ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
תומר אביטל וטל שניידר
״לפוליטיקה אפשר להגיע דרך שלושה שערים. מנגנון מפלגתי, כמו שאני הגעתי; נציגות של ועדים; או מטייקונים ותקשורת שם למעלה. יש מי שחושבים שהכל דיבורים. [הנוכחים צוחקים]. רק תבקשו, מה שאתם רוצים, הכנסת מלאה, אפשר להביא אולפן לשם. ואז מה קורה? אם יש כרגע במפלגה שאנחנו רוצים להקים, היא מיטיבה עם עם ישראל ועם הציבור, אבל היא לא מיטיבה עם המפלגה….
״מישהו מקרית שמונה מתקשר אלי ואמר שיש שר מסוים חשוב ביותר, באמת שר חשוב ביותר. לא אומר סתם. אמר לראש העיר: עד שלא תמנה את הרכז באיזור שלי לסגן, אני לא אתן לך. מה הוא יעשה עכשיו? רכז באיזור. השכר שלו 35 אלף שקל לחודש, עם כל הסיפור מסביב, מזכירה וזה וזה… שלושה וחצי מיליון שקל. הוא (ראש העיר) אומר לי משה, שלושה וחצי מליון שקל אני גומר את הבעיה של בית ספר. אני גם לא צריך אותו (את הסגן), ביננו, הוא (הסגן) גם לא יעשה כלום.. אוקיי. אני לא מאמין מה שאתה אומר. לקחתי על עצמי את המשימה. אני יודע לפתח קשרים. גם לפתח וגם לפתוח. אני מתקשר לאותו שר… אמר לי (השר) שמע כחלון – אם ההוא לא יהיה, אפסיק לו את הקו שלי, מה אתה אומר?
״הלכתי לראש העיר. האם פתרתי לו את הבעיה? (לא) הלכו שלושה וחצי מליון. ואין מה לעשות. זה הסיפור. הוא לא ייתן לך ולא ירצה לעזור לך, כי זה החיים שלו (של השר) – להיבחר או לא להיבחר. זה מנגנון מפלגתי. זה המנגנון המפלגתי ואותו הדבר זה הוועדים ונציגי הוועדים״.
את הטקסט הזה הבאנו כאן, בקולו של משה כחלון, לפני כמה שבועות. הפעם הוספנו את המשפט הנאמר על-ידי כחלון קצת לפני הנקודה ממנה מתחיל הוידאו שלנו, כדי להמחיש את ההקשר בו נאמרו הדברים. לפני כמה שבועות, במסגרת חוג בית, הציג כחלון בפני הנוכחים את הבעייתיות הרבה בשיטת המתפקדים, בקשר בין השרים לשטח המפלגתי ובהישענות שלהם על רכזים איזוריים בכל הארץ אשר מתחזקים את הקשר היום-יומי עם מתפקדים. אותם רכזים מצפים לצ׳ופרים מסוימים, בין השאר בצורת מינויים עם משכורת שמנה בצידם.
על-פי הסיפור שתואר בפרטים עובדתיים צבעוניים על ידי כחלון, ״שר חשוב ביותר״ במפלגה שיש בה רכזי איזור כורך מינוי של אחד מפעיליו לתפקיד עירוני (בשכר המשולם מכספי משלם המסים) בפתרון ממשלתי של איזה סבך ביורוקרטי אליו נקלעה עירית קרית שמונה. הדבר אינו מיוחד למפלגת הליכוד, אך כיוון שזו המפלגה בשלטון, הן בקרית שמונה והן במדינה, ברור שסיפור מן הסוג הזה מתרחש בשנים האחרונות בעיקר בליכוד.
את כל השאלות הללו הפנינו – טל, תומר ומתנדב חרוץ מ"מאה ימים של שקיפות" – בשבועיים האחרונים למספר רב של אנשים. פנינו לפעילים פוליטיים בקרית שמונה, לעיריה, לשרי ממשלה, לצוות של משה כחלון, למקורות בכירים בליכוד ובמערכת הפוליטית – וקיבלנו תשובות. הגענו לכאורה לשם של השר.
ואז הגיעו האיומים. גם מה"רכז" וגם מה"שר הבכיר" לכאורה. ה"רכז" צרח שיתבע אותנו וניתק לנו בפנים. השר אמר שלא משנה מה נכתוב גם הוא יגיש תביעת דיבה. ועדיין, הכתבה הייתה מוכנה. נעזרנו בייעוץ משפטי ותכננו את פרסומה תחת סייגים מגוונים. הם לא היו חסרים: אף שיש ים של עובדות הן כולן נסיבתיות. המקורות, כמו תמיד, היו בעלי אינטרס.
למרות הסייגים התכוונו לפרסם את הממצאים כי לדעתנו אם השר או הרכז רוצים לתבוע מישהו – זה צריך להיות כחלון. אלא שדקה לפני הפרסום כחלון סוף סוף הגיב. ומה הוא אמר? הוא שלל שמדובר באותו שר, או למעשה בכל שר.
בעצם, הוא הסביר כעת, מדובר במטאפורה.
הנה התגובה המלאה: ״אכן הדברים נאמרו ע״י מר כחלון. המקרה שסופר הוא מטאפורה שנועדה להסביר לקהל שאינו מעורה בחיים הפוליטיים את התופעה של עולם ההשפעות והלחצים שקיים בפוליטיקה הישראלית. כמו כן צריך להבין שבהרצאתו משה כחלון נוהג לתת דוגמאות שמטרתן להמחיש את הבעיה שמתרחשת לפעמים במציאות הפוליטית הקיימת״.
עוד הוסיף כי ״לצערנו ניתן היה להבין מהדברים שמדובר באירוע שהתרחש במלואו. השימוש בשמו של מר ניסים מלכה ראש עיירית קריית שמונה נעשה לצורך הדגמה בלבד ואין להסיק ממנו שאכן התרחש במציאות. לצערו של מר כחלון המקרה הוצג בכלי התקשורת כמקרה אמיתי ולא כך הדבר״. גם ראש עיריית ק״ש מסר בתגובה: ״לא היו דברים מעולם״.
הכחשות הן דבר אחד. חרף האיומים בתביעות דיבה הרגשנו בטוחים מספיק לפרסם את העובדות והעדויות – דברים איתם לא ניתן להתווכח. אבל כאן כחלון עצמו (שבשלב ראשון של התחקיר אף היה חשוד מבחינתנו בעצמו, בסגנון "מועדון קרב") מצהיר שהמציא, למעשה, דוגמא. משל. כאמור, לא הייתה בידינו הוכחה חד משמעית (כמו הקלטה של השר הבכיר), ומאחר ואף כחלון עצמו נסוג מהאמירה – נאלצנו לגנוז את הממצאים.
בשולי הדברים, ידוע לנו שראש עירית קרית שמונה ניסים מלכה פנה אחרי הפרסום אצלנו למשה כחלון ודרש ממנו התנצלות פומבית. בנוסף, מאז שהרמנו טלפונים – מירושלים ועד מטולה – כולם לאט לאט הכחישו את עצם התרחשותו של הסיפור הנ״ל. לא היה ולא נברא. להד״ם. אין בכלל סגנים ואפילו קיומה של העיר קרית שמונה מוטל בספק. חשנו בשלב מסוים כפושעים על ה"תעוזה" שלנו לנסות ולאשש סיפור של נבחר בציבור בדימוס המתמודד מחדש לכנסת, סיפור שהוא הביא בלשונו ובקולו.
רצינו שתקראו את הפרטים שעומדים מאחורי האנקדוטה ההזויה והמרתקת הזו, אך בסוף נותרנו עם המילה הזו – מטאפורה. למרות כל זאת, מדובר בבלוגים פוליטיים בעלי קשר הדוק עם ציבור הקוראים ולכן חשוב לנו לשתף אתכם בניסיוננו להתחקות אחר האמת ולא להשאיר אתכם לגמרי באוויר.
הציבור הישראלי קורא ושומע על שחיתות ציבורית ועל ניצול קשרים ומעמד פסול. כעיתונאים אנו שומעים לרוב את התגובות הבאות: "מה, אתם לא יודעים שזה ככה?", "כולם עושים זאת", "כך זה עובד". ובכל זאת, אנחנו מתעקשים. כי כאשר זה מוצג, כפי שהוצג על-ידי כחלון – עם פרטים, עובדות, קשר סיבתי והתרחשות מקומית – צריך לרדת לעומק הנושא. בייחוד לאור זהות המציג וקריאתו לניקוי אורוות.
מפלגת הליכוד מנהלת את המדינה ברצף מזה שש שנים. בכל דמוקרטיה, שלטון מתמשך נוטה להשחית את האוחזים בו. זו אחת הסיבות לרענונו. הן בעיריות, הן בממשלה. אי אפשר בואכה שנת 2015 לקרוא תיגר על השלטון המכהן (של הליכוד), לבקש להחליפו, מבלי לתת פנים ושמות לסוג השחיתות שרוצים לתקן.
גם מטאפורה מקפלת בתוכה אמת. לפי תגובתו של כחלון, יש לו כוונות ואף כלים להאיר מבפנים את "עולם הלחצים" הישראלי. למרות זאת, נכון להיום, הוא נותר על הגדר ולא באמת עולה למגרש שהציבור בנה לאחר המחאה החברתית. מבחינתו עדיף לסגת מן הדוגמה המפורטת שסיפר ולו רק לא להסתבך עם ראש עיר או שר בכיר בליכוד.
אם אתם עיתונאים וקוראים את הפוסט הנ״ל, כשמראיינים את כחלון מומלץ לבקש שיחזור ויסביר: מה באמת ראו עיניו בשנותיו הארוכות במנגנון הפוליטי ואיך הוא בכלל מתכוון לנקות את הסיאוב, אם הוא לא מוכן אפילו בשלב מקדמי זה לפרט במי מדובר.
חשיפות שכאלה אולי נשמעות כמו מתכון להתאבדות פוליטית ולאיבוד כמה חברים (מושחתים). מאידך, פותח הפה יהיה אחראי לתיקון עולם. לא בשביל זה רצתם לפוליטיקה מלכתחילה?
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
תגובה אחת