בעיתוי נפיץ: הצעת החוק שנועדה ליישב מחדש את הרצועה

בעיתוי נפיץ, ח"כ עמית הלוי (הליכוד) הניח השבוע (20.11) על שולחן הכנסת הצעת חוק שנועדה "לאפשר חופש נוכחות ותנועה מלא ברצועת עזה, כמו בכל שטחי ארץ ישראל". ההצעה באה לבטל את איסור הכניסה והתנועה של ישראלים בשטחי עזה – איסור שנכנס לתוקף מרגע שישראל נסוגה משטחי הרצועה ומסרה את השטח לרשות הפלסטינית. בדברי הצעת החוק נאמר כי "המלחמה עם האסלאם הפונדמנטליסטי בעזה חייבת להסתיים באיבוד השליטה שלו על האדמה. זהו המחיר הכי כואב מבחינתו וזו חייבת להיות התוצאה". 

הצעת החוק של הלוי ("הצעת חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה – תיקון – נוכחות וחופש תנועה לישראלים בחבל עזה") מהווה ביטוי נוסף לאג'נדה מוצקה של לא מעט ח"כים בכנסת ה-25, לפיה רצועת עזה היא חלק מישראל השלמה ויש לכבוש וליישב אותה ביהודים. 

נוסף להלוי, על ההצעה חתומים עוד 11 ח"כים, ביניהם יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן (האיחוד הלאומי), ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), ח"כ ניסים ואטורי (הליכוד) ושרת ההסברה לשעבר גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד). מבין 12 החתומים על החוק בסך הכל, שמונה מגיעים מהליכוד – רבע ממפלגת השלטון, שנחשבת למתונה יותר ממפלגות הימין האחרות בקואליציה. 

בתגובה לפניית "שקוף", מסר ח"כ הלוי כי ככל שהדברים תלויים בו אין בכוונתו להתעכב בהעלאת החוק להצבעה במליאה, והדבר ייעשה ברגע שניתן. בימים שבשגרה, נדרשים 45 יום מרגע שהצעת חוק פרטית מונחת על שולחן הכנסת ועד להעלתה להצבעה במליאה – עם או בלי תמיכת ועדת שרים לחקיקה. עם זאת, לאור הלחימה, הוסכם בין הקואליציה לאופוזיציה כי לא יעלו הצעות חוק שהאופוזיציה מתנגדת להם, והצעת חוק במליאה מצריכה את אישור מזכירות הכנסת. כך שלעת עתה, הצעת החוק של הלוי לא עתידה לעלות להצבעה במליאה.

מלשכת ראש הממשלה נמסר ל"שקוף" כי "הצעת חוק זו לא עולה בוועדת שרים לחקיקה והיא אינה על הפרק". 

"אין כניסה ליהודים"? לא מדויק

הצעת החוק של הלוי מנסה לקשור בין חוק ההתנתקות, שאותו היא באה לתקן, לבין חוקים אנטישמיים האוסרים על כניסת יהודים. בדברי ההסבר להצעת החוק נטען כי "איסור הכניסה מזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה של העם היהודי. כך, למשל, במהלך השואה, הוגדרו אזורים כ'נקיים מיהודים' ('Judenrein'). חוקים אלה הוקעו על ידי העם היהודי כחוקים אנטישמיים דרקוניים". בהמשך נכתב כי מסיבה זו יש "למחוק את הכתם הנוראי של 'אזור האסור לכניסת יהודים' מספר החוקים הישראלי" ולאפשר חופש תנועה מלא ברצועת עזה, "כמו בכל שטחי ארץ ישראל". 

בפועל, חוק ההתנתקות אינו מתייחס לדת היהודית באופן ספציפי, ואוסר על כניסה של אזרחי ישראלי לרצועה בכלל – יהודים ומוסלמים כאחד. האיסור על כניסת ישראלים לעזה הייתה ממניעים ביטחוניים – ולא אנטישמיים – שכן התרת כניסת ישראלים הייתה מחייבת המשך שליטה צבאית על עזה. 

חוק ההתנתקות נחקק ב-2005 לאחר שממשלת ישראל בראשות אריאל שרון החליטה על התנתקות חד-צדדית מחבל עזה, פינוי יישובי גוש קטיף וסיום השליטה הצבאית של ישראל בשטח. פרק ד' בחוק, סעיפים 22-27, עוסק בהגבלת הכניסה לעזה, אך אין בו אזכור של דת האדם עליו חל האיסור. 

נכון להיום ברצועת עזה חיים 2.2 מיליון פלסטינים בשטח שנחשב לאחד הצפופים בעולם. בשנת 2014 חצה אזרח ישראלי הלוקה בנפשו, אברה מנגיסטו, את גדר המערכת ונכנס לרצועה. מאז הוא נתון בשבי חמאס ומדינת ישראל טוענת כי היא מנסה להביא לשחרורו. בשנים לאחר מכן דווח בתקשורת על אזרחים ישראלים נוספים, לאו דווקא יהודים, שחצו את הגבול לעזה, בהם הישאם א-סייד, בדואי תושב הדרום שחצה את הגבול ב-2015 ונמצא גם הוא בשבי החמאס. 

"מרפיח ועד יד מרדכי"

השליטה ברצועת עזה ביום שאחרי המלחמה היא אחת הסוגיות הרגישות מבחינה בינלאומית, וראש הממשלה נדרש לה בכל ראיון שקיים ברשתות זרות מאז פרצה המלחמה. הסוגיה עלתה גם במסיבות עיתונאים שקיים בנימין נתניהו בעברית, כשבזו האחרונה ראש הממשלה הבהיר כי אין בכוונת ישראל לחדש את מפעל ההתנחלויות ברצועת עזה ולחזור לשלוט בה. 

מאז הטבח ב-7 באוקטובר וכניסת צה"ל לשטח הרצועה, נשמעים קולות בחוגי הימין הקיצוני לגבי הצורך לשוב לגוש קטיף, ולאחרונה דווח על הקמת קואליציית ארגונים שנועדה להוביל להקמת גרעיני התנחלויות חדשים בעזה. לפי אחת הטענות, ליוזמה נרשמו כבר אלפים המעוניינים לגור בהתנחלויות עתידיות כאלה.  

כבר בתחילת הלחימה, התבטא ח"כ הלוי לגבי החובה לכבוש מחדש את רצועת עזה ולשלוט בה באופן מיידי ותמידי. "אם אנחנו לא נצא מפה עם הכנעה מלאה ועם 'אל ארד אל מוקדסה', עם הארץ הקדושה בידינו, אנחנו נצא המפסידים", אמר הלוי ביום השביעי ללחימה בראיון בערוץ 14, "אנחנו צריכים שליטה ישראלית מלאה על כל הרצועה מרפיח ועד יד מרדכי, לפרק זמן מכאן ולנצח".  

ב-8 בנובמבר פורסם בעיתון "הארץ" כי שר החינוך יואב קיש (הליכוד), היושב בוועדת שרים לחקיקה, טען כי "יכולים בהחלט להחזיר התיישבות ולשנות את הקווים" ושמבחינתו "אין סטטוס־קוו ושום דבר לא קדוש". בוועדת השרים יושבים גם השרים איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) ובצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) שלבטח שותפים לדעה זו, וכמוהם גם השרה עידית סילמן (הליכוד) שכיהנה בעברה כחברת כנסת של "ימינה" והשתתפה בפעילויות לציון "הגירוש הארור" של תושבי גוש קטיף.