האסון הימי הבא מעבר לפינה, אך ההצעה שאמורה למנוע אותו נדחתה שוב

בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה שורה של דוחות העוסקים בכשלים רבים של משרדי הממשלה. חלקם חמורים יותר, חלקם פחות. למבקר ללא ספק לא חסרה עבודה, אך נראה שמשרד ממשלתי אחד מספק לו חומרים מצוינים לביקורת שתתנהל נגדו במקרה של אסון – משרד החקלאות שמו, האמון בין היתר על ספינות המכמורת החולפות על פני תשתיות הגז של מדינת ישראל יותר מ-150 פעם בשנה. מדובר בשיטת דיג בה ספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים ולוכדת את בעלי החיים הנקרים בדרכה. לוחיות מתכת שומרות על הרשת פתוחה במהלך הגרירה, וכבלי הקרקעית שמחוברים לרשת נגררים בקרקעית הים וחורצים את החול כמו מחרשה בשדה.

במקרה שתפגע בתשתיות הגז, עלול להיווצר אסון אדיר מבחינה כלכלית וסביבתית. הפתרון אמור להיות פשוט – התקנת מכשירי איכון שיוודאו שהספינות לא חולפות מעל תשתיות הגז. נראה שמשרד החקלאות אימץ את שיטת הגרירה של ספינות המכמורת – בקרוב יחלפו שלוש שנים מאז עלה לראשונה הפתרון הפשוט, שלוש שנים בהן המשרד גורר את רגליו ולא מצליח לקדם את איכון הספינות.

הפעם הראשונה שכתבנו על הנושא הייתה לפני כשנתיים, אז מסר משרד החקלאות ל"שקוף" כי גורמי המקצוע "עושים מאמץ לקדם זאת (את הפתרון, ד.ג) בשבועות הקרובים". השבועות הפכו לחודשים, החודשים לשנים, בהן שוב ושוב מוסר המשרד ל"שקוף" כי הוא מקדם את הפתרון. כעת במשרד מוסרים כי החלו לפני כחודש בפיילוט משותף עם ה-GFCM (נציבות הדיג של הים התיכון) שמטרתו לבחון את "הטכנולוגיות השונות הקיימות לאיכון ספינות והתאמתן לצרכיה של ישראל". לאחר סיום הפיילוט, יקדמו את החקיקה שתפאשר את איכונן. בשורה התחתונה – אין חדש תחת השמש: איכון הספינות לא יתחיל בחודשים הקרובים. בזמן הזה ספינות המכמורת ממשיכות לחלוף מעל תשתיות הגז, ומסכנות את האזור כולו.

לטענתו של משרד החקלאות יש צורך בבחינת הטכנולוגיות החדשות והתאמתן לישראל בעקבות "התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בתחום שהפיילוט המשותף ייבחן", וכי במסגרתו "תיבחן התאמת הפעילות של המערכות (איכון, ד.ג), הכיסוי הלווייני, האפשרות לקבל מידע בפרקי זמן המתואמים לאכיפה בארץ, ועוד נושאים הקשורים לתקשורת הלוויינים והכיסוי שלה באזור ישראל" (התגובה המלאה בסוף הכתבה). אכן, יש יתרונות בהתאמה מדויקת יותר של מערכות האיכון עבור ספינות המכמורת. השאלה המרכזית היא מדוע במשרד נזכרו לקדם זאת כעת, כשהנושא עלה לראשונה כבר לפני כמעט שלוש שנים.

הסכום שיציל את הסביבה הימית

בהקשר זה מוסיף אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע כי "הדיון לגבי האופי הטכני של מערכת האיכון למכמורתנים אינו רלוונטי נוכח ההסכמה הרחבה שיש להפסיק שיטת דיג זו באופן גורף. בסכום פעוט של 38 מיליון שקל ניתן לפצות את הדייגים ולהציל את הסביבה הימית". רוטשילד מתייחס להסכמים הקואליציונים שנחתמו בין הליכוד למפלגות הקואליציה. סעיף 72 להסכמים קובע כי הממשלה תפעל ל"שינוי תקנות הדיג להוצאת ספינות המכמורת ההרסניות מהים תוך דאגה לדייגים באמצעות הקצאת פיצויים לטובתם בגובה של כ-40 מיליון שקל בתקציב הקרוב". ביום ראשון השבוע, העלתה חברת הכנסת יסמין פרידמן (יש עתיד) הצעת חוק בנושא (ביחד עם ח"כ יוראי להב הרצנו ונאור שירי ממפגלתה) לוועדת השרים לענייני חקיקה – מדובר במשוכה הראשונה שיש לעבור כדי לקדם הצעות חוק.

למרות תמיכתו של המשרד להגנת הסביבה בהצעת החוק בדיון, הוחלט לדחות אותה. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. בפברואר האחרון העלתה ח"כ פרידמן את הצעת החוק, אז נדחתה בעקבות בקשה של המשרד להגנת הסביבה לדחות את ההצעה בחודשיים, בטענה שאין מקור תקציבי לפיצוי לדייגים. בדיון האחרון שהתקיים בוועדה הוחלט כאמור שוב לדחות את הצעת החוק, כעת בטענה כי יש לקדם את הנושא בתור החלטת ממשלה, ולא בתור הצעת חוק. נשמע קטנוני, אבל יש לכך מספר משמעויות חשובות.

החלטת ממשלה, בניגוד לחוק, לא מייצרת חובות חוקיות, לא עמידה בפני תהפוכות פוליטיות, וניתן לבטלה בקלות יחסית. מתוך כך, החלטת ממשלה מורידה את האחריותיות של מקבלי ההחלטות. עם זאת, תהליך הקידום של החלטת ממשלה פשוט יותר מאשר קידום הצעת חוק, דבר אשר עשוי להקל על הקידום המהיר של היוזמה להוצאת ספינות המכמורת מהים.

בהקשר זה מסרה חברת הכנסת פרידמן ל"שקוף" כי "ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הצעת החוק החשובה הזאת פעם נוספת, על אף שאיסור דיג המכמורות מופיע בהסכמים הקואליציוניים בין מפלגת הציונות הדתית לליכוד. לצערי, לאור התנהלות ממשלת ישראל בחודשים האחרונים, אינני סומכת עליה שתקדם את הנושא ברצינות או שתגיש הצעת חוק שלא תעקור לחלוטין את התוכן שלה, כפי שעשו עם חוק האיזוק האלקטרוני. לכן אעלה את הצעת החוק שלי להצבעה בקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב״. ח"כ פרידמן אכן העלתה את ההצעה היום (רביעי), אך לא זכתה לתמיכה והוסרה מסדר היום של הכנסת.

האם הקואליציה תקדם את החלטת הממשלה בנושא, או שתמשיך לגרור את רגליה תוך התעלמות מהסיכון האדיר שמציבות ספינות המכמורת? נמשיך לעקוב.

הנזק של ספינות המכמורת

בחברה להגנת הטבע ומשרד האנרגיה מגדירים את הנזקים שיכולים להתרחש במקרה שבו ספינת מכמורת תפגע בקווי תשתית הגז כ"חמורים ביותר", הכוללים סיכון לחיי הדייגים שייפגעו בצינור, וכן נזק כלכלי מפגיעה בתשתיות החיוניות, שקשה לאמוד אותו. אך הנזק הוא לא רק לתשתיות הגז – רק לפני כשבוע כ-30 חתולי-ים הנמצאים בסכנת הכחדה נתפסו ברשתות הספינות והושלכו לחוף בתור "שלל לוואי", כלומר, דגים שאין בהם צורך. מדובר בשיטה אכזרית וקטלנית מבחינה סביבתית. לפי מחקר שפורסם במגזין Nature, חרישת קרקעית הים בשיטת דיג המכמורת מגבירה את הפליטות ממשקעים ימיים, שמהווים את המאגר הגדול ביותר בעולם של פחמן דו-חמצני. המחקר קובע ששיטת דיג זו גורמת לפליטות פחמן דו-חמצני בסדר גודל דומה לזה של כל מגזר התעופה העולמי. בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי דיג המכמורת מצוי למעשה בקונפליקט עם כל השימושים האחרים בים, כמו שיטות דיג אחרות, תשתיות ימיות ושמורות טבע. לא מדובר רק בשיטה שגורמת לנזק אדיר ולסכנה פוטנציאלית, אלא גם בשיטה המביאה איתה תועלת מועטה במיוחד: על פי הערכות החברה להגנת הטבע, 80% משלל המכמורת הם "שלל לוואי" של דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים – המושלכים מתים בחזרה לים.

לצד תרומתה הזניחה למשק, פגיעתה של שיטת הדיג בהתחדשות הדגה ובשאר הדייגים בישראל אדירה. לפי הערכה של חברת הייעוץ TASC, הנזק המשקי מדיג המכמורת מגיע לכ-860 מיליון שקלים (על פני 20 שנה). אם לא די בכך, ספינות דיג המכמורת זוכות להטבה משמעותית מרשות המיסים – החזר מקסימלי (69%) על הסולר המשמש להנעת הספינות. הטבה זו ניתנה לספינות המכמורת בשנת 2005 על ידי שר האוצר בזמנו – בנימין נתניהו.

דוח הבנק העולמי מציין לרעה את הסובסידיה על הדלק לספינות הדיג, המאפשרת את המשך הדיג בתנאים לא כלכליים. הסובסידיות נוגדות למעשה את התמריץ הכלכלי להפסיק את הדיג כשהוא לא רווחי. במצב של דילול בכמות הדגים, הסובסידיה מאפשרת לספינות לשוט למשך זמן ממושך יותר, ובכך למנוע את התחדשות הדגה. בשורה התחתונה: הממשלה מאפשרת ואף מעודדת את המשך העיסוק בדיג מכמורות שפוגע בים ומחריף את משבר האקלים.

ממשרד החקלאות נמסר:

בנושא איכון הספינות, משרד החקלאות מוביל בימים אלה שיתוף פעולה עם נציבות הדיג של הים התיכון (GFCM) במטרה לבחון טכנולוגיות מתאימות הקיימות במדינות אחרות באגן הים התיכון ולגבש מתווה שיותאם לאופי הצי ולפעילות הדיג בישראל . בחודשים הקרובים צפויה להתחיל תכנית פיילוט בנושא אשר תסייע בטיוב הרגולציה. עם תום הפיילוט ובהתאם לממצאיו, תקודם גם חקיקה ראשית.

יש להבהיר כי ישראל מחויבת להחלטות ה-GFCM אך הוא לא מחייב בהכרח שימוש במערכות איכון מבוססות שידורי לוויין. לכן, אנחנו מתקדמים יחד עם הארגון בקידום פיילוט לבחינת הטכנולוגיות השונות הקיימות לאיכון ספינות והתאמתן לצרכיה של ישראל. למעשה, בשנים האחרונות היו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בתחום שהפיילוט המשותף ייבחן. כך, רק לאחרונה טענה החברה להגנת הטבע כי דווקא יש עדיפות לשימוש במערכות מבוססות תדרי רדיו (AIS), ולא לווין. זו טענה שברצוננו לבחון לעומק.

הפיילוט כולל מומחים טכנולוגיים בתחום שימוש במערכות VMS שפועלים בהתקשרות עם ארגון ה- GFCM והוא מתוכנן להתקיים על גבי ספינות מכמורת ישראליות שפועלות במים הריבוניים בים התיכון בישראל. במסגרתו ייבחנו הצרכים הייחודיים של צי הספינות בישראל וההיבטים הטכנולוגיים ותקשורתיים המאפיינים את ישראל. כך למשל תיבחן התאמת הפעילות של המערכות, הכיסוי הלווייני, האפשרות לקבל מידע בפרקי זמן המתואמים לאכיפה בארץ, ועוד נושאים הקשורים לתקשורת הלוויינים והכיסוי שלה באזור ישראל. בנוסף, יש חשיבות לכך שהחברות המספקות את השירות יכירו את הצרכים הספציפיים הנוגעים לשטחי הפעילות ואופי הפעילות של ספינות המכמורת בישראל.

יש לזכור כי מהלכים אלה הם חלק מרפורמה נרחבת בתחום הדיג שמוביל ממשרד החקלאות מאז שנת 2017. בין היתר, צומצמו מספר כלי השיט הפועלים בשיטה של דיג מכמורת, ושטחי הדיג הוגבלו כך שנאסרה פעילות זו באזורי בתי גידול רגישים, והותרה רק בעומק הים, מעל לעומק קרקעית של 30 מטרים. כמו כן, מידי שנה פעילות זו נאסרת בזמן תקופת הרבייה, למשך חודשיים או יותר במשך הקיץ, כדי למנוע פגיעה בדגים הצעירים, בערכי טבע מוגנים, ולשם התאוששות משאב הדגה. בזכות המדיניות שהוביל המשרד ניתן כבר לראות שיפור בפרמטרים שונים של שלל הדיג, לרבות ירידה משמעותית בתפיסה בשוגג של ערכי טבע מוגנים בים וכן צמצום השלל המושלך, העומד נכון להיום, על פחות מ-50% בממוצע. כיום פעילות בישראל רק 16 ספינות מכמורת הקטנות ביחס למרבית הספינות הפעילות בים התיכון, מתוך כ-4,000 ספינות (0.4%). זאת, בשטח מצומצם ובהתאם למגבלות שנקבעו בתקנות הדיג בשנת 2016.

בכל הנוגע לקידום הוצאת ספינות דיג מכמורת מפעילות, הרי שהנושא בבחינה של המשרד להגנת הסביבה. הנהלת משרד החקלאות הנוכחית ממשיכה ללמוד את הנושא יחד עם גורמי המקצוע הרלוונטיים, עד לאישור תקציב המדינה בכנסת (לקראת סוף מאי).

בשבועות הקרובים יקדם משרד החקלאות את הגשת התקנות בנושא איסור דיג בקרב תשתיות גז ונפט לטובת אישורן בוועדת הכלכלה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

היום (א') צפויה לעלות לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק פרטית בנושא שינוי פקודת הדיג הקובעת איסור על דיג במכמורת.

דיג מכמורת היא שיטת דיג לא סלקטיבית, שבה ספינה גוררת רשת על גבי קרקעית הים ולוכדת, ללא אבחנה, מינים של בעלי חיים ואורגניזמים שונים. מדובר בשיטה בעלת השפעה רבה על הסביבה הימית, לרבות פגיעה במגוון המינים, הרס בתי גידול, עידוד התבססותם של מינים פולשים וסיכון תשתיות ימיות תת קרקעיות.

המשרד להגנת הסביבה רואה חשיבות רבה באסדרת הנושא ותומך בהצעה.

מהחברה להגנת הטבע נמסר:

החברה להגנת הטבע סבורה שיש להפסיק את פעילותו ההרסנית של צי המכמורת בישראל, בהתאם להמלצת מסמך המדיניות למרחב הימי של מנהל התכנון, ובהתאם לקווי היסוד של הממשלה. בסכום פעוט של 38 מיליון שח ניתן לפצות את הדייגים ולהציל את הסביבה הימית. הנושא מצוי לפתחם של שר החקלאות אבי דיכטר והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן. אנו מאמינים שניתן לקדם את הנושא במהירות כבר במסגרת תקציב המדינה הנוכחי, ובכך להביא בשורה לים ולציבור כולו. הדיון לגבי האופי הטכני של מערכת האיכון למכמורתנים אינו רלוונטי נוכח ההסכמה הרחבה שיש להפסיק שיטת דיג זו באופן גורף.