ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"לפני שהתחלתי את הלימודים במכללה אמרו לי שזה המקום לחילופי דעות", מספר ע', צעיר בראשית שנות העשרים לחייו שלומד במכללה במרכז הארץ. "עד ה-7 באוקטובר זה באמת היה כך, תמיד קיבלו אותי ואת הדעות שלי. התעניינו בי ורצו לשמוע מה אני עובר. אחרי הטבח הנוראי זה השתנה". לפני מספר שבועות ע' הוזמן לשימוע לאחר שדברים שפרסם ברשתות החברתיות נחשדו כהבעת תמיכה בטרור.
"העלתי פוסט בפייסבוק כמחאה שקטה על המצב, מישהו ראה את זה ושלח למכללה", סיפר. "מישהו אחר שלח להם פוסט שפרסמתי באינסטגרם, כתבתי שם שכל ילד הוא ילד. שאלו אותי אם אני תומך במחבלים".
"בוועדה אמרו לי שזו תמיכה בטרור. הסברתי את הדברים ואפילו אמרתי תודה על שהסבירו לי איך הדברים נראים בעיניים של יהודי. מחקתי את הפוסטים כדי לא לפגוע באף אחד, וחיכיתי לשמוע אם יאשרו לי לחזור ללימודים, לשנה האחרונה שלי", אומר ע'. "כלומר הם יחליטו אם אני תומך טרור או לא".
אתמול (שני) ע' התבשר כי את שנת הלימודים שתיפתח בסוף החודש הוא יתחיל כסטודנט על תנאי. "לא חשבתי שמה שאני מעלה יסבך אותי, לרוב אני מקבל הרבה תגובות חיוביות מיהודים על פוסטים שלי. חברים ערבים קוראים לי מתייהד בגלל כל התגובות בעברית. עכשיו הם צוחקים עלי ואומרים 'אלה שרצית להיות איתם נגדך. וולקאם טו דה קלאב. תחזור אלינו'".
על פי התאחדות הסטודנטים הערבים, נפתחו 160 הליכים נגד סטודנטים. 92 מהם מיוצגים על ידי עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, והיתר על ידי עורכי דין פרטיים בתשלום או על ידי בני משפחה העוסקים בתחום.
בעדאלה מספרים כי מאז ה-7 באוקטובר 117 סטודנטים מ-34 מוסדות שונים פנו אליהם לקבלת ייצוג בהליכים משמעתיים שנפתחו בעקבות פרסומים ברשתות חברתיות. 91 מהם נשים ו-26 גברים.
המוסד שנפתחו בו הכי הרבה הליכים הוא בצלאל, עם 14 תיקים, זאת אף שמדובר במוסד קטן עם 2,500 סטודנטים בלבד. אחריו ברשימה נמצאת אוניברסיטת חיפה עם 9 תיקים, ולומדים בה 15 אלף סטודנטים. 80% מהתיקים נפתחו במכללות והיתר באוניברסיטאות.
על פי נתונים שמסרו ל"שקוף", 61 סטודנטים המיוצגים על ידי עדאלה כבר קיבלו הכרעה בתיק. מבין 117 הסטודנטים שפנו אליהם, לימודיהם של 11 סטודנטים הופסקו, 16 הורחקו זמנית מהלימודים.
ב-31 תיקים התקבל זיכוי מוחלט, זיכוי מחמת הספק או זיכוי עקב ביטול הקובלנה. על ארבעה סטודנטים הוטלו עונשים חינוכיים כמו פרסום מכתב התנצלות, קידום פרויקט או שחויבו בעשייה חברתית. יותר מ-30 סטודנטים המיוצגים בעדאלה עדיין מחכים להכרעה בעניינם, לחלקם טרם נקבע דיון.
"ישנם פרסומים שהמתלוננים מייחסים אליהם משמעויות ללא כל ביסוס, בין אם מדובר בצילום של עוגת יום הולדת או ציטוטים מהקוראן"
"יש סטודנטים שהביעו עמדות שאכן עשויות לאתגר את הקונצנזוס הישראלי, לרבות ביקורת קשה על המתקפה על עזה או התייחסות לאירועים שהובילו לדעתם למתקפה של חמאס", מסבירים בעדאלה ומוסיפים כי אין בפרסומים כל תמיכה באלימות. "אנו סבורים כי על פי חוק זכויות הסטודנט, ועדות המשמעת שדנו בתלונות חרגו מסמכותן שמוגבלת בחוק לדיון רק בעבירות על סעיפי תקנון המוסד או שנעשו בקשר ללימודים במוסד. ישנם פרסומים שהמתלוננים מייחסים אליהם משמעויות ללא כל ביסוס, בין אם מדובר בצילום של עוגת יום הולדת או ציטוטים מהקוראן".
לטענת עדאלה, חלק גדול מהתיקים נפתחו בעקבות תלונות שרירותיות, בין היתר על פוסטים שלא קשורים למלחמה, על הבעת כאב על מספר ההרוגים בעזה או הזדהות עם התושבים שם. עוד נאמר כי חלק מההליכים נפתחו בעקבות שיתוף של ידיעות מאתרי חדשות. "רק מספר מצומצם מבין הפרסומים באמת היוו עילה להגשת כתב אישום, אולם אנו סבורים שגם מקרים בודדים אלה צפויים להתברר בבתי המשפט כחסרי יסוד, או כאלה שאינם מצדיקים הגשת כתב אישום".
"ההליכים והדיונים של ועדות המשמעת התנהלו כמו חקירות שב"כ", אומר יוסף טאהא, יו"ר איגוד הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה. "לא שאלו את הסטודנטים על תוכן הפרסומים. שאלו שאלות כמו 'מה אתה חושב על ה-7 באוקטובר, האם אתה מגנה את הטבח?'. הרוב המוחלט של מי שעובר עכשיו תהליכים כאלה זה סטודנטים שנה א' ושנה ב'. מדובר בילדים בני 20-21, עדיין לא מבינים מספיק בפוליטיקה כדי להיכנס לדיון מעמיק שאפשר יהיה לדעת ממנו מה הם חושבים".
הנתונים שבידי איגוד הסטודנטים הערבים מראים כי עד כה זוכו 40% מהסטודנטים שבתיקים שלהם התקבלה הכרעה.
"ההליכים והדיונים של ועדות המשמעת התנהלו כמו חקירות של שב"כ. לא שאלו אותם על תוכן הפרסומים, אלא 'מה אתה חושב על ה-7 באוקטובר'"
"התקופה הזו מאתגרת במיוחד עבור הסטודנטים הערבים", אומרת נע'ם אבו חרפה-סמארה, מנהלת תוכנית רואד להשכלה גבוהה בעמותת אלומה. "לצד המצב הביטחוני הרגיש שפגע במרקם החיים המשותף ובקמפוסים כמרחב שפתוח לכולם, ישנה גם פגיעה כלכלית המונעת מצעירים רבים לחזור ללימודים". סקר מטעם התוכנית מגלה כי אחד מכל שישה סטודנטים ערבים לא מתכוון להתחיל את שנת הלימודים בעקבות המצב הבטחוני או הכלכלי שנוצר מאז החלה המלחמה.
סקר של עמותת קו משווה שפורסם לאחרונה מראה כי 56% מהסטודנטים הערבים לא מרגישים בטוח לחזור לקמפוסים. 78% העידו כי אינם מרגישים בנוח להביע את דעותיהם.
"בשנים שלמדתי באוניברסיטה התגברה הגבלת חופש הביטוי הסטודנטיאלי שלנו. הייתה ירידה בפעילות הפוליטית בקמפוס, אבל מצידנו עדיין המשכנו לציין מדי שנה את יום הנכבה", מספר מ', צעיר בן 21 הלומד באוניברסיטת תל אביב. "בפעם האחרונה אישרו לפעילי אם תרצו להפגין מולנו ונוצר חיכוך מילולי ופיזי".
מ' חושש כי הפחד ימנע מסטודנטים ערבים להביע את דעתם, גם על המלחמה הנוכחית. "ייקח זמן לחזור לפעילות פוליטית בקמפוס. לא נפגין ישר, נפעל באחריות, אבל נרצה לציין איכשהו את האירועים האחרונים בצורה פוליטית כי אי אפשר לשתוק על שפיכות הדמים הקשה בעזה".
"במקום להיות גוף שמחבר, התאחדות הסטודנטים הארצית שותפה מלאה במסע הרדיפה נגד הסטודנטים הערבים", אומר יוסף טאהא. "ב-11 באוקטובר ההתאחדות הפיצה פורמט ייעודי להגשת תלונות, כדי שסטודנטים ערבים 'יטופלו' ביטחונית ואקדמית. היו"ר, אלחנן פלהיימר, הגיע לדיון ועדת החינוך של הכנסת ותקף מוסדות אקדמיים שלא 'מטפלים' כראוי בסטודנטים או מרצים שמביעים לטענתו תמיכה בטרור".
"אני ממש מרגיש לא נעים לדבר עם יהודים עכשיו, בשבילם", אומר ע'. "חברה טובה מהלימודים הייתה בנובה, כתבתי לה שהיא גיבורה. היא הורידה לי עוקב".
"אני מפחד מהמרחק שנוצר במלחמה", הוא מוסיף. "בניתי מערכת יחסים טובה עם כל אחד שהכרתי, אבל כרגע אני מפחד על מה שיהיה בהמשך. איך אפגוש אותם ביום הראשון ללימודים. אני מרגיש שכדאי להתרחק כרגע. הם כועסים, מדברים מהבטן, לא חושבים על המעשים שלהם וזה לא זמן טוב להופיע מולם".
"מבחינת הזהות שלי אני אבוד. אני פלסטיני שגר במדינת ישראל, היו פעמים שהגדרתי עצמי כישראלי. עכשיו אני רק רוצה לסיים את התואר".
________
מהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית נמסר: "החמ"ל לדיווח על תומכי טרור באקדמיה הוקם בתחילת המלחמה בעקבות גילויי תמיכה בארגון הטרור הרצחני חמאס-דאעש ובמעשי הטבח האיומים שהתרחשו ב-7 באוקטובר ונגד צה"ל.
"באקדמיה הישראלית אין מקום לסטודנטים ולמרצים תומכי טרור ללא הבדל דת גזע ומין. בזמן שתושבי העוטף נטבחו ונחטפו וחיילי צה"ל מחרפים נפשם בעבור מדינת ישראל ובעבור זכות הקיום שלנו כאן, תומכי טרור לא יכולים להיות חלק מהאקדמיה".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
5 תגובות
טוב מאד, נגמר הסיפור של ״זה כולה דעה״ כאשר רוצים להביע התנגדות לזכות של ישראל להגן על עצמה.. יש דרך להביע תמיכה וגם ביקורת. ויש זמן. לכל ביקורת יש את הזמן הנכון. לפני ה7 לאוקטובר באמת היה יותר מקום לדעות כמו התנגדות לכיבוש, אחרי הטבח זה כבר לא ככה ואנחנו מבינים גם למה כי ראינו את האויב מקרוב ונזכרנו בעצם למה בכלל יש כיבוש… הרי דור שלם שכח למה.
גם את הסטודנטים המסכנים שמפחדים להשמיע דעה כרגע, אבל הגיע הזמן שתפחדו, אולי תבדקו את עצמכם אם הדעה שלכם סבבה? יש דעות שהן לא סבבה, אולי כדאי גם לכם להחליף תקליט אם אתם רוצים לחיות כאן?
ממגוון מקורות נראה שיש מקרים לא מעטים של צייד מכשפות. מי שתומך באופן מפורש בחמאס או מצדיק את הטבח שיעיפו אבל מעבר לזה צריך להיות חופש ביטוי
זה לגיטימי להביע ביקורת. הדוגמאות פה על "כל ילד זה ילד" ממש בושה שהעלו אותו לוועדה על דבר כזה.
להאדיר את מתקפת הטרור זה תמיכה בטרור, להיות ביקורתי -אפשר ורצוי
סטודנטים ערבים התומכים בחמאס ובערביי עזה, לגרש אותם ואת משפחתם לעזה….הם לא צריכים להיות במדינת ישראל…
מה לגבי יהודים ישראלים שתומכים בטרור ואפרטהייד? אותם צריך להשאיר?