יוזם פשרת פרידמן-אלבשן הודה: "זה לא מתווה שאני אוהב"

לישיבת ועדת החוקה שנערכה אתמול (ראשון) הוזמנו על ידי יו"ר הוועדה שמחה רוטמן, שני מומחים שכיכבו לא מעט בכותרות של השבוע האחרון. גיורא ירון ופרופ' יובל אלבשן, מיוזמי מתווה פרידמן-אלבשן שמתיימר להוות פשרה בין הצדדים למחלוקת. "הישיבה היום מבחינתי היא ניסיון למצוא מכנה משותף גם אם קשה ודחוק", אמר יו"ר רוטמן בפתח דבריו. "אז אתם מבטלים את החקיקה?", הגיב בציניות ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד).

ירון, איש עסקים, הציג את הרקע שהוביל לכתיבת המתווה: "מי שאחראי לאירוע זה אני, זה לא עיסוקי ואין לי כוונה להיכנס לפוליטיקה – אני לא מייצג את ההייטק אלא את עצמי. הכוונות מאחורי הנייר הן תמימות". ירון טען שקיימות שתי בעיות עקרוניות שמשפיעות על שני הצדדים למחלוקת, בעיה של "התנגשות בין מדינת תל אביב למדינת יהודה", והתנגשות בין חרדים לחילונים. "אם אנחנו פה לא עושים את מה שניתן כדי לפתור את שתי הבעיות העקרוניות, אף אחד לא ייצא זכאי", סיכם.

"אני מבועת וחרד", אמר פרופ' אלבשן, "את הדהירה המטורפת הזאת מישהו צריך לעצור. יש אנשים שחושבים שמתווה גרוע הוא יותר גרוע מכאוס חוקתי. אין דבר כזה משבר חוקתי – אם יש לנו רק שתי רשויות במדינה ובית המשפט עומד מול הכנסת אנחנו נכנסים לכאוס. זה לא מתווה שאני אוהב, אני איש שמאל והייתי שמח שייכנסו שוויון וחופש ביטוי וחוק שוויון זכויות לציבור הערבי, אבל הדהירה ממשיכה והסדקים מתרחבים".

מלבד השניים, היו למתווה שני יוזמים נוספים: שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן וראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל') גיורא איילנד, אולם לדבריו איילנד אינו חלק מהמתווה עוד. "הוא כבר לא איתנו, הוא פרש", אמר אלבשן. את שיטת העבודה במתווה, שיוצג כאן בכלליות, הסביר כך: "לקחנו את כל המחלוקות וניסינו להקטין אותן לחזיתות יותר קטנות. שום דבר פה לא קדוש".

אחרי שהתברר כי יוזמי המתווה לא שלמים איתו ואחד פרש, נותרה השאלה מי דחף לכתיבתו ומה הייתה המוטיבציה. תשובה אפשרית עלתה בדבריו של ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה. "אני מכיר את גיורא הרבה שנים בשיחות שהיו לנו ולא הסכמנו", אמר פינדרוס. "אנחנו משני צידי המתרס והסכמנו שבשביל הסיטואציה הקיימת היום צריך להפוך כל אבן ולנסות להגיע להסכמה. הוא נרתם לעניין ובו בזמן המשיך ללכת להפגנות". 

"דרישה של מי?"

במהלך הדיון פרופ' אלבשן התייחס לחלקים השונים של המתווה. בין היתר דיבר על פסקת התגברות ברוב של 65 לעומת 61 המוצע כיום, שינוי מינורי שעשוי להיות חסר משמעות. "אני לא אוהב את העובדה שהכנסת תוכל להתגבר ברוב של 61 על פסיקה אבל זאת הייתה הדרישה אז זה מה שכתבנו", הסביר פרופ' אלבשן. "דרישה של מי?!" קראה ח"כ אלהרר. אך שאלתה נותרה ללא מענה.

בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, פרופ' אלבשן בחר להציג רק חלופה אחת מבין השתיים שהוצגו במתווה, לפיה הוועדה תכלול 12 חברים בהרכב הבא: ארבעה חברי קואליציה, ארבעה חברי אופוזיציה וארבעה שופטים. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת "תיבת נוח" – כלומר, כל פעם מתמנים שניים כאשר הקואליציה בוחרת מינוי אחד והאופוזיציה בוחרת מינוי אחד. 

בכך המתווה מבטל את השליטה המוחלטת של הקואליציה בוועדה אך משלים עם פוליטיזציה מלאה שלה. בנוסף, לנשיאת בית המשפט העליון יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על מועמד של האופוזיציה. אם הופעלה זכות הוטו, לא יוכל הצד שבחר במושא הווטו לבחור לבית המשפט באותו סבב. 

"לפי הבדיקות שלנו בקדנציה יש בחירות בין שניים לארבעה מינויים לעליון, לכן לווטו יש משמעות גדולה. לנשיאת העליון יש כוח אדיר להגיע להסכמה על מינוי השופטים", טען פרופ' אלבשן. עוד הוסיף, שהוא יודע שח"כ רוטמן לא אוהב את הסעיף הזה.

בתחום חוק היועמ"שים הכוונה להפוך את חוות הדעת של היועצים המשפטיים במשרדים להמלצה, אלבשן הציג את הכוונה כי זו לא תהיה משרת אמון. מנגד, השר יוכל לקבל חוות דעת חלופית בתנאים מסוימים. במהלך ההסבר נשאל פרופ' אלבשן אם יש בעיניו בעיה עם המצב כפי שהוא היום ובעניו צריך לתקן את הסוגייה – או שהיא עולה רק בשל דרישת הקואליציה. "לא הייתי מתייחס ליועצת המשפטית לממשלה, אבל כן ליועצים משפטיים של המשרדים", השיב.

בנוגע לעילת הסבירות, במתווה הפשרה מוצע לא לבטל אותה אלא לצמצם אותה כך שלא תוכל לשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת. בסיום דבריו של אלבשן אמרה ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "הלילה יהיה לילה לבן שוב שהתכלית שלו תהיה להביא חוק נבצרות שכתוב על איש אחד וגם התגברות ב-61. אם המניעים היו נכונים אז לא היה הדיון הזה, הייתה עצירה מוחלטת בחקיקה ולא היו חסרים מומחי תוכן שהיה אפשר לשבת ולדון. מה עשו? תפסו כמה אנשים ואמרו – 'אתם נלחצתם מהשיח המפצל ובואו תעשו איזו ג'סטה ואז תביאו פיתרון'. צר לי עליך יובל, עשו ממך צחוק".

יו"ר הוועדה רוטמן סיים את הדיון בתיאור תחושותיו: "האווירה שאני מקבל פה לא נותנת הרבה תקוות. אבל אני לא חוזר ממה שאמרתי ואני יכול לומר שאנחנו מוכנים להיכנס ללא שום תנאי מוקדם למשא ומתן על בסיס המתווה הזה".

על רקע הדיון אושרו במליאה באותו הערב הצעת חוק נבצרות והצעת חוק בנושא פסקת ההתגברות והגבלת ביקורת שיפוטית מטעם רוטמן בקריאות ראשונות.