ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

השתתפות בבחירות המקומיות היא הצבעת אמון

ההתגייסות המרשימה של השלטון המקומי עם פרוץ המלחמה הדגימה כיצד הוא מתגבר, לוקח אחריות ותופס יוזמה • כדי שהמגמה תימשך, כולנו צריכים לצאת ולהצביע ביום הבחירות • טור דעה
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הפגנה מול בית הנשיא בירושלים, בחודש שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בסוף החודש שעבר העבירה מועצת העיר שיקגו שבארה"ב החלטה שקוראת להפסקת אש קבועה בין ישראל וחמאס, הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ושחרור כל החטופים. ראש העיר, ברנדון ג'ונסון, הכריע בקולו את ההצבעה שהסתיימה ברוב דחוק של 24 תומכים אל מול 23 מתנגדים. בכך הצטרפה שיקגו, העיר השלישית בגודלה בארה"ב, לערים אמריקאיות נוספות שהעבירו החלטות דומות מאז פרוץ המלחמה, בהן סן פרנסיסקו, אטלנטה ודטרויט.

מה חברי מועצת העיר שיקגו רוצים מישראל? מדוע זה עניינם להצהיר הצהרות בנוגע לאירוע המתרחש במרחק אלפי קילומטרים מהם? פשוט מאוד – ההחלטה הגיעה לאחר לחץ בלתי פוסק מצד מפגינים פרו-פלסטינים. החלטות הצהרתיות שכאלה התרחשו בערים נוספות בארה"ב ובעולם, מהעיירה הקטנה גלנווד ספרינגס שבקולורדו (ההחלטה עברה שם פה אחד) ועד לאתונה בירת יוון.

אך עם כל הכבוד להפגנות ולחץ ברחובות, הסיפור האמיתי מאחורי החלטות הצהרתיות כאלה היא התפיסה של מועצות ערים רבות ברחבי העולם את עצמן כגופים דמוקרטיים עצמאיים שמבטאים את השקפות הציבור המקומי ומנסים להשפיע ככל כוחם על המתרחש בסביבתם, במדינתם ואף בסוגיות בינלאומיות.

פעם היה קשה לדמיין החלטות דומות שיתקבלו בערים ישראליות, אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם. עיריית תל אביב-יפו אמנם לא העבירה החלטה הקוראת להפסקת אש במלחמה בין רוסיה ואוקראינה, אבל רק לפני כשנה הואר בניין העירייה בצבעי אוקראינה כאות הזדהות עם המדינה המותקפת.

מאז הבחירות הקודמות ברשויות המקומיות ב-2018, השלטון המקומי בישראל עשה כברת דרך משמעותית. מעט קשה להציץ מבעד לערפל המלחמה, אבל אם מסתכלים אחורה, אפשר לראות מגמה ברורה של רשויות מקומיות בישראל שלוקחות יותר אחריות על הרבה יותר נושאים מבעבר.

אם פעם ראש העיר היה בעיקר לוביסט של תושביו, שמכתת רגליו בין משרדי ממשלה ובין חברי כנסת על מנת לקושש תקציבים ושיתופי פעולה ממשלתיים, כיום ראשי ערים יוזמים בעצמם פרויקטים ותכניות עירוניות, כל אחד לפי יכולת הרשות המקומית שלו. בתקופת משבר הקורונה זה בלט מאוד: רשויות מקומיות רבות פתחו חמ"לים וניהלו בשטח את אכיפת הסגרים ואת מבצעי החיסונים.

גם בנושאי יהדות ומדינה השינוי ניכר. אם לפני בחירות 2018 היו כמה יוזמות פרטיות שהפעילו קווי תחבורה ציבורית עצמאיים בשבתות, כיום רשויות מקומיות משתפות ביניהן פעולה במיזמים שונים של הפעלת הסעות ציבוריות בשבת. מעל עשר רשויות אף פתחו מרשמי זוגיות עירוניים, אשר באמצעותם זוגות מכל מין ומגדר יכולים לקבל הטבות מהעירייה ולקבל הכרה גם אם לא התחתנו ברבנות.

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", המגמה הוסיפה והתחזקה ויש לכך דוגמאות רבות. בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר הרשויות המקומיות היו אלה שתפקדו בפועל, בניגוד למרבית משרדי הממשלה. ראשי ערים הקימו בשיתוף עם המשטרה והצבא כיתות כוננות עירוניות, כמעט מאפס, ורשויות חברו יחדיו על מנת להתמודד עם האיום הביטחוני הבא – דוגמת רשויות מקומיות באזור השרון שהקימו את "פורום העוטף המזרחי" שנועד להתמודד עם חדירה אפשרית משטחי יו"ש לשטחי הרשויות.

הטיילת באילת, בחודש ינואר. העיר קלטה עשרות אלפי מפונים (צילום: יהודה בן איטח, פלאש 90)

חמ"לים מקומיים שהוקמו ביוזמה של אזרחים נתמכו ותוחזקו על ידי גורמים בעירייה, ואפשרו יצירת סדר בהתנדבות המדהימה והמשמעותית שקרמה עור וגידים בתחילת המלחמה. בעיר מודיעין-מכבים-רעות פתחו בפרויקט הנצחה של תושבי העיר שנפלו במלחמה ובטבח, ובהליך מהיר אישרו קריאת משעולים וסמטאות על שמם של גיבורי העיר בסמוך למקום מגוריהם. רשויות מקומיות רבות מציעות הטבות לחיילי המילואים ובני משפחותיהם, החל מהנחה קבועה בתעריף הארנונה וכלה בשלל הטבות בכניסה לאירועי תרבות ולמסעדות.

חשוב להזכיר גם את התמודדותן של רשויות מקומיות רבות עם קליטת אלפי מפונים לשטחיהן. בולטות בכך הן אילת – שלמעשה הכפילה את כמות התושבים שבה עם קליטת עשרות אלפי מפונים במלונות בעיר; והמועצה האזורית תמר שקלטה 11 אלף מפונים במלונות ים המלח. הקליטה מורכבת וקשה אבל הרשויות הללו, בשיתוף עם משרד החינוך, הקימו מסגרות חינוך ופנאי לילדים.

הבחירות ברשויות המקומיות חשובות יותר מאי פעם. בעידן בו הוחלש מאוד השירות הציבורי וישנו אובדן אמון ניכר בממשלה, השלטון המקומי הוא הגורם שיכול לייצר אמון מחודש ולעמוד באתגרי השיקום הלאומי הנדרש בכל כך הרבה היבטי מדיניות.

עם כל החסרונות הקיימים במערכת הדמוקרטית המוניציפאלית, וישנם לא מעטים, מדובר במערכת שלטונית נבחרת שלרוב מספקת את הסחורה בעצם קרבתה הפיזית והנפשית לתושבים ולקהילות השונות.

לכן, גם אם אינכם בטוחים במי לבחור – שימו פעמיכם לקלפי הקרובה וממשו את חובתכם וזכותכם הדמוקרטית. האמון השברירי במערכות הציבוריות חשוב לנו כחברה וכמדינה, והבעת האמון החשובה ביותר היא עצם הבחירה. צאו להצביע.

תני פרנק הוא חוקר וכותב בתחום המוניציפאלי, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,908 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
בשקוף אין פרסומות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור. 

בשקוף אין פרסומות.

משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.

כי רק עיתונות בבעלות הציבור עובדת בשביל הציבור.

תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.