עתרנו לבג"ץ! מוציאים את ועדת השרים מחושך לאור

פנינו לבג"צ, יחד עם לובי 99 והמשמר החברתי, כדי להסיר את האפלה מעל המתרחש בוועדת השרים לענייני חקיקה! כפי שפרסמנו שוב ושוב, ועדת השרים לענייני חקיקה קובעת מראש, רחוק מעיניי הציבור, מה עמדת הממשלה והקואליציה – ובכך מעקרת מתוכן את עבודת הכנסת ומונעת מאתנו, הציבור, מידע חיוני כאזרחים על עמדות ופעילות נבחרינו.

ביקשנו מבג"ץ לחייב פרסום של אופן ההצבעה של כל שר החבר בוועדה, פרוטוקולים של דיוני הוועדה, שמות השרים הנוכחים בוועדה והשרים הנעדרים ממנה, הנחיות ראש הממשלה ויו"ר הוועדה לוועדה, החלטות הוועדה, כיצד הצביע כל שר, סיכום הדיונים וחומרי הרקע שהועברו לשרים לפני שקיבלו החלטה.
באמצעות עו"ד אילן יונש ממשרד חי בר-אל אילן יונש ושות', כתבנו בעתירה כי "ועדת השרים לחקיקה הפכה לחלק אינטגרלי מהלך החקיקה, אבל דיוני הוועדה סגורים, הפרוטוקולים שלה סודיים, אופן ההצבעה של חברי הוועדה חסוי, וחומרי הרקע על בסיסם מתקבלות החלטותיה אינם מתפרסמים. מן הוועדה יוצא תוצר יחיד – אופן ההחלטה שלה: לשבט או לחסד".
לטענתנו הדבר עומד בניגוד מוחלט לעיקרון הפומביות של הליך ציבורי ובניגוד לעיקרון השתתפות הציבור בהחלטות. "חברי הוועדה הם חברי ממשלת ישראל המחזיקים במשרות הביצועיות הגבוהות ביותר בשירות הציבור. מן הראוי כי כל שר יעמוד אחרי ההכרעה שלו בנושאי חקיקה ויישא באחריות הציבורית לכך", כתבנו בעתירה.

• לקריאת העתירה שלנו
• לידיעה בגלובס
• לידיעה בערוץ 7

והנה ציטוטים תומכי שקיפות על ידי שופטי ישראל מתוך הבג"צ שהגשנו בנושא שקיפות בוועדת שרים לחקיקה:

"עקרון ההשתתפות בהליך החקיקה אף הוא עקרון יסוד הכרחי המשלים למעשה את עקרון הכרעת הרוב, שהרי מה תועלת יש בעקרון הכרעת הרוב כאשר ה"רוב" מושג על-ידי הליך חקיקה שבו נמנעת השתתפותם של המתנגדים לחוק?"
"כל עוד הציבור איננו מפעיל את כוחו "למשוך" את המידע באמצעות בקשות לפי החוק, על הרשויות "לדחוף" את המידע על ידי הצבת כמה שיותר מן המידע ברשות הציבור, במקום שהגישה אל המידע ואיתור מידע רלוונטי יהיו נוחים. בהקשר זה, המהפכה הטכנולוגית, שראשיתה במחשוב והמשכה ביכולות שמאפשרת רשת האינטרנט, צריכה, לדעתי, להוליד שינוי תפיסתי שמתמקד בהעמדתו של מידע קיים ומעובד באופן חופשי לרשות הציבור. אין כל מניעה שרשות תפיץ באופן שוטף כל מוצר מידע המיוצר על ידה לצרכיה הפנימיים ואשר חשיפתו אינה עומדת בניגוד לאינטרס אחר, שחוק חופש המידע מאפשר שלא לחשוף בגינו מידע."
"שקיפות בהליך החקיקה ובהליך המנהלי מאפשרת לציבור לבקר את אופן קבלת ההחלטה בזמן אמת ולא לאחר מעשה. בהליך החקיקה בכנסת, השקיפות באה לידי ביטוי באמצעות עקרון הפומביות הנחשב לעיקרון יסוד בהליך חקיקה דמוקרטי. […] שקיפות ההליך הפוליטי היא תנאי בסיסי לשם שיתוף הציבור בהליך הדמוקרטי. היא מבקשת שהכרעות עקרוניות לא רק תשקפנה את עמדת רוב הבוחרים, אלא גם את הדרישה שהנושאים העיקריים הנדונים יידונו ברצינות גם בידי הציבור בטרם ההכרעה עצמה".
"אין אפשרות לקיים את אמון הציבור על יסוד הנסתר ממנו… הרגיל והמקובל הוא, כי השמירה על המסגרת הנורמאטיבית מובטחת, בראש ובראשונה, על-ידי פירסומו וגילויו, לעיני ציבור הבוחרים בכלל וחברי הכנסת בפרט, של המידע על מערכות השלטון, מעשיהם של מרכיביו ופועלם של הנבחרים, כדי שהציבור יוכל לראות, לדעת ולשפוט. שלילתו של יסוד הגילוי ברבים יש בו כדי לדלל את יכולתו של הציבור ליטול חלק בחיים הפוליטיים".
(בג"ץ 1601/90 שליט נ' פרס, פ"ד מד(3) 353 (פורסם בנבו, 8.5.1990) (להלן: פרשת שליט), בעמוד 316)
"הגינותה של הפעילות הציבורית מחייבת חשיפתה לעין השמש, הבודקת והמנקה".
הטענה כי באין חובה חוקית לגלות, רשאי אני לכסות ולא לגלות – יכול ותישמע מפי אדם או תאגיד פרטי […], אבל אין היא נשמעת מפי רשות הממלאת תפקיד על-פי דין. לא הרי רשות היחיד כהרי רשות הציבור, שזו בתוך שלה היא עשה, ברצותה מעניקה וברצותה מסרבת, ואילו זו כל כולה לא נוצרה כי אם לשרת את הכלל, ומשלה אין לה ולא כלום: כל אשר יש לה מופקד בידיה כנאמן, וכשלעצמה אין לה זכויות או חובות נוספות על אלה, או שונות ונפרדות מאלה, אשר הן נובעות מנאמנות זו או הוקנו לה או הוטלו עליה מכוח הוראות חקוקות"
(בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, ירושלים, בעמוד 331).
"איש הציבור הוא נאמן הציבור. לא לעצמו הוא פועל, אלא למען האינטרס הציבורי הוא פועל." (בג"ץ 669/86 רובין נ' ברגר, פ"ד מא(1) 73