרטיים שמבצעים עבורה מבצעי תעמולה לא רשמיים. כמו משרד התפוצות, גם בארגון סירבו למסור פרטים על ההתקשרות עם "מדיה לאפ".

צינור הכסף: ארגון צללים כושל

ארגון Voices of Israel הוקם ב-2016 כחברה לתועלת הציבור בשם "קלע שלמה", ובהמשך החליף את שמו ל"קונצרט". הסנדק הפוליטי של "קלע שלמה" היה גלעד ארדן, כאשר כיהן כשר לנושאים אסטרטגיים. בשיאו אמור היה הארגון לנהל תקציב עתק של 258 מיליון שקל, שיושקע במה שמייסדיו כינו "פעולות תודעת המונים" שישפיעו על דעת הקהל המערבית. ואולם, בתום שלוש שנות פעילות הוכתר המיזם ככישלון.

בתחילת הדרך, ארדן ואנשי המשרד לנושאים אסטרטגיים ניסו להסתיר את פעילות הארגון. הם קידמו יוזמה להחרגת המשרד כולו מתחולת חוק חופש המידע, אך המהלך עורר ביקורת ציבורית ולבסוף בוטל. הקמת המיזם החשאי נחשפה בסדרה של כתבות תחקיר של "העין השביעית", וכך גם הזרמה של מיליוני שקלים לגופי תקשורת ישראליים שהעניקו במה וסיקור חיובי לגופים שנכללו ב"רשת ההשפעה" של המשרד.

השימוש ב"קלע שלמה" נועד לטשטש את הקשר הכלכלי והתוכני בין המדינה והגופים הישראליים והזרים שקיבלו כסף כדי לבצע את אותן "פעולות תודעת המונים". ובכל זאת, מבצע המימון הסודי נכשל. סדרת כתבות של המגזין היהודי-אמריקאי Forward חשפה שארגונים יהודיים בארצות-הברית נרתעו מקבלת הכסף משום שהדבר היה מחייב אותם להירשם כ"סוכנים זרים" מטעם מדינת ישראל.

במקרה כזה, החוק האמריקאי היה מחייב את הארגונים להצהיר בפומבי על התיוג המחשיד, והם היו נדרשים למסור לשלטונות דין וחשבון מפורט על פעילותם. לנוכח הקשיים שנוצרו, בשלב מסוים שקלה מנכ"לית המשרד דאז, סימה וואקנין-גיל, להקים עמותה שתירשם בארצות-הברית – וכך להרחיק את הארגונים עוד יותר ממקור הכסף, ולמעשה להסתירו מהשלטונות.

בעלי הון יהודים, שאמורים היו להזרים חצי מתקציב הארגון לפי מודל של מאצ'ינג, התרחקו גם הם מ"קלע שלמה". במשרד לנושאים אסטרטגיים קיוו למשוך תורמים שהונם נאמד במיליארדים דוגמת פול סינגר ומשפחת אדלסון, אך לבסוף הסתפקו בתורמים קטנים יותר. הבולט מביניהם הוא אדם מילשטיין, איש נדל"ן ישראלי-אמריקאי שריצה עונש מאסר על עבירות מס ונחשב למקורב של האדלסונים. הקושי לגייס תורמים כבדים הוביל לכך שהפרויקטים שיצאו לפועל היו מוגבלים בהיקפם – והתקציב המקורי, שעמד כאמור על למעלה מרבע מיליארד שקל, לא מומש.

כמו "קלע שלמה", גם המשרד לנושאים אסטרטגיים הלך והתפורר. בקיץ 2021, אחרי הקמת "ממשלת השינוי" וההרחקה הזמנית של נתניהו והליכוד מהשלטון, הוחלט לסגור את המשרד. אף שכל המעורבים במלאכה הסכימו על כך שמיזם התעמולה הסמויה של ארדן כשל – בתחילת 2022 החליט שר החוץ דאז יאיר לפיד להחזיר לחיים את "קלע שלמה". לפיד העביר את הארגון לאחריות משרד החוץ ומיתג אותו מחדש כ-Voices of Israel, אך גם שם הוא לא הותיר חותם.

ב-2023, לאחר שנתניהו עלה מחדש לשלטון, הועבר הארגון למשרד התפוצות בראשות השר שיקלי. היחס לארגון המשיך להיות כאל סרח עודף, מנגנון היסטורי שמתבסס על שאריות תקציביות, ואף הוחלט לנתק את ההתקשרות עמו באוגוסט 2024. ובכל זאת, אחרי פרוץ המלחמה וההחלטה להשקיע מיליונים במאבק ההסברתי, במשרד התפוצות הפכו את "קלע שלמה" לצינור העיקרי שדרכו הועבר הכסף למימון תעמולה סמויה בארץ ובחו"ל.

משרד התפוצות: "תמכנו בעשרות מיזמי תודעה"

השר שיקלי ומשרד התפוצות סירבו להשיב לשאלות שהופנו אליהם. בתגובה כתובה שנמסרה מטעמם נמסר כך: "מתחילת המלחמה משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות תמך בעשרות מיזמים תודעתיים של חברה אזרחית בהיקף כולל של 32 מיליון שקל. ההחלטות על בחירת המיזמים התקבלו במסגרת ועדה מקצועית ומשיקולים ענייניים ומקצועיים. המשרד גאה להיות זה שתמך תקציבית ביוזמות אזרחיות שפעלו למאבק בדה-לגיטימציה ונלחמו על שמה של ישראל בעולם".