התורם הסודי של אתר "מידה" נחשף

המיליארדר עופר ינאי תרם 180 אלף שקל לאתר "מידה", כשליש מהתקציב השנתי של האתר, שבשנים האחרונות מזוהה עם הקמפיין נגד התיקים הפליליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ב"מידה" ביקשו להטיל חיסיון על זהותו של ינאי, ואף קיבלו אישור לכך ממשרד המשפטים – אך זהותו תועדה במסמך חשבונאי שהגיע לידי "העין השביעית". בשיחה עמו אישר ינאי את הפרטים, ואמר כי הוא לא ביקש בשום שלב להסתיר את זהותו.

ינאי הוא בעל השליטה והיו"ר של נופר אנרגיה, חברה ציבורית מהבולטות והמצליחות בישראל בתחום האנרגיות המתחדשות, העוסקת בהפקת חשמל מאנרגיה סולארית. בחודשים האחרונים עלה שמו לכותרות לאחר שרכש את השליטה במועדון הכדורסל הפועל תל-אביב. בשבוע שעבר, אחרי שהקבוצה סירבה להתייצב למשחק במחאה על יחס עוין של המשטרה לאוהדים, הודיע ינאי שהוא זה שקיבל את ההחלטה ואף יצא נגד דברים שפרסם שר התרבות והספורט, מיקי זוהר מהליכוד.

עד לא מזמן נחשב ינאי ליזם אלמוני יחסית, אך בשנים האחרונות – אחרי ההנפקה של נופר אנרגיה, שהפכה אותו למיליארדר – פורסמו כמה ראיונות עמו באמצעי התקשורת, לצד כתבות פרופיל ויח"צ שהסתייעו במידע שהופץ מטעמו. בפרסומים הללו מוזכר לעתים שהוא נוהג לתרום כסף למטרות ציבוריות, אך ללא ההקשר הפוליטי.

הגורם הדומיננטי ב"מידה" הוא העורך האחראי רן ברץ, שייסד את האתר ב-2012. שניים משותפיו להקמה היו משה איפרגן ואריאל מורלי, פעילי ליכוד שמכהנים עד היום כחברי ועד בעמותה שמפעילה את האתר, "אל הפרט". שותף נוסף להקמת "מידה" הוא מאיר רובין, מנכ"ל "פורום קהלת", הארגון שנחשב למוח מאחורי ההפיכה המשטרית שמובילה ממשלת נתניהו. בשנים הראשונות לקיומו של "מידה" פעל האתר ממשרדי פורום קהלת.

ב-2016, בחלק מהתקופה שבה התחוללו הפרשות הפליליות שבגינן נתניהו הועמד לדין, גייס ראש הממשלה את ברץ לצוות הדוברות שלו. על-פי עדויות שעלו במהלך משפט המו"לים, בכירי "וואלה" העבירו דרך ברץ שמות של מועמדים אפשריים לתפקידים עיתונאיים בכירים – עורך ראשי, כתב מדיני – מתוך כוונה שנתניהו או נציגיו יבדקו את המועמדים ויאשרו או יפסלו אותם.

מנכ"ל ערוץ 10 לשעבר יוסי ורשבסקי טען בעבר בשיחה עם "העין השביעית" שנתניהו ביקש ממנו לשתול את ברץ כמשתתף קבוע בפאנל של תוכנית האקטואליה המרכזית בסוף השבוע במקום רביב דרוקר ובן כספית, שבני משפחת נתניהו תופסים כאויבים.

הקשר של "מידה" לשלטון מתבטא גם בתוכן ובזהות של חברי המערכת. בשנים האחרונות מקדם האתר את תיאוריית הקשר שלפיה תיקי נתניהו "נתפרו" יש מאין במטרה להדיחו מהשלטון. בשנה האחרונה, לאחר הצגת ה"רפורמה" שנועדה להכפיף את מערכת המשפט לדרג הפוליטי, האתר נרתם לקמפיין הממשלתי ומרבה לתקוף את תנועת המחאה שקמה בניסיון לבלום את המהלך.

עורך "מידה" לשעבר מעין סמון שימש במקביל כדובר של יולי אדלשטיין, וקודם לכן עבד עם ח"כים אחרים מהליכוד ("אני לא עיתונאי", תירץ כשנשאל על כך). ארז תדמור, ממייסדי ארגון "אם תרצו", עבד באתר בשנים הראשונות לקיומו; לאחר מכן הצטרף לקמפיין הבחירות של הליכוד ושובץ ברשימת המפלגה.

עקיבא ביגמן, מחבר הספר "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה", היה בעבר עורך "מידה" וכיום כותב ומגיש פודקאסט באתר. על-פי טענה שהציג עד המדינה ניר חפץ במסגרת משפט המו"לים, ביגמן קיבל תפקיד בכיר ב"ישראל היום" בהוראה ישירה של נתניהו (בועז ביסמוט, העורך בתקופה הרלבנטית, הכחיש). כותב בולט נוסף הוא גדי טאוב, שלאחרונה העביר את הפודקאסט הוותיק שלו ל"מידה".

אחד מתורמי העבר של "מידה" הוא נתן מיליקובסקי המנוח, בן דודו של נתניהו שנחשף כאחד משורה של בעלי הון שמימנו את ראש הממשלה בדרכים ישירות ועקיפות לאורך הקריירה הפוליטית שלו. "מידה" קיבל ממיליקובסקי 38 אלף שקל ב-2016, לצורך שהוגדר כ"קידום מטרות העמותה וכיסוי הוצאות מסוימות". בעבר, בשיחה עם "העין השביעית", סירב מיליקובסקי לפרט מעבר לכך.

רוב המימון של "מידה" בתקופה ההיא התקבל מקרן תקווה, גוף אמריקאי שבראשו עמד אז רוג'ר הרטוג, תורם ותיק של נתניהו (כיום היו"ר הוא אליוט אברמס). בשנים האחרונות ממלאת הקרן תפקיד מרכזי במימון ארגוני ימין ישראליים – בהם כאלה שמעורבים כעת בקמפיין למען ההפיכה המשטרית דוגמת "פורום קהלת", הפורום הישראלי למשפט וחירות והוצאת הספרים סלע-מאיר.

קרן תקווה תמכה ב"מידה" מרגע הקמת העמותה, בסכומים שהסתכמו בכ-1.5 מיליון שקל בשנה. ב-2018, באופן מפתיע, הודיעה הקרן על הפסקת המימון ואילצה את "מידה" לעבור למודל המבוסס על תרומות קטנות ומכירת מינויים לקוראים. התמיכה בפועל נפסקה ב-2019. מאז, ב"מידה" לא הצליחו לשחזר את רמת ההכנסות המקורית. תקציב האתר נחתך בחדות, והוא עומד מאז על פחות מחצי מיליון שקל בשנה בממוצע.

המצב הזה ממחיש את החשיבות של התרומה שקיבל "מידה" מעופר ינאי, שניתנה ב-2021 ועמדה כאמור על 180 אלף שקל. התרומה של ינאי כיסתה כ-32% מתקציב האתר באותה שנה, שהסתכם ב-564 אלף שקל. מעיון במסמכי העמותה עולה שמדובר בתרומה הגבוהה ביותר שניתנה לה מ-2019 ועד סוף 2022 (נתוני 2023 טרם הוגשו) – ולמעשה, התרומה היחידה שהיתה מספיק גבוהה כדי לחייב דיווח נפרד. לפי הצהרת "מידה", הכסף נועד ל"תמיכה במטרות העמותה".

הפרסונה התקשורתית של ינאי לא מזכירה את הקו המערכתי של האתר שקיבל ממנו תרומה נדיבה. גם מקורביו אומרים שהוא מסתייג מהשיח הציבורי שנוצר סביב ההפיכה המשטרית, ואף מתנגד לצעדים שמשמעותם נטילת סמכויות ממערכת המשפט והעברתן לידי הדרג הפוליטי. בחשבונות הטוויטר והפייסבוק שלו ניתן להבחין בהערה "נהדר" על סרטון תעמולה של הליכוד, בביקורת על רביב דרוקר בגין קשירת נתניהו לפרשת הצוללות וגם כמה עקיצות לפוליטיקאים מהמפלגות היריבות של הליכוד – אבל גם בפגישות מצולמות עם אנשי שמאל דוגמת תמר זנדברג ואיתן כבל.

ב-2022, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, השתתף ינאי ב"כנס השמרנות" של קרן תקווה. האירוע התקיים בבנייני האומה בירושלים, בהשתתפות שלל כוכבים מהיקום הביביסטי: עקיבא ביגמן, גדי טאוב, עירית לינור, שי גולדן ויעקב ברדוגו, שלצד הופעותיו בתקשורת גם מייעץ לנתניהו. משתתף נוסף היה עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בשניים מתוך שלושת תיקיו הפליליים. בהמשך הוציא ינאי ספר על אנרגיות מתחדשות בהוצאת סלע-מאיר.

בנאום שנשא ינאי בכנס השמרנות הוא הפתיע את הנוכחים כשהצהיר שאפילו הוא, יזם שמתמחה באנרגיה סולארית, דוחה את הקונצנזוס המדעי בדבר עצם קיומו של משבר אקלים. "מבחינתי נושא משבר האקלים לא חצה את רף הוודאות המדעית, אנחנו יודעים שבימי הביניים היה פה חם יותר", טען, והוסיף: "בעידן הקרח הקטן שנגמר לפני כמעט 200 שנה היה קר משמעותית". הקהל הגיב במחיאות כפיים.

בהמשך, בפאנל שבו השתתף, הזכיר ינאי באמירת אגב "פגישה אישית" שקיים עם נתניהו. האם יש קשר בין הפגישה ההיא לתרומה לאתר הביביסטי? האם הבקשה הגיעה מנתניהו או מסביבתו?

"לא, מה פתאום", אומר ינאי בשיחה עם "העין השביעית". "בפגישה עם נתניהו דיברנו על אנרגיה מתחדשת. הוא איש חכם מאוד, אבל הוא חושב קצת רפובליקנית על אנרגיה מתחדשת. הוא לא מבין שזה באמת יכול לשנות את העולם, ואני חושב שאחרי השיחה איתי הדברים נראו לו קצת אחרת". בסביבתו של ינאי מסרו שהתרומה הועברה ל"מידה" כמה חודשים לפני מועד הפגישה.

לדברי ינאי, מדובר בתרומה נקודתית שנועדה לממן פרויקט טכנולוגי. "התרומה היתה לטובת הקמת אפליקציה, שהם עדיין לא בנו", הוא אומר. "אני חושב ש'מידה' זה גוף תקשורת לא רע בכלל, בעיקר הם צריכים להעלות רמה בכל הנושא של הממשקים. אמרתי, למה אם אני קורא 'מידה' אני לא יכול לקבל אפליקציה כמו של 'דה-מרקר'?".

ינאי הוסיף כי בשום שלב של הקשר עם "מידה" הוא לא ביקש להסתיר את זהותו כתורם. אם כך, מה הסיבה להסתרה? "בשביל למנוע טלפונים כאלה", משיב רן ברץ בשיחה עם "העין השביעית". "אני יזמתי את זה, זה לא בא ממנו – ביקשתי את זה בגלל שאני יודע שמי שתורם סכום נאה, והוא תרם לנו סכום נאה, לא רוצה שיחטטו וירדפו ויציקו לו. לכן ביקשתי מרשם העמותות לא לפרסם את השם. תכתוב את זה".