הייעוץ המשפטי גורר רגליים, והשרה דיסטל-אטבריאן ממשיכה לפרסם את ערוץ 14

כמעט חמישה חודשים חלפו מאז פניית "שקוף", ולשכת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לא מצליחה לגבש עמדה בדבר חוקיות ציוצים פרסומיים של שרת ההסברה, גלית דיסטל-אטבריאן. בציוצים השרה פרסמה באופן כללי תוכניות של ערוץ 14 וקראה לצפות בהן, גם כשהיא עצמה איננה מופיעה בתוכנית. בחודשים האחרונים לשכת המשנה ליועמ"ש, גיל לימון, טענה שוב ושוב כי הנושא נמצא בטיפול ותשובה תשלח בקרוב – אך בינתיים שרת ההסברה ממשיכה לפעול באופן דומה.

השרה דיסטל-אטבריאן העלתה בחשבון הטוויטר שלה ציוצים כמו זה שעלה בשישה במרץ: "תיכף מגי ושרון יתחילו עם המהדורה המרכזית. אחר כך ינון יעבור את השעה הטלוויזיונית הכי מהנה בטלוויזיה הישראלית בפער. אחר כך אראל יטלטל אתכם במונולוג שיגרום לכם לחשוב ולהרגיש בד בבד. יש לו את היכולת הזאת. עכשיו 14. לחיצה קטנה בשלט שעושה היסטוריה. לכו על זה". 

רבים מחברי הכנסת והשרים קוראים לצפות בתוכנית טלוויזיה בה הם מופיעים, או בכזו העתידה לעסוק בסוגיות שבתחום עניינם, אולם ציוצי השרה דיסטל-אטבריאן עסקו בפרסום כללי לערוץ מסחרי, וקריאה להעדיף צפייה בו על פני ערוצים מסחריים אחרים. המעטפת האידיאולוגית של קידום ערוץ 14 משכיחה לעיתים כי בסופו של דבר מדובר בערוץ מסחרי בבעלות המיליארד יצחק מירילשוילי, שהכנסותיו הן מימון מפרסומות. 

בזמן שבמשך כחמישה חודשים לשכת המשנה ליועמ"ש לא מצליחה לגבש עמדה, שרת ההסברה המשיכה במנהגה לפרסם את ערוץ 14, גם אחרי שליחת הפנייה שלנו למשנה ליועצת המשפטית לממשלה. בתאריך 17 במרץ צייצה השרה דיסטל: "מזל טוב לשי גולדן מערוץ 14 שתכנית הבוקר שלו עקפה לראשונה את הרייטינג של תכנית הבוקר מבית היוצר של ערוץ 13 בהנחיית גאולה אבן סער. המשך בדיוק כפי שאתה, שי יקר. אתה עושה עבודה מצויינת". 

בציוץ אחר שעלה ב-14 באפריל כתבה דיסטל: "מהפך הרייטינג בין ערוץ 14 לערוץ 12 אמש חשוב יותר אפילו ממהפך 77. המהפך הזה חושף יותר ויותר אנשים לפרספקטיבה נוספת ,לעובדות שמעלימים מהם באופן שיטתי, לאש הארטילרית של הסתה ותעמולה לה הם חשופים 24/7. במאבק על שחרור התודעה של אזרחי ישראל ,ערוץ 14 הביא אמש ניצחון היסטורי ומרגש". 

הפרסומות עוברות בשקט

בתשעה במרץ פנינו ללשכת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, בבקשה לבדוק חשד שהשרה דיסטל-אטבריאן עוברת על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה משנת 2000 האוסרות על עובדי ציבור להעניק חסות לגופים מסחריים, זאת בשל חשש לניגודי עניינים. סעיף 6 (ב)(1) בהנחיות קובע כי ככלל "לא יהיה מקום ליתן חסות בכל אחד מרשימה של מקרים, ביניהם מקרה של חסות לגוף מסחרי". 

סעיף 6 (ב)(7) בהנחיות קובע כי: "מתן החסות עלול להתפרש כהעדפה פסולה של עובד הציבור או המשרד הממשלתי ביחס למקבל החסות על פני גופים אחרים בעלי מאפיינים דומים ("משוא פנים"), או שעובד הציבור לא יוכל להיעתר לבקשות חסות דומות באופן שוויוני במסגרת הזמן העומד לרשותו".

היעדר קבלת תשובה מלשכת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עלולה להעביר מסר לשרים נוספים שפועלים באופן דומה, כי התנהלותם לא רק שאיננה זוכה לענישה ראויה ומרתיעה, היא אפילו לא זוכה להתייחסות מהירה ובזמן מצד האמונים על יישום החוקים והתקנות. כך למשל במקרה שדווח על השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שפרסמה רשת ביגוד של "הלבשה צנועה". 

ממשרד המשפטים נמסר: "פנייתכם מעלה סוגיה מורכבת והיא נמצאת בטיפול. אנו דוחים מכל וכל את הטענה שיש כאן לכאורה מריחת זמן מכוונת. אנו עושים מאמץ להשלים את גיבוש המענה בקרוב".