חוק מכירת טיקטוק: הסנאט אישר והנשיא חתם – מה הלאה?

שנה וחודש אחרי השימוע למנכ"ל טיקטוק שו זי צ'ו בקונגרס האמריקאי, הסנאט בארה"ב העביר בשבוע שעבר (24.4), ברוב של 79 תומכים ו-18 מתנגדים, חוק שיחייב את חברת בייטדאנס (ByteDance) הסינית למכור את אחזקותיה ברשת החברתית הפופולרית בתוך תשעה חודשים.

בשל המורכבות הצפויה של העברת הבעלות על המניות, בשווי מיליארדי דולרים, במידה ויימצא קונה בתשעת החודשים הבאים ניתן יהיה לקבל ארכה של שלושה חודשים נוספים כדי להשלים את מהלך המכירה. במידה ולא תימכר האפליקציה – השימוש בה ייאסר בארה"ב.

העילה לחקיקה היא החשש מכך שהמשטר הסיני הרודני יעשה שימוש במידע הפרטי הרב על כ-170 מיליון אזרחי ארה"ב המשתמשים בטיקטוק. לפי החוק הסיני, המפלגה הקומוניסטית השולטת במדינה יכולה לחייב גופים בבעלות סינית לספק לה כל מידע שברשותם. גורמי הביטחון בארה"ב תמכו במהלך החקיקה.

הנשיא ג'ו ביידן חתם על החוק בשבוע שעבר. בייטדאנס הודיעה כי בכוונתה לפנות לערכאות מאחר שלטענתה החוק מנוגד לתיקון הראשון בחוקת ארה"ב ופוגע בחופש הביטוי.

תוך חודש וחצי השלימו בתי המחוקקים בוושינגטון מהלך חקיקה תקדימי, שלכל אורך הדרך זכה לתמיכה דו-מפלגתית מוחצת.

בייטדאנס הוציאה ברבעון הראשון של השנה סכום שיא של 2.68 מיליון דולר על לוביסטים ויותר מ-4.5 מיליון דולר על קמפיין פרסומות בטלוויזיה ובדיגיטל נגד החקיקה.

מאמצי הלובינג של החברה לקראת ההצבעה הראשונה בבית הנבחרים באמצע חודש מרץ, כללו בקשה ממאות מיליוני משתמשי האפליקציה בארה"ב לסייע בהפעלת לחץ על המחוקקים בבית הנבחרים. בסופו של דבר האסטרטגיה האגרסיבית שנבחרה פעלה כבומרנג כנגד המפעילים אותה, ושימשה את מקדמי החקיקה כהוכחה לסכנה ולכח הרב המצוי בידי מנהלי האפליקציה שבבעלות סינית.

ב"פוליטיקו" הכתירו כתבה על הכישלון הלוביסטי של טיקטוק בכותרת "איבדו מגע עם המציאות: כיצד פעילות הלובינג המהוללת של טיקטוק השתבשה".

העברת החוק מהווה גם תבוסה לנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שהתגייס לקמפיין של טיקטוק אחרי ששנפגש עם המיליארדר ג'פרי יאס, בעל מניות בבייטדאנס. זאת למרות שבהיותו נשיא התריע טראמפ מהסיכון שבפעילות טיקטוק בארה"ב ואף הוציא צו נשיאותי נגד הרשת החברתית הסינית. יאס עומד מאחורי המיזוג של הרשת החברתית של טראמפ, שניפחה את שוויו במיליארדי דולרים.

יאס בן ה-65 הוא האדם העשיר ביותר במדינת פנסילבניה, ארה"ב, והונו מוערך בלמעלה מ-28 מיליארד דולר. הוא עומד בראש חברת ההשקעות הפרטית סוסקהאנה (Susquehanna International Group), המחזיקה ב15% ממניות טיקטוק בשווי 21 מיליארד דולר. יאס הוא בין התורמים הגדולים למפלגה הרפובליקאית, וצפוי להיות הגדול שבהם במערכת הבחירות לנשיאות השנה. יאס, יחד עם ארתור דנצ'יק, היה גם אחד משני התורמים המרכזיים של פורום קהלת בישראל.

גיוסו של טראמפ, כמו מיליוני הדולרים שהושקעו בלובי וקמפיין המודעות, נחלו כישלון ולאחר שהחוק תוקן כך שניתנה ארכה של שלושה חודשים נוספים להשלמת עסקת המכירה, התמיכה בחוק אפילו גדלה.

הנהלת טיקטוק הודיעה כי בכוונת החברה לעתור לבית המשפט העליון מאחר שלטענתם החוק אינו חוקתי: "נמשיך להילחם משום שהחוק הוא הפרה ברורה של התיקון הראשון בחוקה ושל זכויותיהם של 170 מיליון אמריקאים בטיקטוק" נכתב במזכר שנשלח לעובדי החברה על ידי מייקל בקרמן, ראש מערך המדיניות הציבורית של החברה בארה"ב.

ישנו סיכוי שבית המשפט העליון אכן יפסול את החוק. התיקון הראשון בחוקה עמד בבסיס ביטול חקיקה במדינת מונטנה שאסרה על השימוש ברשת החברתית: בית המשפט קבע כי היא מפרה את חופש הביטוי של משתמשי טיקטוק. אולם החוק הפדרלי שעבר כעת אינו אוסר על השימוש ברשת אלא מחייב את ביטול הבעלות הסינית, ולכן יקשה יותר לטעון כי הוא פוגע בחופש הביטוי.

הדיון בבית המשפט העליון יתמקד כנראה בסכנות הביטחוניות שהובילו להליך החקיקה, והממשל יצטרך להוכיח אותן. ב-CNN מציינים כי בעוד שהדעות חלוקות לגבי האפשרות והכדאיות של הסינים לעשות שימוש בטיקטוק למטרות ריגול, מקדמי המדיניות טוענים כי ישנן דרכים "רכות" יותר בהן הסינים עושים שימוש באפליקציה, כשכוונתם להשפעה בינלאומית על עיצוב דעת הקהל באמצעות הפלטפורמה. בסוגיה זו, מזהירים מומחים, היכולת הזו כבר מורגשת וחמורה לא פחות מריגול.

בשנה שעברה פרסם ה"גרדיאן" הבריטי מסמכים המוכיחים כי טיקטוק מצנזרת תכנים בהתאם למדיניות המשטר הסיני: הוראה פנימית בטיקטוק אסרה פרסום תכנים המזכירים את המחאה העממית הסינית בכיכר טיאננמן, עצמאות טיבט או את הפאלון גונג.

ב"וושינגטון פוסט" התפרסם תחקיר בו עובדים לשעבר בטיקטוק העידו כי לעמיתיהם בבייג'ין היתה המילה האחרונה בהחלטות לגבי צינזור סרטונים שסומנו כפוגעניים וכי הם התעלמו משיקול הדעת של העובדים האמריקאים.

החשש מהסיכון הביטחוני שמהווה הרשת החברתית הסינית הפופולרית מטריד בשנים האחרונות מדינות מערביות נוספות. ממשלות שונות בעולם כבר אסרו על עובדי מדינה להשתמש באפליקציה במכשירי הטלפון הניידים המשמשים אותם בעבודתם, זהו המצב בארה"ב, אנגליה, קנדה, ניו זילנד ובצוות נציבות האיחוד האירופי.

קולות לאיסור שימוש גורף בטיקטוק נשמעו לאחרונה באנגליה, כאשר אחד המרכזיים התומכים בצעד הוא יושב הראש לשעבר של המפלגה השמרנית, איאן דונקן סמית, שהתייחס לחקיקה האמריקאית נגד טיקטוק ואמר "היינו צריכים לעשות זאת בעצמנו".

בהודו טיקטוק חסומה לשימוש החל משנת 2020, יחד עם עוד אפליקציות סיניות מסוגה, אחרי שהממשלה טענה כי הן "פוגעות בריבונות ובהגינות בהודו, בהגנה על הודו, בביטחון המדינה ובסדר הציבורי".

מסלול החקיקה המלא של חוק הטיקטוק

• 8 במרץ 2024 | ועדת האנרגיה והמסחר בקונגרס תומכת בקידום החוק ברוב של 50-0.

• 13 במרץ 2024 | מליאת בית הנבחרים תומכת בחוק ברוב של 352-65.

• 20 באפריל 2024 | בית הנבחרים שב ומצביע על החוק המתוקן ובו הארכת תקופת המכירה של טיקטוק. החוק מאושר ברוב של 360-58.

• 24 באפריל 2024 | הסנאט תומך בחוק ברוב של 79-18. החוק נכלל בקובץ חקיקה הכולל אישור סיוע צבאי לישראל ואוקראינה. הנשיא ג'ו ביידן חתם על החוק עוד באותו היום.