בחודשים שלפני המלחמה מרכזי החוסן בדרום התריעו על קריסה, אך בממשלה התעלמו

ביולי האחרון, פחות מחודשיים אחרי מבצע "מגן וחץ" בעזה ותוך כדי מבצע של צה"ל בג׳נין, התנהל דיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא הקריסה של מרכזי החוסן שאמורים לספק תמיכה נפשית לתושבים, שחרדה הפכה מילה נרדפת לשגרת חייהם. יושב ראש הועדה, ח"כ אוריאל בוסו מש"ס ביקש להדגיש את חשיבות הנושא שבדיון. "אין מקריות בעולם", אמר, "המצב הבוקר רק ממחיש ומזכיר לנו את המציאות בה אנו חיים".   

"מרכזי החוסן" הוקמו בהדרגה החל מ-2006, כשהממשלה הטילה עליהם את האחריות לספק תמיכה נפשית לתושבי הדרום הנמצאים תחת איום הרקטות, באמצעות מענה טלפוני וקו חם לפניות ראשונות, ומתן טיפולים נפשיים במסגרות שונות (אישיים, קבוצתיים ומשפחתיים). 

התפקיד השני של מרכזי החוסן הוא פיתוח חוסן קהילתי באמצעות סדנאות לקבוצות שונות באוכלוסיה, והשלישי הוא היערכות הרשות לשעת חירום באמצעות הכשרות של צוותי הרשויות, עובדים סוציאליים וצוותי כוננות ושיפור מוכנותם לשעת חירום. 

"התפקיד השלישי הוא נושא מאוד כאוב", מודה טליה לבנון, מנהלת "הקואליציה הישראלית לטראומה" הגוף האחראי על מרכזי החוסן, בשיחה עם "המקום הכי חם". "בתיאוריה, מוכנות זה לדאוג שהרשות מוכנה לחירום שהיא צריכה להתמודד איתו, לגבש איך עובד נוהל החירום של הרשות, להגדיר ממשקי עבודה בין החינוך לרווחה. לא יודעת אם היינו מוכנים". 

באזור הדרום פועלים שמונה מרכזי חוסן (אשקלון, חוף אשקלון, אשכול, שדרות, שער הנגב, שדות נגב, מערב הנגב ואחד בבאר שבע המשרת את החברה הבדואית בנגב). זאת לעומת ארבעה מרכזי חוסן שהוקמו בגדה (שומרון, עציון, מטה בנימין וחברון) ושניים בכל אזור הצפון. התקציב הכולל שלהם לשנת 2023 עמד על 26 מיליון שקל. 

כורעים תחת הנטל

בדיון ביולי בוועדת הבריאות, נשאלה שרית סעד, מנהלת מרכז החוסן במועצה האזורית אשכול מה הצרכים הכספיים הנדרשים עבור התפעול של מרכז החוסן במועצה. "יום לחימה עולה 10,000 שקלים", הסבירה סעד, "באשכול היום שאחרי לכל ישוב עולה 2,000 שקלים… מועצתי – צוותים, מדריכים, כדי להחזיר לשגרה עולה לנו 50,000 שקלים. השיקום עולה 300,000 שקלים. שבוע לחימה שווה חצי מיליון שקלים… בבקשה, הנה צורך".

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול שכוללת בתוכה בין היתר את הקיבוצים בארי, ניר עוז וחולית, הזהיר כי, "מרכזי החוסן לא מצליחים לבצע את תפקידם, גם בשוטף וגם הכי חשוב אחרי הסלמה".

ראש המועצה האזורית שדות נגב, תמיר עידאן הדגיש כי, "מרכזי החוסן כורעים תחת הנטל. אחוזי הפניות עולים במאות אחוזים". עידאן סיפר על דור שלם של ילדים שסובלים מפוסט טראומה, שכבר הספיקו להתגייס לצבא ולנשור ממנו "כי היה איזה פיצוץ קטן". "מה אנחנו מגדלים פה", שאל בדאגה.

גם קטי שטרית מהליכוד הביעה דאגה מהיעדר הטיפול הנפשי ודיברה על מצוקת התושבים. אולם לצד זאת, טענה שהחלטת הממשלה מאפריל השנה לתמיכה בעוטף עזה אמורה לספק מענה גם למרכזי החוסן. עידאן ענה לה שזו, "עבודה בעיניים. ואני לא נמנה ממתנגדי הליכוד. אין שם שקל לחוסן מעבר למה שהיה. ניסינו להכניס ולא נכנס".

אלא שבדיון התברר שהיו כאלה שניסו להכניס והצליחו. מפלגת הציונות הדתית החליטה להעביר 10 מיליון שקל מהכספים הקואליציוניים שלה למרכזי החוסן בגדה, כשישה מיליון בשנת 2023 ועוד כארבעה מיליון בשנת 2024. מרכזי החוסן בדרום לא קיבלו כספים קואליציוניים מאף מפלגה.

"מאז אוקטובר (2022) אנחנו מדברים על 460 אירועים ללא המבצעים", אמרה טליה לבנון לחברי ועדת הבריאות ביולי ושיתפה כי בקשה שהגישה לתוספת חמישה מיליון שקלים למרכזים בדרום נותרה ללא מענה."זה קצת תמוה אל מול האתגרים שעומדים בדרום בחודשים האחרונים", אמרה.

מחסור במטפלים ובשעות טיפול

כשממדי האסון של טבח ה-7 באוקטובר מתחילים להתבהר, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת כשקוראים את דבריה של שרית סעד, בדיון שנערך רק לפני שלושה חודשים.

"בסבב האחרון תוך פחות מ-48 שעות פינינו 12 ישובים. אוקיי?", הסבירה לחברי הוועדה, "כי המועצה, מרכז חוסן הוא שותף לפינוי הזה. העבודה שאנחנו עושים כדי להמשיך ולהחזיק חוסן בימים האלה לא יכולה להתבסס על תקציבי השגרה שלנו. אנחנו בסוף מבקשים בצורה מאוד ברורה לבנות מנגנון אחת ולתמיד לימי לחימה, ליום שאחרי. אנחנו תחמנו אותו בחודש, ולשיקום. כי מה שקורה כרגע זה שאנחנו גוררים על עצמנו, על הגב שלנו את "עלות השחר" ואנחנו נכנסו כבר ל-"מגן וחץ" ואנחנו כבר עם הפנים קדימה לדבר הבא".

שטרית, שהתקשתה לעקוב אחר הדיון שאלה את סעד איפה היא מנהלת. "באשכול" ענתה סעד, "יש לנו 100 התערבויות תוך חודש, 100 פניות, זה נתון שאנחנו לא מכירים". היא סיפרה על מחסור במטפלים והתגמול הנמוך שהם זכאים לו. לצד זאת, במרכזי החוסן ביקשו להגדיל את מספר שעות הטיפול ולהעניק טיפול לטווח ארוך יותר. 

"מגיע לתושבים לקבל מענה בזמן ובפרק זמן שהוא סביר", המשיכה סעד. "מגיע לנו להמשיך לראות קדימה ולא לעבוד בחוסר. אנחנו רוצים להמשיך להיות זמינים ונגישים עד כמה שניתן. אנחנו רוצים שהמטפלים הכי טובים בעוטף יעבדו אצלנו. זה פשוט הופך להיות כמעט בלתי אפשרי. ואני, בתור מנהלת שנמצאת רק שנה בתפקיד, מתקשה להשלים עם המציאות הזאת. ולכן אנחנו פה. כדי לזעוק את הצעקה הזאת עבור התושבים".

היום, אחרי הטבח, הכסף הוא כבר לא מחסום

בשבוע שעבר העדיפו אנשי הרווחה והאחראים במרכזי החוסן שלא לדבר על מה שהיה והסבירו שכעת כסף הוא כבר לא מחסום. בשיחה עם "המקום" הסבירה המנכ"לית לבנון שמרכזי החוסן בדרום קיבלו תוספת תקציב ראשונית של שמונה מיליון שקל וכעת "לא חסר כסף". כשהיא נשאלת האם יש מספיק כסף שיאפשר לכל פונה לקבל טיפול, היא מעריכה שכן. 

לשאלה בנוגע להיכרות שלהן עם הפער שבין הבטחות תקציביות מול הכסף שבסופו של דבר ניתן בפועל לפעילות שלהן, היא עונה בזהירות ומודה ש"לעתים צריך לתת פייט, דרכנו לא קלה, אבל אני רואה את הצמיחה". 

את מספר המטופלים שעוברים בימים אלה דרך מרכזי החוסן קשה לה לכמת. "באשקלון לפני שומר חומות היו 400 מטופלים. בחודש שאחרי פנו אלינו 1,200 מטופלים חדשים. עלות השחר הציף מספר מטופלים חדש, אבל עכשיו אנחנו מדברים על קנה מידה אחר. מספר המטופלים יעלה מאד מאד, אבל לא כולם יפנו לצערי. שלא לדבר על זה ש-97% מתושבי העוטף כבר לא גרים שם. אנחנו מגיעים אליהם איפה שהם יושבים". 

באשר למחסור במטפלים היא משיבה ש"בחלק מהמקומות היה מספר מטפלים מספיק. בחלק לא. אנחנו מגייסים מטפלים קבועים להצמיד למאגר של מרכזי החוסן ואני מניחה שעם כל העבודה מסביב יהיה צורך לחשוב מה תפקידו של מרכז החוסן. יש המון סיטואציות שלא היו בכלל בחשיבה הכי פרועה של אף אחד מאיתנו".

גם במידה וההבטחות לתוספת תקציבית של שמונה מיליון שקלים אכן יתממשו, ומרכזי החירום יקבלו את הכסף, עדיין נשארת השאלה לכמה זמן הכסף יספיק כשסופה של המלחמה הנוכחית לא נראה באופק. במידה ורק באשכול, שבוע לחימה מגיע לעלות טיפולית של חצי מיליון שקלים, המדינה תצטרך להקצות עשרות מיליוני שקלים נוספים לטובת התמיכה הנפשית של תושבי הדרום, ובהמשך, לשאר תושבי ישראל.