"בלתי סביר": 89 יום לטבח – שב"כ נמנע מפרסום מספר הנרצחים 

לשכת העיתונות הממשלתית הוציאה היום (רביעי) הודעה לעיתונות הזרה ובה סיכום אירועי 7 באוקטובר. המידע שפורסם התייחס ליותר מ-1,200 נרצחים, עם כוכבית שמציינת כי מדובר במספר משתנה ומתעדכן. המספר 1,200 חוזר בדיווחים עיתונאיים ומושמע גם על ידי גורמים ממשלתיים רשמיים. מי שנמנע בינתיים מלנקוב באופן רשמי במספר הנרצחים הכולל באוקטובר 2023 הוא השב"כ.

89 יום עברו מאז הטבח בעוטף עזה, ובאתר השב"כ אין אזכור של מספר הנרצחים – גם לא עם כוכבית. 

החל ממרץ 2014 ניתן למצוא דיווחים חודשיים באתר הנוגעים לפעילות הטרור בישראל, לרבות מספר הנרצחים והפצועים בפעולות טרור. זאת לצד דוחות שנתיים שהשב"כ מוציא החל מ-2004.

אלא שמי שייכנס לדוחות שמפורסמים כעת באתר הארגון ייתקל במחזה מוזר: לא רק שאין הערכה מספרית של נפגעי הטבח – אירועי 7 באוקטובר נעלמו מהם כמעט לגמרי.

בניגוד לדוחות חודשיים קודמים, בחודשים אוקטובר-נובמבר-דצמבר פרסם השב"כ דוחות הנוגעים לפעילות הטרור באזורי יהודה ושומרון וירושלים בלבד. זאת, בזמן שדיווחי השב"כ החודשיים לפני 7 באוקטובר התייחסו לנתונים מרחבי הארץ.

כמה הרוגים היו, אם כן, בחודש אוקטובר – העקוב מדם שידעה ישראל? לפי דוח השב"כ, שמתייחס כאמור רק לירושלים ויהודה ושומרון – היה הרוג בודד. 

כשפנינו בנושא לשב"כ טענו בארגון כי בכוונתם לפרסם בקרוב את הדוח השנתי הנוגע לנתוני המאבק בטרור בשנת 2023, ובכלל זה נתוני הטבח בעוטף. ואולם, בשב"כ לא ידעו לספק תשובה מדוע נמנעו מפרסום נתונים בשלושת הדוחות החודשיים האחרונים. 

מעבר לכך, ואף שהשב"כ הוא הגוף האחראי על פרסום מידע בנושא נפגעי טרור, בארגון הפנו אותנו למידע שלטענתם מפורסם במערך ההסברה הלאומי בלשכת ראש הממשלה, ולדובר צה"ל המפרסם נתונים הנוגעים לחללי צה"ל.

"אנחנו לא מגיבים על שאלות סטטיסטיקה, כמויות והכללות בשלב זה של המלחמה", מסרו לנו בדובר צה"ל. "המספרים משתנים כל יום ואנחנו לא מתעסקים בזה תקשורתית בזמן הלחימה".

פנייתנו לקבלת מידע רשמי ממערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה לגבי נתון כמותי של הרוגי 7 באוקטובר לא נענתה. 

היח"צ נמשך כרגיל

העובדה שהשב"כ נמנע במשך שלושה חודשים מלפרסם את מספר הנרצחים באופן בו מפרסמת אותו לשכת העיתונות הממשלתית לכתבים זרים מעלה שאלות. פרסום המידע על ידי הלשכה לעיתונות מעיד כי המידע הרשמי ככל הנראה קיים, מה שמעצים את השאלה לגבי הימנעות השב"כ מפרסומו. 

נבירה באתר השב"כ מגלה כי ככל גוף, גם השב"כ מרבה ליח"צן הצלחות. העובדה שנתוני הנרצחים אינם מתפרסמים מאז הטבח לא מנעה מדוברות השב"כ לדברר 86 פעילויות מוצלחות הקשורות לעשיית הארגון מאז הטבח. 

בפרסומי הדוברות ניתן למצוא דיווחים הנוגעים לעשרות חיסולים של ראשי החמאס ופעילי טרור מרכזיים שבוצעו בפעילויות שב"כ ובפעילויות משותפות לשב"כ וצה"ל, דיווחים על חשיפת מידע בחקירות מחבלי חמאס, דיווחים על איתור גופות קורבנות הטבח והבאתן לישראל ועוד. 

לצד זאת, בימים הראשונים שאחרי הטבח, באתר השב"כ גם פרסמו שלוש הודעות קשות בהן מנה דובר השב"כ את שמות הנרצחים מהארגון שקיפחו את חייהם בהגנה על תושבי הדרום. 

מספר פוליטי

סוגיית האחריות לטבח תהיה בלב הדיונים של ועדת חקירה ממלכתית, אם זו תקום. אף שבירור עומק המחדל והגורמים לו צפוי לקחת זמן, דבר אחד כבר עכשיו ברור: למספר הנרצחים בטבח יש חשיבות פוליטית.

המשמעות הפוליטית של מספר קורבנות הטבח לא פסחה גם על ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

מאז כניסתו לזירה הפוליטית, אי שם בשנות ה-80' של המאה העשרים, נתניהו מקפיד לטפח את תדמית "מר ביטחון", המומחה למאבק בטרור. זה שנים שנתניהו מקדם נרטיב לפיו תקופת שלטונו מאופיינת במספר הנרצחים הנמוך ביותר מפעולות טרור, בהשוואה לכל ראש ממשלה אחר בעשורים האחרונים. 

גם מערכת הבחירות ב-2022 אופיינה במיקוד של נתניהו בכישלון ממשלת בנט-לפיד במאבקה בטרור, ובכך שחלה עלייה במספר הנרצחים בטרור בשנת 2022 – 31 נרצחים. 

אלא שמאז 7 באוקטובר, נתניהו ממעט לנקוב במספר הנרצחים המדויק. כפי שפרסמנו בעין השביעית, היו פעמים בהן הפחית את המספר ל"מאות", בשעה שמנהיגים אחרים בעולם נקבו כבר במספר של 1,300-1,400 נרצחים.

האזרחים (שוב) נקראים לדגל

חוסר היכולת של גופים רשמיים במדינת ישראל לספק תשובה ברורה לגבי מספר הנרצחים בפעולת טרור שהתרחשה לפני שלושה חודשים בשטח המדינה מעידה על קריסה מערכתית, או חמור מכך – על כוונת מכוון שאינו מעוניין בפרסום מספר מדויק. 

כך או כך, גם במקרה זה מי שממלא את הוואקום שהותירו השב"כ, מערך ההסברה הלאומי וצה"ל הם האזרחים, שמבקשים לתת מענה לפערי המידע שנוצרו. 

יוזמה אזרחית אחת כזו היא של ד"ר יובל הרפז, חוקר מוח בימים כתיקונם, שעוסק בהתנדבות במעקב אחרי דיווחי הרשויות ומקורות עיתונאיים הנוגעים למספר הנרצחים. חשבון הטוויטר של הרפז מלא בטבלאות ותרשימים.

מהנתונים שריכז עד כה עולה כי ב-7 באוקטובר נרצחו 1,134 בני אדם בתחומי ישראל. בשיחה עם "שקוף", הרפז מבהיר כי המספר אינו כולל עוד 30-40 בני אדם שנרצחו באירועי הטרור שנמשכו ביממות שלאחר מכן בתחומי ישראל. 

נתוניו נשענים על פרסומים רשמיים חלקיים של גופי ממשל, מאגרי מידע של עיתונים כמו "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", ודיווחים שונים בהם נתקל לאורך הזמן בכלי מדיה אחרים.

כשביקשנו מהרפז להתייחס לכך שגם אחרי שלושה חודשים המדינה לא פרסמה עדיין נתון רשמי מטעמה הוא אמר כי "זה באמת מוגזם. זה נראה בלתי סביר שאחרי כל כך הרבה זמן (לא פורסמו נתונים רשמית – ש"ג). הייתי אומר שאחרי שבוע היו אמורים להיות מספרים ראשוניים, ולאט, לאט לצמצם את המספרים שבספק".

מבדיקת "שקוף" עולה שנתוני הרפז תואמים ברובם לנתוני פרויקט אזרחי נוסף: אתר שממפה את הטבח. פרויקט המפה מציג באופן מפורט נתונים המצביעים על יותר מ-1,194 נרצחים באירועי הטבח. המפה מפרטת את שמות הנרצחים, המיקומים המשוערים בהם נרצחו וקישורים למידע נוסף על האירוע.

ההבדלים המספריים הקטנים בין הפרויקט הזה לבין אלה שפרסם הרפז נובעים לעיתים מבחירה אם להכניס לנתון גם חטופים שנודע לבסוף כי נרצחו אולם לא ברור מתי, או אם להכניס לנתון נרצחים שנהרגו ביממות לאחר מכן, כשהלחימה נמשכה ביישובי העוטף. 

חשוב לציין כי מוסדות רשמיים, בניגוד ליוזמות אזרחיות, לא יכולים להישען בדיווחיהם על פרסומים עיתונאיים, אלא צריכים להחזיק בנתונים מוסדרים כמו רישום תעודות זהות. ואולם, נתונים אלה אמורים היו להיאסף ביממות ובשבועות הראשונים שאחרי הטבח.

עם זאת, הצפי הוא שמספר ההרוגים בו ינקוב השב"כ בדוח סיכום נפגעי פעולות טרור בישראל בשנת 2023 יעמוד על נתון חסר תקדים של כ-1,250 בני אדם – 44 מתוכם נרצחו במהלך השנה, בלי קשר לאירועי הטבח.