ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"החוק לא נועד לעשות צדק, הוא נועד למאבקים פוליטיים" 

ב-1 באפריל תצביע הכנסת על הצעת חוק למחיקת רישומים פליליים ליוצאי אתיופיה שהפגינו ב-2019 לאחר הריגתו של סלמון טקה. למחרת תועבר בשידור חי הכרעת הדין במשפט השוטר שירה בטקה. לכאורה שני אירועים משמעותיים, אלא שמובילים במאבק האתיופי טוענים שהתזמון אינו מקרי, וכשמאושר קיצוץ של מיליונים בתקציב שילוב הקהילה - החוק הוא לא יותר מאחיזת עיניים פוליטית: "להציג איזה חוק קטן וספציפי זה לעג לרש"
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מפגין נעצר במחאת "צדק לרפאל" (צילום: איתי רון)

על פניו נראה שהמאבק האתיופי נמצא באחת מנקודות השיא שלו – שתי הצעות חוק למחיקת רישומים פליליים לבני העדה האתיופית מוקדמות בימים אלו בכנסת. אחת מהן מקודמת על ידי ח״כ צגה מלקו מהליכוד, נתמכת על ידי הממשלה, ותעלה להצבעה בקריאה ראשונה ב-1 באפריל. 

במידה ותאושר זו תהיה הכרה רישמית של המדינה באלימות המשטרתית ושיטור היתר ממנו סבלו ישראלים ממוצא אתיופים במשך שנים. ח״כ מלקו מסבירה כי הנוסח המוצע להצעת החוק שהיא מקדמת זהה לנוסח חוק דומה מ-2010 למחיקת רישומים פליליים למפגיני ההתנתקות. "בדיוק כמו שזה נעשה אז, כך גם צריך להיעשות היום לנוכח הקרע בין הקהילה האתיופית למדינה והמשטרה", אומרת מלקו. "מחיקה כזו תאפשר לנערים ולנערות להתחיל בחיים חדשים ודף חדש". 

היוזמה, היא מספרת בשיחה עם "המקום הכי חם", הגיעה בעקבות כישלון של מתווה הנשיא מ-2018 לחנינה ומחיקה של אישומים פליליים כנגד יוצאי אתיופיה. "לפי המידע שקיבלנו ממעון נשיא המדינה, עולה כי רק עשרות בודדות של צעירים בני העדה, זכו לקבל חנינה מהנשיא במסגרת המתווה ולכן הדרך היחידה להתקדם בנושא היתה לחוקק חוק חדש". 

חברת הכנסת צגה מלקו (צילום: דוברות הכנסת)

את המתווה יזמו הנשיא רובי ריבלין ושרת המשפטים איילת שקד עקב מסקנות ועדת פלמור למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, שחשפה לראשונה את היקפי האפליה הממוסדת מצד המדינה והמשטרה. 

"כמות התיקים הפליליים וכתבי האישום נגד יוצאי אתיופיה גבוהה באופן משמעותי משיעורם באוכלוסייה", נכתב בדוח מסקנות הוועדה בראשות אמי פלמור, לשעבר מנכ״לית משרד המשפטים. ועדת פלמור מצאה שהרקע לפתיחת רוב התיקים הוא פעולת שיטור שהתדרדרה לאירוע אלים, מעצר ופתיחת תיק פלילי. "פעולת שיטור סטנדרטית הובילה פעמים רבות לפתיחת תיקים נגד צעירים יוצאי אתיופיה והכנסתם למעגל העבריינות".

על אף שמסקנות הדוח מצביעות על כך שמרבית התיקים של צעירים בני העדה נפתחו עקב שיטור יתר בשגרה, על רקע אפליה ממסדית, שם החוק יוצר מצג שווא של טיפול רוחבי בכלל התיקים שנפתחו. בפועל, החוק המוצע יבטל את הרישומים הפליליים רק בתיקים שנפתחו ב-2019, בהפגנות המחאה לאחר מותו של סלומון טקה. 

במקביל, באמצע החודש שעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק נוספת, של ח"כ פנינה תמנו שטה וח"כ משה סולומון, גם היא למחיקת רישומים פליליים שנפתחו במחאות הקהילה האתיופית, אלא שזו גם נוגעת למחאת 2015, שפרצה בעקבות תיעוד שוטר היס"מ שהכה את דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי. מחאה שבעקבותיה הוקמה ועדת פלמור. אלא שההצעה הזו, שאינה נתמכת על ידי הממשלה, ככל הנראה לא תצליח לעבור. 

לטענת פעילים מרכזיים במאבק האתיופי, ההסתכלות על מחאת 2019 כאירוע נקודתי בו הופלו בני העדה, נחשפו לאלימות ונעצרו לשווא, מפספסת לחלוטין את הבעיה השורשית של גזענות, אלימות ויחס מפלה שישראלים ממוצא אתיופים חווים בשגרה מול מערכות האכיפה. ביום-יום, בספסלים, בגינות ציבוריות, במגרשים ובמרחב הציבורי כולו – מתקיימות יותר אינטראקציות בעייתיות של המשטרה עם בני העדה  האתיופית, בדגש על צעירים, שבמהירות מסלימות למעצרים ופתיחת תיקים.  

ח"כ מלקו טוענת שהחוק צומצם בגלל ההתיישנות על תיקים קודמים יותר וכן עקב כמות הגדולה של התיקים שנפתחו במחאת 2019. לשאלת "המקום הכי חם" היא השיבה שמהותו של החוק היא להתרחב לעבירות סדר ציבורי בכלל, ורק למחאה ספציפית, אך לא הוסיפה מעבר לכך. ביחס לנוסח המוצע אמרה כי בכוונתה לתקן אותו כדי שהמחיקה תבוצע אוטומטית על ידי המשטרה מבלי שהצעירים יצטרכו להגיש בקשה באופן אקטיבי. לטענתם של פעילים, החוק לא יצליח לעבור אחרת מהאופן בו הוא הוצע בשל אופיו ומטרתו.

ח"כ תמנו שטה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

"להציג איזה חוק קטן וספציפי זו אחיזת עיניים, לעג לרש", אומר אבי ילאו, אקטיביסט ויזם חברתי. "התזמון אינו מקרי", אומר אקטיביסט מהקהילה. לטענתו ההצבעה בכנסת נועדה לרכך את הכרעת השופט שתגיע יום לאחר מכן.  לפני שבועיים הודיעה הנהלת בתי המשפט כי הדיון בהכרעת הדין בתיק של קצין המשטרה שירה והרג את הנער בן ה-18 סלומון טקה תתקיים ב-2 באפריל ותשודר לציבור. אך פעילים מעריכים שהשוטר לא יורשע. "את שואלת אם יהיה צדק? ברור שלא", אומר ילאו. "חוסר הצדק מתחיל בטיפול באירוע ובאופן השיטתי של הגיבוי לשוטרים מצד מערכות אכיפת החוק והמשפט. פסק הדין קרה רק בגלל שיצאנו למחות והם היו צריכים לתת משהו אז זרקו לנו עצם". 

יום לאחר הדיון על החוק צפויה להיות משודרת בתקשורת הכרעת הדין של קצין המשטרה שירה בסלומון טקה ז"ל ביוני 2019 ומשפטו החל לפני שלוש שנים. זוהי הפעם הראשונה שמוגש כתב אישום בגין ירי של שוטר באזרח יוצא העדה האתיופית ולמרות שהיינו אמורים להרגיש שזה סימן חיובי להתקדמות במאבק, חברי הקהילה לא מאמינים כי תינתן הרשעה וכי זו עוד אחת מאחיזות העיניים שמראים לציבור. 

"החוק לא נועד לעשות צדק"

שם החוק שהציעה מלקו הוא לא הדבר היחיד שלא מדויק בו. בדברי ההסבר להצעה, שהונחה על שולחן הכנסת ב-15 באוקטובר, עם פתיחת מושב החורף נכתב: "בחודשים האחרונים אנו עדים להפגנות בכל רחבי הארץ שכוללים חסימות כבישים מרכזיים למשך שעות רבות. בהפגנות אלו, מספר העצורים וכתבי האישום הוא מועט מאוד. בהפגנות בעבר של הקהילה נגד אלימות משטרתית, כאשר נחסמו כבישים, החסימות פוזרו תוך שימוש באלימות רבה, אנשים נעצרו, הוגשו נגדם כתבי אישום וחלקם אף ישבו בכלא". 

"חברי הכנסת שחתמו על הצעת החוק לא מונעים מתחושת שליחות. החוק לא נועד לעשות צדק ושוויון אלא נועד למאבקים פוליטיים"

כמעט ניתן להתבלבל ולחשוב שהצעת החוק כולה נועדה כדי לנגח את המפגינים נגד הרפורמה המשפטית שהנהיגה הממשלה. "הם אומרים שהמפגינים בקפלן לא מקבלים את היחס האלים כמו המפגינים האתיופים רק בהפוך על הפוך", מספר יאלו. ״אני לא חושב שחברי הכנסת החתומים על ההצעה מונעים מתחושת שליחות, החוק לא נועד לעשות צדק ושוויון, אלא נועד למאבקים פוליטיים".

רשימת הח"כים החתומים עליה מדבר יאלו לא משאירה הרבה ספקות, וודאי לא ביחס לעמדתם בנוגע להפגנות נגד הרפורמה שהובילו. בנוסף לח"כ מלקו חתומים על ההצעה גם טלי גוטליב (הליכוד), לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), ניסים ואטורי (הליכוד), אברהם בצלאל (ש"ס), יונתן מישרקי (ש"ס), אריאל קלנר (הליכוד), משה רוט (יהדות התורה), אלמוג כהן (עוצמה יהודית), אושר שקלים (הליכוד), צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית). 

מחאה על מותו של סלומון טקה בקריית חיים (צילום: שיר תורם, פלאש 90)

ההצעה של תמנו שטה וסולומון לעומת זאת לא שואפת את ההצדקה לחוק מאירועים אחרים, אלא מתייחסת לחוסר הצדק שחוו בני העדה האתיופים, שהוא לכל הדעות לא זקוק להשוואות לעומתיות כדי לזכות את צעירי הקהילה שנפגעו ממנו בהזדמנות לדף חדש.

את הנתונים המדויקים על כמות התיקים שנפתחו לקטינים וצעירים יוצאי אתיופיה במחאת 2019 אין לח"כ מלקו. הנתונים שעליהם נשענת מלקו בהצעת החוק מגיעים מבקשת חופש המידע שהגישה אגודת יהודי אתיופיה יחד עם הקליניקה למגוון ורב-תרבותיות באוניברסיטה העברית. שם נכתב כי בין השנים 2018-2020, נפתחו לחברי העדה האתיופית תיקים של עבירות נגד הסדר הציבורי בשיעור הגבוה ב-4 אחוז מהשיעור שלהם באוכלוסייה, שעומד על 1.7 אחוז בלבד. קרי, מתוך 357,350 תיקים שנפתחו וסווגו כ"הפרה של הסדר הציבורי", 14,667 נפתחו ליוצאי אתיופיה.

בדיון האחרון שהתקיים בוועדת החוקה על הצעת החוק, בסוף החודש שעבר, התבקשה המשטרה להציג את הנתונים העדכניים של מספר התיקים והאזרחים שהחוק המוצע יסייע להם. אולם נציגי המשטרה הגיעו לדיון בלי נתונים. הסיבה לטענתם היא משום שחשיפתם "תתייג את האוכלוסייה ועלולה לגרום להפרה של הסדר הציבורי". על כך אמרו מובילים במאבק האתיופי כי אין זה מקרי שהמשטרה לא חושפת את הנתונים, שכן כפי שמצא דוח פלמור לפני מספר שנים, ככל הנראה גם הנתונים העדכניים יגלו שרוב המעצרים והרישומים הפליליים הן תוצר של מדיניות מפלה שמתרחשת מידי יום. חשיפת הנתונים, הם מסבירים, תראה שהצעת החוק הזו היא לא יותר מניסיון לעשות רווח פוליטי על גבם, ועל הדרך לנגח את האופוזיציה. "החוק הזה נחמד ליחסי ציבור אבל לא נותן פתרון אמיתי לקהילה", הם אומרים.

קיצוץ של 25 מיליון שקל

הוכחה נוספת לכך שהמאבק עוד רחוק מלהסתיים קיבלו מוביליו בשבועות האחרונים, בדיוק בזמן שהצעת החוק מקודמת ופחות משבועיים לדיון בפרשת סלומון טקה. כפי שהתבשרה הקהילה, המגוייסת כולה למאמץ המלחמתי, החליטה הממשלה במסגרת הקיצוץ הרוחבי לחתוך 15 אחוז מתקציב התכנית לשילוב וקידום בני העדה האתיופית, המהווים כ-25 מיליון שקל. 

"הקיצוץ יפגע בהשתלבות הקהילה האתיופית בקהילה הישראלית וזה עומד בניגוד למטרות של התכנית הממשלתית לשילוב", אומרת גורליק. "הגישה היא של כיבוי שריפות. כאילו הדברים לא קשורים, אבל הכל קשור. אותה אוכלוסייה נפגעת משיטור יתר בגלל החוסר בשילוב וחוסר הזדמנויות. צריך להילחם בקיצוץ".

ח"כ מלקו מסבירה בשיחה עם "המקום הכי חם" שהקיצוץ נובע מהעדר ניצול של התקציב שנגרם לטענתה בעקבות חוסר בפיקוח על יישום התכנית. "במהלך ארבע שנים ניצלו בקושי 60 אחוז מהכסף. משרד הבריאות הודה שבמשך שלוש שנים ברציפות לא הוגשו תוכניות מטעמו שתוקצבו בתכנית. ברגע שאין בו שימוש אז קל לקצץ".

מאז הדיח השר דודי אמסלם את עו"ד קובי אווקה מתפקידו כמנהל היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות שנועדה למנוע ולמגר גזענות ממסדית, טרם מינתה הממשלה מחליף לתפקיד. היחידה שהוקמה על פי החלטת ממשלה מ-2016 משותקת כבר כמעט חצי שנה. 

מדובר במקל נוסף במאבק חשוב לא פחות בו מתעסקים פעילים בקהילה האתיופית, מאבק לשילוב בני העדה ועשיית צדק עמוק שיטפל בבעיות השורש מהן היא סובלת. "זו יחידה חשובה שהמטרה שלה היא גם לטפל בתלונות על גזענות. כרגע התלונות לא מקבלות טיפול מיטבי", אומרת גורליק. 

נראה כי אפילו בזמן מלחמה, בה שולבים האזרחים יוצאי אתיופיה את ידיהם בידי החברה ועל אף שאחוזי הגיוס של הקהילה הזו הם הגבוהים ביותר מתוך כל קבוצה אחרת במדינה, גם מספר החללים הגבוה שאיבדה הקהילה לא מצליח להכניס את הקהילה הזו לחיבוק הישראלי.

זאת כאשר ברקע הדברים קשה להתעלם מזכויות היתר המופלגות להן זוכים מגזרים המקורבים לצלחת – כאשר הממשלה מקציבה מיליארדי שקלים לישיבות ולכוללים, להתנחלויות, למוסדות חינוך פרטיים חרדים ולרשימת עמותות בלתי נגמרת שמטרת כולן היא חיזוק הזהות היהודית והמורשת. 

"אנחנו כקהילה בפרדוקס", אומר ילאו. "אנחנו כלואים בתוך משהו שאני לא יודע איך ומתי נצא ממנו. מצד אחד אנחנו בני בית, ישראלים, בני המקום. חלק מהדבר הזה. אבל מצד שני עושים על הגב שלנו מניפולציות ופופוליזם טהור".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.