ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בסיור רשמי של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בחברת גוגל בשבוע שעבר, חסמה הנהלת החברה את ניסיון "שקוף" להגיע לסקר. שומרים מטעם התאגיד מנעו את כניסתנו, בהוראה מפורשות של ההנהלה. "מדובר בסיור לוועדת המדע שאינו פתוח לתקשורת", מסרו לנו. יו"ר הוועדה איימן עודה לא השיב לפניות "שקוף" ושיתף פעולה עם דרישת גוגל למנוע כניסת עיתונאים.
לעומתו, שני חברי כנסת מהליכוד הביעו את מחאתם על חסימת עיתונאים – שלום דנינו וניסים ואטורי. "אביע את מחאתי בפני הוועדה במייל. כפי שהוועדה פתוחה ושקופה ואנו מקפידים על כך מאוד, גם גופים מארחים חייבים לאמץ עקרון זה", אמר ל"שקוף" ח"כ דנינו מהליכוד, חבר הוועדה. בשבוע האחרון החליט ח"כ דנינו לפרוש מחברותו בוועדה בשל רצונו להתמנות כחבר רק בשתי ועדות. "לטעמי לא ניתן לפעול ברצינות ביותר משתי ועדות", הוא מסר, וביקש להמשיך לעדכנו. עוד הוסיף, כי במידה שיתקיים דיון בנושא הוא יבוא לתמוך בהחלת שקיפות על סיורי ועדות בגופים מסחריים.
ח"כ ואטורי אמר בטרם הסיור: "לא אגיע עד שלא יכניסו אתכם. על גוגל ופייסבוק לתת פתיחות ושקיפות לפעילותם", כמו דנינו, גם הוא לא הגיע לסיור. לאחר הסיור ומניעת כניסתנו ח"כ ניסים ואטורי מסר כי: "גוגל, פייסבוק ושאר הרשתות חייבות לנהוג בשקיפות. לא יתכן שהם ינהגו כמו ארגון חשוך, הם חוסמים את מי שלא מיישר קו איתם. ללא שקיפות לא יהיה שיתוף פעולה".
לאחר הפרסום הקודם בנושא ב"שקוף", ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל החליט להתחיל ולטפל בתופעה. "אנחנו בודקים את הנושא מול הגורמים הרלוונטיים בהנהלת הכנסת", מסרו לנו. "ראוי כי הנושא בכללותו יוסדר בנהלי עבודה של הוועדות ולא יהיה נתון להחלטות שרירותיות של יו"ר ועדה כזה או אחר".
במשך עשרות שנים סיורים כאלה מהווים כלי לובינג של חברות מסחריות שבאמצעותו הן מקבלות "שעות התייחדות" עם חברי כנסת. הדבר נעשה הרחק מעיני התקשורת והציבור, שאינם יכולים להעיר ולהאיר על הסיור, על הנאמר בו ועל התכנים. בסיורים האלה החברות המסחריות יכולות להרשים את חברי הכנסת, לקדם מולם אג'נדות ואינטרסים ישירים וסמויים, ובעיקר לייצר בקרבם אפקט תודעתי והזדהות, שזו למעשה מטרת העל של רוב הביקורים האלה.
חיפוש בארכיון מעלה שורה של דוגמאות. כך למשל סיור ב-2010 של ועדת החוקה, חוק ומשפט בחברת 'טבע', כשהחברה הייתה בשיא כוחה בישראל ונחשבה לחברה הישראלית המצליחה ביותר בחו"ל. הסיור לא תועד לפרוטוקול, לא שודר ולא כלל אפילו הודעה לעיתונות – רק ציון קיומו של ביקור בחברה מסחרית ושום דבר מעבר.
עוד סיור כזה התרחש בשנת 2013. בשיא המחאה על יוקר המחייה והיעדר התחרות במשק יצאה ועדת הכלכלה בראשות ח"כ אבישי ברוורמן לסיור במרכז הלוגיסטי המשוכלל של חברת אסם. גם שם התפרסמה רק הודעה קצרה לעיתונות עם תמונה אחת של יו"ר אסם, דן פרופר, מסביר דבר מה לחברי הכנסת. ואלה רק על קצה המזלג.
ביקור קודם של ועדת המדע והטכנולוגיה בחברה מסחרית התקיים במרץ 2018, בחברת מייקרוסופט. הביקור כלל רישום פרוטוקול שנפתח בדבריו של יו"ר הוועדה בזמנו, ח"כ אורי מקלב, שציין בפני מנכ"לית מייקרוסופט כי "מכיוון שזה לא סיור פרטי שלי, אלא ביקור וסיור של הוועדה, נמצא פה רושם פרוטוקולים, זה מתפרסם, נכנס לדברי הכנסת, אז לטוב ולמוטב אם את רוצה להגיד דברים קחי בחשבון שאחרי זה הדברים רשומים". רישום הפרוטוקול היה חריג, הסיור לא שודר בוידאו ומרשימת הנוכחים עולה שהסיור היה סגור לחברה אזרחית ולעיתונות.
עוד ביקור של ועדת המדע והטכנולוגיה בענקית תקשורת וטכנולוגיה היה ב-20 ביולי 2017, כשהוועדה יצאה לסייר בחברת אינטל, שלאחריו פורסמה רק הודעה לעיתונות, מבלי שהתפרסם פרוטוקול ביקור או צילום וידאו של הביקור.
גם בסיור שנערך בשבוע שעבר בגוגל לא פורסם לפניו חומר רקע, הסיור לא הועבר בשידור ישיר, לא ניתן היה לשאול שאלות עיתונות או שאלות מהציבור, ולמיטב הבנתנו לא עתיד להתפרסם פרוטוקול של הביקור. ועדת המדע והטכנולוגיה לא הוציאה הודעה לעיתונות הנוגעת לסיור.
בהודעה נטען שחברי הכנסת שמעו "על פעילות החברה בישראל, יוזמות לגיוון תעשיית ההיי-טק וקידום הפריון והחדשנות בענפי התעשייה המסורתית והמסחר באמצעות כלים טכנולוגיים, על מעבר הממשלה ל'ענן חכם' והבינה המלאכותית", הח"כים התעניינו בטכנולוגיות קיימות ביחס למשבר האקלים, טכנולוגיות לזיהוי וניתור איכות האוויר, התרעות מפני רעידות אדמה, שיטפונות ושריפות והעלו את הצורך בקידום חקיקה לשמירה על הפרטיות והמשך תקצוב תוכניות ממשלתיות לשילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בהייטק.
לאחר מכן הסיור עבר לקמפוס Startups for Google , הנמצא במרחק 100 מטרים ממשרדי גוגל במגדל אלקטרה, שם חברי הכנסת השתתפו בהאקתון (אירוע יזמות קצוב בזמן) של תלמידי בתי הספר של גוגל ואוניברסיטת רייכמן להכשרות שנערך בקמפוס לגיוון תעשיית ההייטק ולשילוב אוכלוסיות בתת ייצוג – האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית, נשים, פריפריה גיאוגרפית וחברתית.
בעבר התקיימו עוד שני סיורי ועדות נוספים בחברת גוגל. האחד התקיים ב-2016, שוב על ידי ועדת המדע והטכנולוגיה, שיצאה לסיור במתקני גוגל. לאחר הסיור התפרסמה רק הודעה לעיתונות, שממנה ניתן ללמוד כי הסיור ב-2016 דמה מאוד לסיור שהתקיים שבוע שעבר. לא התפרסם פרוטוקול ולא הסיור לא הוקלט בוידאו.
שנתיים לפני כן, ב-2014, הוועדה לקידום מעמד האישה ערכה סיור במקלט לנשים מוכות, במרפאת העובדים הזרים בלוינסקי בתל אביב, ובמשרדי גוגל. לא פורסם פרוטוקול הסיור בחברה המסחרית, ואפילו לא הודעה לעיתונות.
משלושת הביקורים הללו עולה שמדובר בדפוס פעולה קבוע של גוגל הנוגע לביקורי ועדות כנסת במתקניה. כל הביקורים לא תועדו עם פרוטוקול, לא שודרו, ורק בשניים מהם התפרסמה הודעה לעיתונות קצרה.
בדיקה בסדר היום של ועדות הכנסת מעלה שסיורים כמו שנערכו בחברת גוגל הם אינם עניין יום-יומי, ועל כן נחשקים על ידי חברות מסחריות. רוב הסיורים של ועדות הכנסת מתקיימים בגופים ציבוריים המעניקים שירותים שונים לאזרחים, ממקלטים לנוער להט"ב ועד סיורים במרכזי קליטה שונים ברחבי הארץ. מיעוט הסיורים הוא בחברות מסחריות, ולאלה שהתקיימו בעבר יש לרוב מחנה משותף – לא מתפרסם בהם פרוטוקול, בניגוד לרוב מוחלט של הסיורים האחרים, כשחלקם אפילו משודרים בשידור חי כמו ישיבות ועדה רגילות. עוד משותף לרוב הסיורים האלה הוא היערכותם בגופים מסחריים גדולים, מבלי שניתנת כניסה לעיתונאים, מבלי שנרשם פרוטוקול ומבלי שהסיור מועבר בוידאו.
בעבר התקיימו גם סיורים בגופים מסחריים שכן התפרסם לאחריהם פרוטוקול הביקור. כך קרה בישיבת הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, שביקרה במתקני מפעלי ים המלח בנובמבר 2021. יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, בחר לנהל את הביקור כישיבת ועדה לכל דבר ונכחו בו ארגוני הגנה על איכות הסביבה. עוד מקרה בו פורסם פרוטוקול הוא ביקור סיור ועדת הקנאביס, בראשות ח"כ שרן השכל, בדצמבר 2021 בחוות, מפעלים ובתי מסחר לקנאביס רפואי באזור צפון הארץ. אולם בניגוד למקרה הוועדה בראשות ח"כ רז, במקרה הזה רשימת המשתתפים בסיור כללה רק גורמים מגופים מסחריים ונציגי התעשיינים, מבלי שנכחו בסיור נציגי חברה אזרחית.
(איך זה משפיע עליך)
קיומם של סיורים חסויים בוועדות הכנסת יכולות להשפיע ישירות עליך – כיוון שהם כלי ליצירת קשרים בין חברי כנסת לתאגידים וחברות רבות עוצמה. זוהי עוד דרך לבלום מאבקים של נבחרי ציבור באותן חברות לטובתנו – בעניין הורדת יוקר המחיה למשל, מלחמה לטובת הפרטיות שלנו מול גופים כמו גוגל, ועוד.
(מה עושים כדי שיתוקן)
הנתונים מצביעים על צורך ליצירת נוהל אחיד לסיורי ועדות כנסת בגופים מסחריים, כשחובת ההתנהלות השקופה עומדת במרכז הנוהל, בדומה להתנהלות בישיבות הוועדות עצמן. סיורים כאלה צריכים להיות פתוחים לסיקור תקשורתי, חייבים לכלול רישום פרוטוקול מלא ושידור וידאו ישיר של הסיור.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק