"מנפנפים אותנו": התלמידים מיישובי הצפון שלא פונו נופלים בין הכסאות

תושבים ביישובי הגליל שלא פונו מתארים כבר במשך חודשים מציאות חיים בלתי אפשרית. הם אינם זוכים להטבות וההקלות שהתושבים המפונים זכאים להן, אך נאלצים לחיות במציאות יומיומית של מלחמה כאשר עשרות רקטות, כטב"מים וטילים משוגרים לעבר יישוביהם מידי יום והאזעקות הפכו לשגרת חייהם. לתחושת רבים מהם לממשלה אין עבורם קשב, ממש כפי שלא היה לה קשב לתושבי עוטף עזה עד ה-7 באוקטובר. אתמול (ג׳), בדיון ועדת החינוך של הכנסת, התחושה הזו קיבלה אישוש, במובן הכי מילולי שאפשר. 

"זעם. זו התחושה אחרי שצופים במופע האימים בכנסת. תושבים ותושבות הצפון, הורים שכל היקר להם זה חינוך ילדיהם, עזבו הכל, נסעו שלוש שעות לוועדת החינוך בכנסת, נרשמו כדוברים כפי שנהוג. ואז יו"ר הוועדה, יוסף טייב מש"ס, סתם להם את פה", כך נכתב אמש בהודעת "לובי 1701", ארגון שקם לאחר ה-7 באוקטובר בדרישה מהממשלה לייצר אזור חיץ בשטח לבנון שיפריד בין תושבי הגליל לבין לוחמי החיזבאללה וימנע את תוכניות כיבוש הגליל של ארגון הטרור החזק בעולם. 

ההורים שאנשי הלובי טוענים שטייב "סתם להם את הפה" הם הורים לתלמידי היישובים הלא מפונים שהגיעו, בתיאום עם הגורמים הרלוונטיים בכנסת, לדיון ועדת החינוך התרבות והספורט בנושא הפערים במענים החינוכיים לתלמידים המפונים מגבול הצפון. 

במשך שעתיים הקשיבו הורי התלמידים מהיישובים שלא פונו למוזמנים שעסקו במצב התלמידים המפונים – נציגי משרד החינוך, מועצת התלמידים, חברי הכנסת, ראשי מועצות ועוד.  "80 אלף תושבי קו העימות הצפוני מזה כבר למעלה מחמישה חודשים מפונים, ושוב ושוב אנחנו למדים כיצד הם מופקרים", אמרה בדיון ח"כ אפרת רייטן (העבודה), שגם יזמה את הדיון.

דור אבוד

כפי שטוענת רייטן, אמנם מצב התלמידים שפונו חמור אך לא ניתן להפרידו ממצבם החמור של תלמידי היישובים שלא פונו. וודאי לא לאור העובדה שמרבית מתלמידי הצפון לומדים במועצות אזוריות ובמסגרות חינוך משותפות ליישובים שפונו ויישובים שלא פונו. 

"הדבר הראשון שהעלו בפניי בסיור בגבול הצפון הוא נושא החינוך", אמרה רייטן. "עבור ההורים לילדים בכל הגילאים התסכול והמצוקה עצומים. זהו דור אבוד. ילדים שלא מספיק שעברו את הקורונה, הם מפונים כבר חמישה חודשים, רובם נמצאים בחדרי מלון ונמצאים בתקופה פשוט איומה". 

אחת הבעיות המשמעותיות שהממשלה לא מספקת לה מענה היא בעיית מסגרות החינוך האזוריות, הנפוצות מאוד בגליל. בבתי הספר האזוריים במועצות לומדים בשגרה תלמידים מיישובים שפונו יחד עם אלו שלא פונו. 

מסגרות החינוך ביישובים שלא פונו רשמית וחולקים מסגרות עם יישובים שכן פונו, מתמודדות עם קשיים משמעותיים – מחסור חמור במורים ובאנשי צוות, בתי ספר ריקים למחצה, רבים מהם לא ממוגנים וגם אם כן, בעוד רקטות משוגרות לעבר יישובי הגליל מידי יום, הורים רבים חוששים לשלוח את ילדיהם בהסעות. 

לאחר שהורי התלמידים ביישובים הלא מפונים, שהגיעו למשכן הכנסת בירושלים מיישובי הגליל המרוחקים, האזינו לכלל הדוברים והטענות, היו"ר טייב החליט לא לאפשר להם להשתתף בדיון. החלטה שיצרה את המהומה שאנשי הלובי כינו "מופע האימים בכנסת", שלאחריה נסגר הדיון. 

יתרה מזאת, טייב לא רק שלא אפשר להורים להשתתף, אלא אף ציווה על אנשי משמר הכנסת להוציא אותם מהחדר. "נסענו שלוש שעות להיות פה בשביל שתשמעו אותנו, אם תמשיכו לדבר ביניכם לא יקרה פה כלום. בושה איך שאתם מתנהגים אלינו", אמר אחד הורים. 

ח"כ רייטן הפצירה בטייב לאפשר להם לומר כמה מילים לפני תום הדיון, אך הוא, שכל העת המשיך לדקלם את הסיכום שכתב, התפרץ על רייטן וצעק: "לא! אני גולש כבר חצי שעה. אני משמונה וחצי בבוקר פה בדיונים, יש לי יום עמוס. חברים תודה רבה. להוציא אותם בבקשה. תודה". 

"מתחילים לנפנף אותנו, להתעלם מאיתנו. זוהי אזעקת אמת – מפקירים את תושבי הצפון!", כתבו בתגובה אנשי לובי 1701.

מבקשים תגבורים ולא מקבלים תגובה

עוז מאיר בן ה-15, דובר מחוז צפון של מועצת התלמידים והנוער, חשף בדיון מציאות שאנשי משרד החינוך ניסו לייפות. "נוצרים מצבים שתלמידים מבקשים תגבורים ולא מקבלים תגובה. וגם אם מקבלים תגובה זה לא מתקדם ולא קורה בפועל. וזה מה שגורם לנשירה", תיאר. "צריך שמישהו יראה את התלמידים. ככל שיהיו איתם בקשיים ככה הנשירה תפחת. מה שמחזיק את הקשרים בין חברים זה תנועות הנוער שעושות עבודה מצוינת, ועדיין כל קריית שמונה מפוזרת בכל הארץ. יש חבר'ה באילת שלא יכולים להגיע למפגשים. הם מנותקים ולאט לאט נושרים". 

"מה אני אמורה להגיד לתלמידה מצטיינת שבקושי ניגשת לבגרות של שלוש יחידות? איפה מנהלת תקומה?"

כפי שעלה בדיון, בבתי הספר שהוקמו עבור ילדי המפונים, מדווחים ההורים על ימי לימודים קצרים ואף על מסגרות הפועלות ימים בודדים במהלך השבוע ושעות בודדות במהלך כל יום. בנוסף, לתלמידים בבתי המלון אין סביבת לימודים מותאמת, ודאי לא ללמידה לבחינות הבגרות שיתקיימו בעוד מספר שבועות. 

ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, דיווח לוועדה כי מנהלי בתי הספר מתריעים שיהיו רק כ-30-40 אחוזי זכאות לבגרות. "אם יש קושי לאתר מורים, וקושי לדעת איפה התלמידים נמצאים, איך אפשר לדעת בכלל באיזה רמה פדגוגית הם?", תהה. 

"אני לא יודעת מה יהיה שנה הבאה אבל שנת הלימודים הזאת אבודה. אם אתם רוצים להרוג את הצפון תכריזו מעכשיו ששנת הלימודים לא תיפתח", אמרה מנהלת קהילת הגושרים, מורן ברוסטין. "מה אני אמורה להגיד לתלמידה מצטיינת שבקושי ניגשת לבגרות של שלוש יחידות? איפה מנהלת תקומה?"