ערכת שאלות לפוליטיקאים

"יש תחושה שתושבי אופקים נשארו מאחור"

הפסיכולוגים שהגיעו למלונות ים המלח בהתנדבות כדי להעניק תמיכה רגשית ראשונית למאות הנשים והילדים שפונו מאופקים, גילו תושבים מבוהלים לאחר שקיבלו הודעה שעליהם לשוב לשכונה שבה נרצחו עשרות. הממשלה שוב לא כללה ערי פיתוח בתוכנית הפינוי ועיריית אופקים מתקשה לממן את השהות במלונות. כך, לצד הטיפול, הפסיכולוגים פעלו לגייס תרומות
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בית שנפגע באופקים. "בניגוד לאופקים, התושבים של הקיבוצים נכללו בתוכנית הפינוי וזמן השהייה שלהם במלונות ארוך משמעותית" (צילום: דוברות העירייה)

"ביום שני אחר הצהרים קיבלתי טלפון מפסיכולוג שהגיע לטפל בטראומה של המפונים שהגיעו מאופקים ושוכנו במלון בים המלח", מספרת מורן זר קצנשטיין, מייסדת תנועת בונות אלטרנטיבה. "הוא סיפר שראה שם מאות תושבים מבוהלים, לאחר שקיבלו הודעה שעליהם לפנות את החדרים ולעזוב את בית המלון עד למחרת בצהריים. מדובר בעיקר בנשים וילדיהן שפונו למלון לאחר שחוו מתקפת טרור קשה. לא מספיקה הטראומה שעברו, עכשיו הן גם צריכות לעזוב עם הילדים את המקום הבטוח שלהן ולחזור לתופת".

ביום חמישי שעבר אישרה הממשלה במשאל שרים טלפוני תוכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי האוכלוסייה המתגוררת בסמוך לגבול רצועת עזה, סיוע ראשוני לתושבים וקליטתם בבתי מלון. התוכנית כללה את יישובי הנגב המערבי שנמצאים במרחק של שבעה קילומטרים מגבול רצועת עזה. תושבי אופקים נותרו מחוץ להסדר.

לדברי גורמים בעיריית אופקים, הם עמלים בימים אלו על הוצאת חלק מהתושבים מחוץ לעיר להפוגה של מספר ימים לשם "התרעננות". המעגל ראשון שיצא ביום שלישי שעבר לכחמישה ימים, כלל את משפחות הפצועים ותושבים משכונת מישור הגפן, שהותקפה קשות על ידי מחבלים שפרצו לעיר, רצחו ופצעו בה ללא רחם. ואולם בתום ימי ההפוגה, התבקשו התושבים לשוב לבתיהם. 

"אני ומטפלים נוספים הגענו ביום ראשון להתנדבות של שלושה ימים במלון נוגה של ישרוטל בים המלח, על מנת להעניק תמיכה רגשית ראשונית למפונים", מספר פרופסור בן שחר, פסיכולוג קליני מהאוניברסיטה העברית, אותו הפסיכולוג שפנה לזר קצנשטיין.

"מדובר היה בקבוצה של כ-250 איש, רובם נשים וילדים, שכן רוב הגברים גויסו למילואים או שנשארו בשטח על מנת לסייע. התחלנו לעבוד עם אמהות במטרה לעזור להן לעבד את האירועים שחוו, בשאיפה להקטין את הסיכויים להתפתחות של פוסט טראומה בהמשך. אבל מהר מאוד התברר שמה שמעסיק אותן זה החשש מהחזרה לאופקים. הבנתי שאני כפסיכולוג לא יכול להמשיך בעבודה כל עוד הנשים שמולי לא מרגישות בטוחות. הן עדיין לא יכולות לעבד את החוויה שעברו כי הן נמצאות בחרדה קיומית.

״אני יושב מול תושבות משכונת מישור הגפן, שבה התרוצצו מחבלים באותה שבת שחורה כמו בקיבוצים שצמודים לרצועת עזה, והן מספרות שהן נאלצות לשוב למחרת לאותה השכונה, זה בלתי נתפס. אין לי כפסיכולוג כלים להתמודד עם העובדה שהן צריכות לחזור לאזור שבו היו עדות לטבח. הילדים בהיסטריה כמובן. עד שנרגעו כמה ימים במלון פתאום הם מגלים שהם צריכים לחזור".  

במקביל לטיפול באנשים, מצא את עצמו מרים טלפונים כדי להשיג תרומות. "הגענו בשביל לתת מענה לצרכים של המטופלים, ובאותו הזמן, לא היה להם צורך בעיבוד הטראומה אלא בלהישאר במקום מוגן. לכן פסיכולוגים רבים הפכו בן לילה למגייסי תרומות". 

תחילה, פסיכואנלטיקאית בשם ד"ר שרון שטרית גייסה כסף מהקרן החדשה לישראל על מנת לאפשר למשפחות להישאר לילה נוסף במלון, לאחר מכן הצטרף גם פרופסור שחר למאמץ. "לאחר פנייה שלי לתנועת 'בונות אלטרנטיבה', הצלחנו לגייס תרומה נוספת להמשך השהות שלהן. נכון לשלישי בערב עוד לא יכולנו אפילו להגיד לנשים שהתרומה הגיעה, הכל מהרגע להרגע. אז הן כל הזמן בחוסר ודאות וזה כמובן מגביר את החרדה".

"הבנו שאנחנו חייבות להיכנס לאירוע וגייסנו תרומה ענקית על סך 350 אלף שקל שתאפשר להן ללון שם עוד חמישה לילות, בדיוק בשביל זה הקמנו מערך חוסן לסיוע לנשים מפונות", אומרת זר קצנשטיין. "אבל אני דואגת מה יקרה אחרי חמשת הימים האלה, ואני דואגת לעוד מאות נשים וילדים, משפחות וקשישים שנותרו באופקים מבלי יכולת להתפנות או לקבל סיוע מהמדינה".

"למרות העבודה המדהימה של 'בונות אלטרנטיבה' התרומות האלה בסופו של דבר עלולות ליצור בעיות", מזהיר פרופסור שחר. "המפונים מאופקים שהיו במלון נוגה איתרע מזלם והם נפלו על פסיכולוגים שהצליחו לגייס תרומות, אבל אתמול היו מפונים מאופקים ששהו במקום אחר ושנאלצו לחזור לעיר. אז התרומה גם יוצרת קצת בלאגן. חלק לא נהנים ממנה, זה כואב".

נכון לכתיבת שורות אלו, ד"ר שטרית בסיוע ארגון קולקטיב מזרחי-אזרחי והקרן החדשה לישראל ממשיכים לגייס תרומות נוספות.

"בשבוע שעבר נסעתי להתנדב באילת", הוא מספר, "שם נמצאים רוב הקיבוצים שנפגעו באופן ישיר מהלחימה. בניגוד לאופקים, התושבים של הקיבוצים נכללו בתוכנית הפינוי וזמן השהייה שלהם במלונות ארוך משמעותית. הקיבוצים שם מאוד מוחזקים ומאורגנים, חלקם כבר מתחילים להקים לעצמם בתי ספר זמניים. מנגד, לצערי, יש תחושה שתושבי אופקים נשארו מאחור, גם הם חוו סיפורים קשים, אבל הם היו זכאים רק להפוגה, השמיכה תמיד קצרה שם".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אפרת אביבי

אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 9,143 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.