האם מספר שריפות הפסולת באמת ירד? כנראה שלא

בקשת חופש מידע שנשלחה על ידי "שקוף" לרשות הכבאות וההצלה מגלה כי בשנת 2022 נרשמו על ידי רשות הכבאות וההצלה 9,245 שריפות פסולת ברחבי מדינת ישראל. מדובר במספר השריפות שנרשמו בשטחים שבשליטת מדינת ישראל בלבד, ללא השטחים שבשליטת הרשות הפלסטינית. סוגי הפסולת הנפוצים ביותר שנשרפו הם "גזם" ו-"אתרי פסולת" – "מקומות לפינוי פסולת לא סדורים, ערימות פסולת מחוץ לשטח עירוני בשטחים פתוחים, ופסולת בניין" לפי רשות הכבאות. אלו היוו כמחצית מאירועי שריפות הפסולת.

תחנות כיבוי האש שטיפלו במספר האירועים הרב ביותר היו ברהט (384 אירועים), איילון (371 אירועים), בני ברק (365 אירועים), אגוז (ירושלים, 337 אירועים), צור יגאל (275 אירועים), יפו (תל-אביב, 233 אירועים), ו-האומה (ירושלים, 214 אירועים). המחוז בו התרחשו מספר השריפות הרב ביותר הוא מחוז דרום, עם 1770 שריפות פסולת.

קריאה ראשונית של הנתונים עשויה להטעות וללמד על ירידה דרמטית ומפתיעה של 36% בכמות שריפות הפסולת בין שנת 2021 לשנת 2022. כיוון שמדובר במגמה הפוכה למתרחש בפועל – עלייה עקבית במספר השריפות – ביררנו לעומק האם אכן מדובר בהתקדמות המיטיבה עם הציבור. לאחר מספר שיחות עם רשות הכבאות, מסתבר כי הסיבה למה שנראה כמו ירידה – הוא שינוי באופן במדידה. "בשנת 2022 הוחלט לשנות את הנהלים לגבי לאיזה אירועים כן חוקרים ואיזה אירועים לא חוקרים בהקשר של שריפות פסולת", כך נמסר מרשות הכבאות. "בשנים הקודמות בוצעו יותר חקירות ממה שבוצעו בשנה האחרונה (שנת 2022, ד.ג). כאן ההבדל. אנחנו לא יכולים להצביע על ירידה (בכמות שריפות הפסולת, ד.ג)". ברשות הדגישו כי בעקבות השינוי כלל לא ניתן להשוות בין מספר השריפות שדווח ב-2021, לזה שדווח ב-2022.

השינוי המהותי עליו מדברים ברשות הכבאות נוגע לכך שמשנת 2022 סיווג האירוע נעשה לפי הדיווח הראשוני שמתקבל מהמודיע שדיווח על האירוע. בשנים קודמות, עבור רוב הדיווחים בוצעה חקירה על ידי גורמים מרשות הכבאות, והיה ניתן לקבוע בוודאות רבה יותר את הגורם לה. ברשות מסרו ל"שקוף" שמתוך ייעול הקצאת משאבי כוח האדם, כעת חוקרים רק שריפות "שנראות יותר חריגות", כגון רשלנות או פשיעה. כך לדוגמה, יכול להתקיים אירוע של שריפת פסולת שדווח באופן שגוי כשריפת קוצים, וכעת לא חוקרים אותו והוא לא יסווג כשריפת פסולת. לפי הרשות, הדבר עשוי להסביר את הירידה בכמות השריפות שנרשמו. כמו כן, ברשות לא העבירו מסמך ובו שינוי הנהלים המדובר, שכן לטענתם מסמך שכזה לא קיים.

בעמותת אזרחים למען אוויר נקי מסרו ל"שקוף" כי "בישראל של 2023 בוערות בכל שנה אלפי שריפות פסולת מזהמות. ירידה כזו או אחרת במספר השריפות המסווגות כשריפות פסולת לא יכולה לטשטש את חומרת המצב בשטח, את המחדל רב השנים מצד המדינה ואת הפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור. די לציין כי על פי אומדן המשרד להגנת הסביבה אחראיות שריפות הפסולת ל-76% מפליטות החומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים לאוויר בישראל. לאחר הזנחה של שנים, על המדינה להציב את מיגור התופעה בסדר עדיפות גבוה ולהתחיל למגר אותה".

באשר לנתוני הפיקוח והאכיפה כנגד השלכת פסולת בין שנת 2021 ל-2022, במשרד להגנת הסביבה מסרו ל"שקוף" כי נפתחו מספר דומה של תיקי חקירה – 61 תיקים ב-2021 ו-62 תיקים ב-2022; תפיסות כלים של משליכי פסולת הסתכמו ב-107 כלים בשנת 2021 ו-134 כלים בשנת 2022, ומספר פעילויות אכיפה ממוקדות הגיע ל-42 פעילויות ב-2021 ו-41 פעילויות ב-2022. כמו כן בשנת 2021 הוטלו 21 ברירות משפט על השלכת פסולת בניין ובשנת 2022 הוטלו 23 ברירות משפט.

"אין קורלציה בין כמות הדוחות, הקנסות, ותיקי החקירה שנפתחו כנגד עבריינים, לבין המצב בשטח", טען עבד מחאמיד, סגן מנהל המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, ועודד נחמיה, מנהל יחידת ינשו"ף המשותפת למשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים. לדבריהם, השיפור באכיפה, שנעשה בין היתר על ידי הגברת נוכחות בשטחים שהם זיהו כבעלי סיכון מוגבר להשלכת פסולת, מנע מלכתחילה את האירועים שבהם יינתנו קנסות, ולכן גם ללא עליה בקנסות ישנו שיפור. עוד הוסיפו כי ישנה עלייה משמעותית בקליטת פסולת בניין באתרים מוסדרים, כפי שניתן לראות בדוח של המשרד להגנת הסביבה, עם נתונים עד לשנת 2021.