העירייה שלכם מוכנה לחירום? מיזם חדש יעזור לרשוית להיערך למשבר האקלים

אם ד"ר אורלי רונן מאוניברסיטת תל אביב היתה סטרטאפיסטית, סביר שהיא ושותפיה היו זוכים לכותרות ענק על סבב גיוס משקיעים מוצלח, זיהוי נכון של כשלי שוק והפקת פתרונות ישימים ומצילי חיים שמשרתים ציבור רחב. אלא שבעולמות החברה האזרחית, שם רונן, מהמומחים המובילים בישראל בתחום הקיימות המקומית, פועלת – הזוהר הוא מעט חיוור. 

רונן בשיתוף ארגון "חיים וסביבה", המאגד את ארגוני הסביבה בישראל, יזמו הקמה של גוף שתפקידו לרכז את הטיפול בהיערכות למשבר האקלים ברשויות המקומיות. הם מצאו מקורות מימון משמעותיים, גייסו שותפים וכוח אדם והחודש, לאחר שנתיים של תכנון וחשיבה, "אקלימא" יצאה לדרך. בין השותפים שמממנים את הפרויקט ושותפים לו – קק"ל, שהם למעשה הגוף המייסד, לצד קרן רואדבורג, "חיים וסביבה" ואוניברסיטת תל אביב.

חשוב לציין, בוואקום שנוצר בתחום, פעלו בשני העשורים האחרונים גופים שונים שניסו לענות על הצרכים הרבים של האקלים המשתנה. בין היתר – פועל מרכז "השל" לקיימות שעוסק בפיתוח ידע ובהכשרות בתוך הרשויות המקומיות ופורום ה-15, הגוף הראשון בשלטון המקומי שעסק בליווי רשויות מקומיות בהיבטים של משבר האקלים, תוכניות עבודה וארגון ידע.

במשך שנים, רונן שעמדה על התפר שבין משרדי הממשלה לערים ומועצות מקומיות, יעצה לתוכניות הערכות למשבר האקלים, עבדה עם פקידי ממשל וזיהתה את הכשלים במנגנון בין הגופים. "המטרה שלנו לייצר כתובת ברורה שיודעת לחבר בין הרשויות לממשלה, אבל תשאר נייטרלית", אומרת רונן, שבפועל לא תחזיק בתפקיד רשמי באקלימא, אלא תשמש יועצת חיצונית לארגון. 

"המטרה לספק כתובת שתהיה מבוססת ידע, ארגון שאחראי על יישום והטמעה של פתרונות פרקטים בשטח. ליווי בתהליך ההתפתחות של הרשויות – כרשויות שמסוגלות להתמודד עם שינויי האקלים – זה הרעיון". בשלב זה, עובדות ארבע נשים בארגון החדש, יעל אילמר גירון, מנהלת הארגון, קרן שווץ, מנהלת מקצועית, שירה זכות מנהלת תחום מועצות אזוריות ויאנה קרייטמן, מנהלת שיווק. רונן מספרת שעד לסוף שנת 2025 כבר קרוב ל-80% מהרשויות השונות יחזיקו בתוכנית להיערכות אקלים, וכעת כבר יש קרוב למאה מוכנות. לדבריה, אקלימא יהיו שם כדי לוודא שהתוכניות יוצאות לפועל. "אבל חשוב לציין שכל המהלכים האלה, הם שותפות רחבה בין רשויות מקומיות, ממשלה, חברה אזרחית ואקדמיה", היא אומרת. "שיח שגם יכול להתמודד עם אתגרים ויכול כל הזמן לייצר חשיבה ופתרונות אחרים מחוץ לקופסה".

אבל זו בעצם הפרטה רעיונית של השירותים הציבוריים, זה תפקיד שאמור היה להיות חלק מעבודת משרדי הממשלה, או גופים בין משרדיים.

"זה סוג של, כי אני לא לגמרי משוכנעת שארגון כזה צריך לשבת בממשלה. צריך מנהלת (מנהלת האקלים של המשרד להגנת הסביבה י"ג) שתעבוד ותרכז את מה שעושים בישראל, האם המנהלת הזו היא גוף התמיכה והידע של הרשויות המקומיות? לאו דווקא. בעולם יש לא מעט דוגמאות לרשתות וארגונים שמניעים תהליכים בעולמות הסביבה והם גוף נפרד מהשלטון. זה דווקא המנגנון השכיח". 

יש דוגמאות הפוכות? 

"יש ממשלות שיש להן 'משרדי קהילה' שעסוקים בשלטון המקומי, כמו באנגליה למשל. אבל התכלול לא נעשה מתוך הממשלה, אלא בשותפות הממשלה". 

כי בעצם אני מזהה פה תהליך. אחרי 7 באוקטובר למדנו שמי שטיפל בשטח, דאג לסייע והיה שם לתת מענים, הם בעיקר ארגוני חברה אזרחית, ולא משרדי הממשלה.

"נכון, חברה אזרחית ושלטון מקומי. הבעיה שיש הבדלים בין היכולות הכלכליות – ברגע שכל עיר לעצמה, זה לגמרי תלוי ביכולות הכלכליות והאזרחיות של הרשות המקומית. לכן, זה שיש גוף אמצע, זה יכול לייצר רשתות אזוריות, עיר עוזרת לעיר ויישוב עוזר ליישוב. זה עוד שכבה שלא קיימת בישראל, וכן קיימת בעולם. זה גם חלק מהחסר".

זה נשמע מהפכני – עיר דואגת לעיר. לא רק שזה לא קיים כרגע, גם ברמה הציבורית, נדמה שתושבים רק מבקשים לייצר הבדלה, ולא איחוד.  

"אנחנו מנסים לייצר את הראייה האזורית ופורומים אזוריים, כמו למשל נס ציונה, רחובות באר יעקב וראשון לציון. כולן באותו אגן הצפה והתוכניות חייבות להיות ביחד. השבוע למשל יתכנס פורום הצפות אזורי ודברים יתחילו להתקדם". 

איך הגיבו במשרדי הממשלה ליוזמה? 

"מצוין. אמנם היה צריך להסביר, וכל משרד ניסה להגיד 'אנחנו פה' (כלומר המשרד י"ג), 'ובשביל מה צריך עוד גוף?' אבל הם הבינו, זה לקח זמן, אבל הבינו". 

זו נשמעת שותפות לא ברורה מאליה, איך מייצרים אותה? 

"זה תהליך מורכב בישראל. חשוב להגיד שזה עדיין לא שותפות במובנים כלכליים, כי השלטון המקומי והממשלה עוד לא מממנים. ויכול להיות שזה גם לא יקרה, או שיממנו נקודתית פעולות. חשוב להגיד, למרות שיש כבר קרוב למאה תוכניות, חלקן טובות יותר וחלקן פחות".

למה הכוונה? 

"אחת הבעיות היא עד כמה הנושא הסביבתי והאקלימי נמצא בסוגיות שהרשות עצמה מתעסקת בהן. זה שיש מנהל מחלקת שפ"ע, לא הופך את התוכנית להיות המדיניות המכוונת של הרשות או המחלקה". 

את יכולה לתת דוגמה? 

"למשל, ברשויות מסוימות קיים תקן של ממצה משאבים. בין התפקידים שלו, הוא אמור לחפש קולות קוראים ולוודא שהרשות המקומית תיגש אליהם – אלה שבזה רק מתחיל התהליך, כי גם אחרי שהרשות ניגשה, אין מי שיוודא שדברים מתרחשים ברשות. אמנם יש פיקוח על התהליך, אבל זה לא בתוך הרשות המקומית עצמה, אלא ברמת ההנחיות להכנת תוכנית. האם ברשות קראו את התוכנית? האם הרשות מתכוונת ליישם אותה? זו עבודה קשה לדאוג שזה יתחבר לעשייה של הרשות עצמה, לוודא שהם יראו בתוכנית לא רק מסמך חיצוני, אלא כמסמך שמכוון, כזה שמוסיף שכבת התייחסות לדברים שהם עושים בכל מקרה".

איך זה יכול לבוא לידי ביטוי בתוך מדיניות הרשות?  

"זה יכול להתבטא למשל בחיבור למערכי החירום של הרשויות. מערכי החירום הרבה פעמים לא לוקחים בחשבון שינויי אקלים. הם מתנהלים כמו שהם התנהלו תמיד. חלק מהעבודה זה לעזור להם להפנים שיש שינוי בתדירות ובשכיחות של אירועים קיצוניים, ואז הם צריכים לזהות את מוקדי ההצפות, או למשל אם היישוב הוא צמוד חורש, הם צריכים להבין את הקשר לשריפות, להכין אזורי חיץ ולזהות את הגורמים שצריך להיות עימם בקשר. בחלק מהרשויות הדברים האלה רדומים כי הם לא מתעסקים בהם. התוכנית מרעננות את נושאי החירום".

יש נושאים שלא נלקחו בכלל בחשבון בתוכניות החירום השגרתיות של הרשות? 

"כן, למשל הכרה באיי חום כאיום. לפני כשנה עיריית באר שבע הוציאה נוהל חום, עכשיו זה קורה בעיריית תל אביב. ברשויות לא היתה הערכות מיוחדת לחום עד עכשיו, לפני שש שנים אף אחד לא שם לב לזה. אבל למשל בחמישי שעבר נפגשו רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, ארגוני חברה אזרחית ואקדמיה בבאר שבע לדיון, סביב השאלה מה עושים עם עוני אנרגטי, איך מצמצמים אותו, מי אחראי? זה רווחה? חברת חשמל? עוד דנו באותו דיון בסוגיות של אספקת אנרגיה ונושא ייצור אנרגיה ואנרגיות מתחדשות. וכמובן, חבילה של איכות המרחב הציבורי בחום: הצללה, חומרים, מים. תשומת הלב הולכת לזה שאנחנו לא מספיק ערים להשפעות של האקלים על המרחבים הציבוריים שלנו ועל הקריטיות של המרחבים הציבוריים לאיכות החיים בעיר. הדבר הזה גדל וגדל ויש צורך אמיתי במענים והתחיל להיות יותר ויותר ברור שאף אחד לא מחזיק את זה למעשה, ההחזקה של זה היא אקראית ואין מישהו שזה התפקיד שלו". 

התפיסה שלנו, ופה נכנס הניסיון מפורום רשויות החוף, שזה גוף אמצע. לא גוף שיושב בתוך הממשלה. גופי שלטון מקומי הם לא גופים ממשלתיים, והשלטון המקומי רוצה יותר עצמאות

אז בעצם למה לא לפנות לממשלה? 

"זו שאלה, זה אמור להיות בתוך הממשלה או באמצע? התפיסה שלנו, ופה נכנס הניסיון מפורום רשויות החוף, שזה גוף אמצע. לא גוף שיושב בתוך הממשלה. גופי שלטון מקומי הם לא גופים ממשלתיים, והשלטון המקומי רוצה יותר עצמאות. לכן זה לא נכון שזה יהיה גוף ממשלתי". 

אז מה קורה באקלימא? 

"יש לנו מנגנון, וזה בעצם ההישג. יש שם אנשים מצוינים ומתנקזות תוכנית מכוננות. למשל, אקלימא מרכזת עכשיו את המהלך של קק"ל והשלטון האזורי לקידום תוכניות היערכות במועצות האזוריות. יבחרו עשר מועצות שיקבלו מעל מיליון שקלים לשלוש שנים לממש את התוכנית. אקלימא מנהלת ומפקחת על זה. לצד זה, נעסוק בהכשרת רכזים, מנהלי אקלים, יצירת ידע, מודל של שכונת אקלים". 

מה זה שכונת אקלים? 

"זה עדיין פורמט חדש שנמצא בגיבוש. יש דוגמה לזה בעולם, בקופנהגן. לקחתנו את המודל של שכונות מקיימות, מודל בן עשר שנים. זיהינו שבלא מעט מקומות, באילת, כפר סבא, תל אביב וירושלים, הרמה השכונתית ערוכה טוב יותר להתמודדות עם משבר האקלים, כאשר אנחנו יודעים שיש שוני באיומים והשפעות בין השכונות, גם מבחינת צל, מבחינת הצפות ועוד. מתוך זה, מתגבש שכונת אקלים".