צה"ל מסרב למסור מידע על פגישות הרמטכ"ל עם עיתונאים

צה"ל מסרב למסור מידע על פגישות הרמטכ"ל עם עיתונאים. לטענת צה"ל, מסירת המידע עלולה לפגוע בעבודת הדוברות הצה"לית ו"להביא לשיבוש תפקודו התקין של מערך דובר צה"ל".

הסירוב הגיע במענה לבקשת חופש מידע של עמותת "הצלחה", באמצעות עו"ד אלעד מן, לקבלת פירוט הפגישות והשיחות של הרמטכ"ל הרצי הלוי עם עיתונאים ואנשי תקשורת במהלך מלחמת עזה. בקשות דומות הוגשו גם למשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, אך טרם נענו.

בצה"ל מוכנים למסור רק כי מאז תחילת המלחמה (ועד למועד הגשת הבקשה בנובמבר האחרון) "ערך הרמטכ"ל 9 שיחות עם עיתונאים וכלי תקשורת", ללא ציון מועדי הפגישות וזהות העיתונאים או תפקידם.

בעמותת "הצלחה" מתנגדים לעמדת צה"ל ודורשים לקבל את המידע המבוקש. בעמותה מציינים כי ביומנים שנמסרו לה לאורך השנים בהתאם לחוק חופש מידע, מצוינות גם פגישות רבות עם עיתונאים תוך ציון שמם. כך ביומנים של ראש הממשלה, שרים ובכירים בשירות הציבורי כמו נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים, מנכ"לים של משרדי ממשלה ועוד.

תשובת העמותה הועברה לצה"ל יחד עם בקשה לקבל את מלוא יומנו של הרמטכ"ל מאז אוקטובר 2023 ועד למועד המענה. זאת הפעם הראשונה, ככל הידוע, שיומנו המלא של הרמטכ"ל מתבקש במסגרת בקשת חופש מידע, לאחר שבעבר התקבלו יומנים של אלופים במסגרת בקשות כאלה שהוגשו על ידי "הצלחה". לאחרונה פורסם כי גם מבקר המדינה ביקש מצה"ל יומנים של בעלי תפקיד שונים.

ב"הצלחה" מציינים כי גם נוהל פרסום היומנים של היחידה הממשלתית לחופש המידע אינו מחייב להסתיר פגישות עם עיתונאים וכך גם הוראת היועץ המשפטי לממשלה המצורפת לנוהל ("אין לקבוע כלל גורף ביחס למסירת מידע בעניין שיח בין גורמים ממשלתיים לאנשי תקשורת ועיתונות הנעשה במסגרת תפקידם").

זאת אינה הפעם הראשונה שבצה"ל מסרבים לחשוף מידע על יחסי הצבא והתקשורת. בעבר, סירבו למסור את הפירוט של הכתבות היזומות על ידי דובר צה"ל בכלי התקשורת השונים ו"הצלחה" עתרה בעניין לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן הגישה ערעור על פסיקתו לבית המשפט העליון שאמור להתברר בהמשך השנה.

עוד טוענים בצבא כי "מסירת המידע עלולה לפגוע באינטרס עסקי" של כלי התקשורת, "משום שהוא עשוי ללמד על טיב המידע המצוי בידי הגורמים שביחס אליהם המידע התבקש ועל הנושאים בהם הם עוסקים, לרבות נושאים 'בלעדיים'".

בהקשר זה יש לציין כי דובר צה"ל מתמודד מזה שנים עם הטענה כי הוא נוקט במדיניות קבועה של אפלייה כלפי תקשורת מסויימים והעדפה של אחרים (בדרך כלל, הפופולריים בכל תחום מדיה, כמו חדשות 12 בתחום הטלוויזיה או "ידיעות אחרונות" בעיתונות המודפסת), וכי הוא מנצל לרעה את שליטתו בהעברת חומרים "בלעדיים".