ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"הפגנת המיליון" לתמיכה ב"רפורמת לוין": הקרב על התודעה מגיע לויקיפדיה

החקיקה המשפטית שמקדמת הממשלה אמנם הוקפאה לעת עתה, אבל חיפוש קטן בוויקיפדיה מלמד על זירת קרב רוחשת פעילות • עריכת הערך המרכזי על רפורמת לוין הוקפאה על ידי עורכי ויקיפדיה מרוב מחלוקות, עריכת תכנים אחרים הקשורים בנושא נמצאת תחת ויכוח • ואיך הסתנן הערך בעל השם המטעה "הפגנת המיליון"?
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הפגת תומכי המהפכה המשפטית בירושלים (צילום: אריה לייב אברמס, פלאש 90)

אם בעתיד ילדים יתבקשו להגיש עבודה בהיסטוריה שעוסקת בתקופה שבה אנו נמצאים – סביב המהפכה המשפטית, המחאות, או החוקים שהסעירו את ימיה של הממשלה ה-37, סביר להניח שהמקור הראשון שאליו יגשו יהיה האינטרנט. מי שנדרש אי פעם להכין עבודה במסגרת חינוכית או אקדמית, או אפילו סתם התעניין בנושא וביקש לקבל עליו מידע, כנראה יעבור לבדוק מה כתוב שם, במה שמוגדר כ"מיזם רב לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה". בימים כתיקונם, מדובר במיזם מפואר שמנגיש מידע לכל דורש – בחינם. אולם בתקופה סבוכה זו, גם בזירה שלכאורה נחשבת כנטולת אינטרסים מתנהל קרב מוחות על התודעה. 

ביחד עם ההקפאה הפוליטית הוקפאו הערכים

מהפכה משפטית או רפורמה משפטית? מי שירצה לקבל מידע בנושא יוכל להתחיל לחפש בערך בשם "רפורמת לוין", שמדורג במקום השני ברשימת הערכים הנצפים ביותר בחודש מרץ השנה. "ערך זה עוסק במיזם עתידי", יתריע האתר, "יתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם". 

הערך נפתח ברקע היסטורי, לאחר מכן מפרט את התכנית של לוין לפרטים, ולבסוף מסקר את המחאות ואת המסתייגים והתומכים השונים למהלך כגון משפטנים, כלכלנים ועוד. על פני השטח נדמה שמדובר בעוד ערך ניטרלי. אולם כותרת גדולה בראש העמוד תבשר לכל קורא:"עקב מחלוקות רבות סביב תוכנו של ערך זה, עריכתו מוקפאת עד לגיבוש פשרה בעניין תוכנו". הבנתם נכון, לא רק החקיקה עצמה מוקפאת, גם הערך שאמור להסביר אותה מוקפא עד להודעה חדשה, שייתכן שתצא במקביל להודעת הפוליטיקאים מבית הנשיא, או מקיסריה.

המהפכה נקראת על שמו. יריב לוין (צילום: דוברות הכנסת)

"בתיאור הפותח את הערך צריך לכתוב 'הרפורמה המשפטית' ולא 'המהפכה המשפטית'. 'מהפכה' הוא השם שנתנו המתנגדים לרפורמה וזהו שם מוטה שמאלה חזק" טען עורך בשם Gil mo, "גילוי נאות: הכותב מתנגד לרפורמה", הוסיף.

"באמת? דוד אמסלם מוטה שמאלה חזק?", שאל עורך ויקיפדיה בשם OHALON והפנה בדבריו לקישור בו אמסלם מצהיר בתקיפות: "נעשה את המהפכה על אפכם ועל חמתכם. מי שיעבור על החוק – ילך לכלא". "מהפכה הוא כינוי לגיטימי אובייקטיבי ובשימוש נרחב משני הצדדים, הפיכה כבר לא", הוסיף OHALON. 

"המונח מהפכה אינו מתיישב עם הרצון של ויקיפדיה להיות אנציקלופדיה נייטרלית", התעקש Gil mo.

"מעניין שהשם 'המהפכה החוקתית' לא מפריע לאיש, אף שמדובר במהפכה הרבה יותר קטנה מזו המתרגשת עלינו. התערב עורך בשם דוד שי. "ראוי להציג את כל השמות שניתנו לה, אבל לפחות את השניים שכעת בתחילת הערך (רפורמת לוין, המהפכה המשפטית)", סיכם.

המחלוקת על שם הערך היא דוגמה נישתית ביחס לשאר המחלוקות על תוכנו. בארבעת החודשים האחרונים נעשו מעל ל-253 אלף כניסות לערך, ובוצעו בו 1,120 עריכות על ידי 84 עורכים. העורכים, המגיעים מקצוות הקשת הפוליטית, יודעים היטב שחלק מרכזי במאבק הוא ביסוס הנרטיב. להגדרת המושגים, לדרך בה יוצגו ואף לשם שלהם יש יכולת לשנות את העמדה של הקורא הסקרן. חלק מהשינויים, ההוספות, התיקונים והמחיקות משקפים דיון ער שמתנהל בין הצדדים, בו כל אחד ואחת מנסה למשוך ולשכנע את מי שמנגד, בדיוק כמו בזירה הפוליטית. רק שבוויקיפדיה המלחמה היא לא על מערכת המשפט, אלא על התודעה שלנו.

גם בתחום המחאות ניכר המאבק על התודעה: במקביל לערך ארוך וגדוש בשם "המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע", שמביא את ההתנגדות לרפורמת לוין, נוצר ערך חדש בשם  "התמיכה ברפורמה המשפטית", אשר בו מופיעות זוויות אשר תומכות במהלך ותיאור הפגנות התמיכה.

הפגנת המיליון ללא מיליון

הפגנת הימין שאירעה ביום חמישי שלאחר חג העצמאות, סחפה מאות אלפים לרחובות (לפי פרסומים של עמית סגל, ההערכות היו שמדובר בסביבות ה-200 אלף), ואולם נדמה שההצלחה הגדולה ביותר של מובילי ההפגנה לא הייתה בכמות האנשים שעודדו לצאת מביתם על מנת לממש את זכותם להפגין, אלא בבחירת השם המיתוגי "הפגנת המיליון", אשר, מרשימה ככל שהייתה, לא מנתה מיליון איש, וגם לא חצי מהכמות. 

בכל זאת, זה לא מנע מעורכים נלהבים לפתוח בוויקיפדיה ערך בשם "הפגנת המיליון" שמקבע את המספר המטעה בתודעה, אולי בתקווה שאנשים ידברו על מיליון האיש שהגיעו להפגנה. בערך עצמו צוין כי לפי הערכות המשטרה הגיעו כ-200 אלף אנשים, ושלפי הערכות המארגנים הגיעו יותר מ-600 אלף. 

לא מנתה מיליון איש, וגם לא חצי מהכמות. ההפגנה בעד המהפכה המשפטית בירושלים (צילום: אריה לייב אברמס פלאש 90)

"לכולנו ברור שלא היו 600,000 איש. אבל, כרגע מספר עורכים דואגים שוב ושוב שלא יהיה אזכור בערך לטענות שהיו מעל 200 אלף איש. מאחר וכל מקור שאני אביא שטוען שהיו למעלה מ-200 אלף לא יספק אתכם, אין מנוס מלהשאיר את הערכת המארגנים, כי גם אם היא לא נכונה ולא מבוססת, עצם העובדה שזה מה שהמארגנים העריכו נכונה", ביקש עורך בשם מושך בשבט. "ראשית, אני באמת באמת שמח לשמוע שלכולנו ברור שלא היו 600,000. הבעיה היא שהשקר הזה תופס תאוצה ולדעתי אסור לוויקיפדיה להדהד אותו. לגבי הערכות – אני אישית אקבל בברכה כל הערכה מקצועית, אבל לא מישהו שאמר ש'לדעתו'", הגיב עורך בשם אסף שני. 

גם ב-2011 נעשה ניסיון יח"צני להגביר הגעת מפגינים על ידי כינוי דומה, "צעדת המיליון". אך הנוסח בוויקיפדיה הנוגע למחאה החברתית מיטיב לדייק: "ב-3 בספטמבר, התקיימה סדרת הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ שכונתה על ידי המארגנים 'צעדת המיליון', בהן השתתפו כ-400,000 איש. בצעדה בתל אביב, שהתקיימה בין שדרות רוטשילד לכיכר המדינה, שם נערכה גם העצרת הראשית, השתתפו כ-300 אלף איש. בהפגנות שונות בשאר הארץ השתתפו כ-100 אלף איש נוספים".

יתכן שימיו של הערך הזה בויקיפדיה ספורים: בפתחו מופיעה כותרת מודגשת "אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה, אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך". בהתאם לנהלי ויקיפדיה, הערך עשוי להימחק בתום שבוע ימים אם לא תובע בעדו תמיכה מנומקת של עורכים בעלי זכות הצבעה במיזם. הנהלים הסדורים והדיונים השקופים אודות הערך זוקפים יתרון חשוב לזכותה של ויקיפדיה. עיון בהם עשוי לסייע בגיבושה של עמדה עצמאית וביקורתית אולי אפילו יותר מקריאת הערך עצמו.

ההחלטות על התוכן בויקיפדיה מתקבלות בתהליך מסודר, במנגנון הדמוקרטי הייחודי של האנציקלופדיה השיתופית. עורכים יכולים לתקן עריכות, או להתערב בשינויים של עמיתיהם – כאשר בכל פעם שמתעוררת מחלוקת נפתחת בועה קצובה בזמן לשיחה בין העורכים בנושא, שבה הם מוזמנים להביע דעה מנומקת ולהצביע. למי שביצעו יותר עריכות מאחרים (100 עריכות בחודש) ישנה האפשרות להעמיד ערך להצבעה, לערער על חשיבותו ולהצביע בנושאים השונים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת אפרת אביבי

אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

2 תגובות

  1. בעוד לאנשי ימין מתבצעות הדרכות בנושא עריכה בויקיפדיה, לאנשים "רגילים" לא מוצעת אפשרות כזו, אלא מפעם לפעם בזום.
    אני כפנסיונר חלקי, יכול להשקיע בויקיפדיה שעה ביום, אולם הייתי רוצה ללמוד את הנושא היטב ובאופן פרונטלי לפני שאני צולל פנימה.

  2. כתבה מאירת עיניים. המלחמה על התודעה, גם בויקיפדיה, היא עניין חשוב מאד לציבור, ושנסתר בד"כ מעיניו, ומשתתפים בה גם בעלי עניין רבי עוצמה והון.
    השתתפות נכונה, מתונה וחכמה, של הציבור הרחב ושל בעלי ידע בפרט, בשיפור תכני ויקיפדיה תהיה ברכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,911 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!