ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

שימוש מופרז בכוח: הקואליציה דורסת את הכלי האחרון שנותר לאופוזיציה בכנסת

בחסות בליץ החקיקה והדיונים, הכנסת ה-25 ממשיכה במגמה של השנים האחרונות של שימוש יתר בסעיף 98 לתקנון הכנסת. הסעיף מאפשר "לקבוע סדרי דיון מיוחדים", ובפועל מצמצם את האפשרות של האופוזיציה לקיים דיוני הסתייגויות. התנועה לאיכות השלטון: "עוד סממן להשתלטות מלאה של הממשלה על הכנסת ולהתכה של הרשות המבצעת עם המחוקקת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

שבוע אחרון לפעילות הכנסת ונדמה שהכנסת עושה כל שביכולתה לאפשר את המשך בליץ החקיקה. החל בלקבוע דיונים במליאה בימים ראשון וחמישי (ככלל מליאות הכנסת מתכנסות בימים שני,שלישי ורביעי בלבד א"א) וכלה בניהול דיונים בוועדות השונות עד שעות הלילה. 

כלי נוסף שבו משתמשת הקואליציה הוא סעיף 98 לתקנון הכנסת שמאפשר לקבוע "סדרי דיון מיוחדים, לרבות קביעת מסגרת של דיון או זמני הדיבור". עד לא מזמן, הכנסת אכן נהגה לקבוע סדרי דיון מיוחדים רק במקרים נדירים ובודדים ושמרה את השימוש בסעיף כמוצא אחרון. השימוש בסעיף 98 לתקנון הכנסת מאפשר לקואליציה ולממשלה לדרוס ברגל גסה את האפשרות של האופוזיציה לקיים דיוני הסתייגויות ולהשתמש בכלים שעוזרים להם לעכב את הדיונים ולמשוך את הזמן של הליכי החקיקה השונים. 

כאשר האופוזיציה מעוניינת לעכב הצבעה על הצעת חוק, היא מגישה הסתייגויות לנוסח הקיים (תיקונים לנוסח). לכל מסתייג מוענקות חמש דקות כדי לנאום, במטרה לשכנע את עמיתיו לתמוך בהסתייגותו בהצבעה. בפועל כאשר התוצאות ידועות מראש, המטרה היא לעכב את רגע ההצבעה. מספר ההסתייגויות שניתן להגיש אינו מוגבל, ואם מכפילים אותו ב-5 דקות זמני הדיונים במליאה יכולים להמשך גם שבועות. 

ואולם לפי סעיף 98 בתקנון הכנסת, הקואליציה יכולה לכנס את ועדת הכנסת (שיש לה בה רוב) ולקבוע באמצעות סמכותה "סדרי דיון מיוחדים" שיכפו על האופוזיציה לוח זמנים מצומצם בהרבה, באמצעות הגבלת זמני הדיבור במליאה. כך ממצב שבו מוגשות מאות הסתייגויות שעליהן האופוזיציה יכולה לקבל מאות שעות של נאומים, הוועדה יכולה להגביל את הדיון במליאה לשעות ספורות בטרם ההצבעה על הצעת החוק.

יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הסעיף מאפשר לקבוע שהאופוזיציה תקבל רק שעות בודדות לדיון, במקום ימים או שבועות, כפי שהיה מגיע לה בהתאם לנהלים הרגילים. מכיוון שאף אחד לא באמת מוכן לקיים שבועות של דיונים על הצעת חוק אחת, כמעט תמיד נמצאת פשרה שמאפשרת לאופוזיציה מצד אחד להביע מחאה קולנית דרך הגשת מאות הסתייגויות (במקום אלפים) – ומצד שני, בפועל הדיון מתקצר ליממה או שתיים במקום שבועות.

אבל יש לזה מחיר (אם נניח בצד את מירור חייהם של עובדי הכנסת), והוא שיתוק פרלמנטרי. ולכן הקואליציה יכולה, אם היא צריכה, לכופף את המנגנון ולהפעיל את אותו סעיף שקובע "סדרי דיון מיוחדים" – כלומר אנחנו נחליט בשביל האופוזיציה כמה זמן יימשך הפיליבסטר. השימוש בסעיף הזה צריך להיות מוצדק. מעבר לכללי משחק הוגנים ומידתיים, גם הייעוץ המשפטי של הכנסת צריך לסמן לקואליציה מתי זה ראוי ומתי לא. מאחר ומדובר באחד מהכלים המרכזיים היחידים של הקואליציה, הסעיף, שפוגע ביכולתם זאת, אמור להישמר למקרים חריגים. ואולם נדמה שככל שהכנסות מתקדמות, השימוש הכלי הופך תדיר יותר ויותר.

מגמה מדאיגה

מחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלה כי החל מהכנסת ה-6 ועד הכנסת ה-22 (כולל), השתמשו בסעיף ב-14 הצעות חוק בלבד. ישנן כנסות בהן אף לא נעשה השימוש כלל.

לעומת זאת בכנסת ה-23, לפי בדיקה של התנועה לאיכות השלטון, הסכר החל להיפתח והשימוש בסעיף 98 אושר ב-11 הצעות חוק שונות. בכנסת ה-24, ממשלת השינוי, נפרץ הסכר לחלוטין והשימוש בסעיף 98 נעשה ב-19 הצעות חוק, זאת על אף שמלאו לכנסת פחות משנתיים. הדבר הפך לאירוע שבשגרה עד שבאחד מהדיונים בוועדת הכנסת הוועדה אישרה "פה אחד" הפעלה של סעיף 98 על 6 הצעות חוק במקביל, כאשר לא נכח בדיון אף חבר כנסת מחברי הוועדה, למעט ממלא מקום יו"ר ועדת הכנסת.

וכך, כל כנסת שוברת את השיאים של קודמתה, הכנסת הנוכחית (25) ממשיכה במגמה ואף שמכהנת כשלושה חודשים בלבד, וטרם התקיימו בה דיונים על חוק התקציב הספיקה להפעיל את השימוש בסעיף ב-12 הצעות חוק שונות. וכך בכל פעם שהכנסת לא מגיעה להסכמות נרמסים עוד קצת המנגנונים הפרלמנטריים. ובכל פעם מי שזועק נגד השימוש בסעיף הידוע לשמצה, הוא מי שבגלגול הקודם השתמש בו ביתר שאת.

היועצת המשפטית של הכנסת  שגית אפיק כבר התריעה בכנסת הקודמת כי:"יש כאן פירצה של השימוש בסעיף. מספר ההסתייגויות שהוגשו, נמוך ביותר. נכון יותר להגיע להבנות".  

לדבריו של עו"ד הידי נגב, מנהל מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה לאיכות השלטון: "הקואליציה החדשה מגיעה לשיאים חדשים בכנסת כחלק מההפיכה המשטרית. השימוש הבלתי פוסק בסעיף 98 לתקנון ששמור למקרים חריגים במיוחד – דורס ברגל גסה את הכנסת ואת כל הליך החקיקה. זה לא רק עוד סממן להשתלטות מלאה של הממשלה והקואליציה על הכנסת ולהתכה של הרשות המבצעת עם המחוקקת  – אלא גם השימוש הבלתי פוסק בסעיף 98 לתקנון דורס את כל הליך המינהל התקין בכנסת שמחייב טיוב מרבי של הצעות החוק".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת אפרת אביבי

Picture of אפרת אביבי
כתבת כנסת, שקוף. בוגרת תואר משפטים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית, ועו״ד מוסמכת. לשעבר תחקירנית וכתבת מגזין בערוץ 13. מאמינה שפיקוח ושקיפות הן המצפן של האנושות לבחירה בטוב. סביר להניח שתמצאו אותי בדיוני ועדות הכנסת עם לפטופ על הברכיים ופופקורן ביד.

5 תגובות

  1. הפתרון כמו תמיד = היתאת הפירות הרקובים מתוך הכנסת והממשלה – ביבי, החוצה כי נאשם, דוד ביטן החוצה כי נאשם, הרב דרעי החוצה כי נאשם ואסיר לשעבר ולעתיד, וכל שאר תוומכי העבריינים, כגון דודי אמסלם וכו׳, החוצה.

    כנסת וממשלה ללא עבריינים, תהיה מקצועית יותר.

    1. הוצאת הפירות הרקובים מהממשלה ומהכנסת!!! ביבי החוצה!!!

  2. היה נכון להבהיר את זה בצרוה ברורה יותר,הממשלה הקודמת של לפיד-בנט התחילה את זה (וגם את השליטה המוחלטת בועדות) והליכוד רק "למדו" מהם איך לעבוד.
    עכשיו אי אפשר לבכות על זה, אם רוצים לשנות, שישנו מהכנסת הבאה

  3. מסכימה לגמרי עם הקביעה שזה לא קשור מי בשילטון, לאור העובדה שהממשלות האחרונות פרצו את המספר המקובל לשימוש בסעיף 98. צריך לקבוע מנגנונים הדוקים יותר למחאת האופוזיציה על חוקים (שהיא לצערנו אוטומטית לרוב, ללא קשר למהות החוק שהוצע) ומנגנונים הדוקים יותר לקואליציה, מתי ועד כמה ניתן להפעיל את הסעיף.

  4. ללא קשר למפלגת השלטון – זאת עוד סיבה מובהקת לנחיצות של חוקה והפרדה יותר טוב בין הרשויות. גם בתקופת הקורונה, ממשלת השינוי עשתה את אותו הדבר.

    הוועדות צריכות להתנתק משליטת הממשלה. מושבה של הממשלה צריך להיות מחוץ לכנסת שהיא בית המחוקקים או הפרלמנט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק