השבוע בוועדת השרים לחקיקה: גיוס לכולם בשירות לאומי-ממלכתי | 23.06.24

ביום ראשון הקרוב תתכנס ועדת השרים לחקיקה ותדון בגורלן של שורת הצעות חוק מהקואליציה והאופוזיציה. בין החוקים שיעלו לאישור הוועדה ניתן למצוא את חוק שירות חובה לכל, שנועד על פי ההצעה לקבוע שירות חובה לכלל האזרחים במדינה, במסגרת שירות בצה"ל או בשירות לאומי-ממלכתי.

על פי הצעתו של מגיש החוק, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, החוק "שירות זה יתרום הן למדינה ולרשויות הציבוריות שבהן יתבצע השירות הממלכתי, והן למשרתים עצמם, אשר יזכו לחוויה ולקבלה וזכו לאחר סיום שירותם לזכויות בעלי חיילים משוחררים. ההסדר המוצע אף יתרום לחיזוק השוויון והשותפות האזרחית של כלל האוכלוסיות במדינה".

בישיבת הוועדה תעלה גם הצעתו של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שההצבעה עליה נדחתה בעבר, לתיקון חוק סמכויות שעת חירום בעניין מעצרים מינהליים בגין חברות בארגון טרור. הצעת החוק מבקשת לבטל אפשרות של ביצוע מעצר מנהלי על אזרח ישראלי, אלא במקרים קיצוניים ובאישור שר הביטחון וועדת חוקה, תוך שכנועם כי מדובר בארגון טרור. להגדרת הצעת החוק של רוטמן, ארגון טרור ישראלי הוא כזה אשר "מפעיל אזרחים של מדינת ישראל במטרה לפגוע בקיומה של מדינת ישראל או במטרה לבצע מעשי טרור כנגד אזרחיה". כלומר, הצעת החוק תבטל את שימוש מערכת הביטחון במעצר מנהלי באירועים של אלימות מתנחלים כלפי פלסטינים (שאינם אזרחי ישראל).

עוד תעלה הצעתו של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד), המהווה תיקון ל"חוק אלג'זירה", שמאפשר לשר התקשורת למנוע פעילות של גופי תקשורת זרים במצבי חירום ביטחוניים. לפי ההצעה שתובא לאישור, לא תהיה יכולת בקרה על החלטת שר התקשורת כשהוא מחליט לסגור ערוץ זר. בנוסף מוצע להאריך את משך הצו שמוציא שר התקשורת מ-45 ימים ל-90.

הצעה נוספת שתעלה היא הצעתה של ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד), שנועדה לצמצם בזבוז מזון ברשתות הגדולות. כיום, רוב הקמעונאים הגדולים מחזירים את המוצרים שעומד לפוג תוקפם לייצרן ומזוכים על מחיריהם. כך נוצר מצב שאין לאותן רשתות אינטרס למכור מוצרים שתוקפם עומד לפוג. על פי ההצעה, הרשתות הגדולות יחויבו להעמיד למכירה, בהנחה של 30% לפחות, כל מוצר מזון שנותרה עוד לפחות עשירית מתקופת תוקפו, מיום ייצורו ועד שיפוג תוקפו. כך למשל, מוצר שאורך חייו 20 ימים, יימכר בהנחה לפחות יומיים לפני שיפוג תוקפו ומוצר שאורך חייו 100 ימים יימכר בהנחה לפחות 10 ימים לפני שיפוג תוקפו.

מטרתה ההצעה היא לעודד את הקמעונאים הגדולים למכור את מוצרי המזון שתוקפם עומד לפוג, מבלי שייפגעו כלכלית בד בבד עם הוזלת יוקר המחיה לצרכן הישראלי וצמצום משמעותי בבזבוז המזון.

בין היתר, תעלה גם הצעתו של ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) לביטול עבירת השוטטות בישראל. גם אם לא ידעתם זאת, הסעיף שמכונן את עבירת "השוטטות", קובע איסור פלילי כללי ועמום על שיטוט בחצרים, בדרכים ובמקומות ציבוריים בזמן ובנסיבות שיש בהם כדי להסיק שהמשוטט נמצא שם למטרה אסורה או פסולה.

ח"כ סולומון טוען בהצעתו כי עבירת השוטטות היא עבירה ייחודית בדין הפלילי הישראלי עבירה "שגבולותיה אינם ברורים, יסודותיה רחבים ביותר, ואשר ניסוחה הרחב מקשה על הציבור לעמוד על ההתנהגות האסורה ולהימנע ממנה, ומקנה לרשויות האכיפה שיקול דעת רחב ביותר וחריג בהיקפו כיצד לנהוג ולפעול לאכיפת האיסור". בנוסף, ח"כ סולומון טוען כי עבירת השוטטות היא כזו שעשויה להביא לפגיעה חסרת פרופורציה בבני מיעוטים, ערבים, חרדים, בני הקהילה האתיופית ולאפשר אפיון גזעני ("פרופיילינג") רחב היקף.

מה קורה בעצם בוועדת השרים?

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים, יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות – רשימת החוקים שיעלו להכרעת השרים ביום ראשון הקרוב. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שההצבעה חופשית להחלטת שיקול דעתם של חברי הכנסת.

מה אתם יודעים על ועדת השרים לענייני חקיקה? התשובה היא: כמעט כלום, וזו לא אשמתכם. ועדת השרים לענייני חקיקה היא ועדה במשרד ראש הממשלה (לא בכנסת) שלח"כים ולעיתונאים אין אליה כניסה. אין לה פרוטוקולים (לא במקרה, בכוונה גמורה), ומ-1954 היא הופכת את הח"כים לרובוטים, המבצעים מה שראש הקואליציה מורה להם. ומה קורה אחר כך במליאה? הקואליציה (לעיתים קרובות גם האופוזיציה) תצביע כאיש אחד לפי מה שהוועדה תגיד להם להצביע.

ולא רק חלק גדול מהציבור הרחב לא מכיר את הוועדה – גם הרבה מהח"כים לא יודעים בדיוק מה מתרחש שם. עיתונאים לא מקבלים כמעט כל דיווח שוטף על פעילות הוועדה. מהמעט שאנחנו כן יודעים, הדיונים בוועדה הם לרוב קצרים ושטחיים ולא מספקים עבור חוקים שמשפיעים באופן נרחב וישיר על כל אזרח במדינה.