ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

"תהיו מוכנים לצמצם שימוש בחשמל לטובת מאבק משבר האקלים?" – השאלה זעזעה אותי

המשרד להגנת הסביבה ערך סקר שבדק אם אזרחי ישראל מוכנים להירתם לטובת משבר האקלים • צריך להגיד את זה: הפחתת הפליטות בישראל הקטנטנה לא תבלום את המשבר העולמי; בעיית זיהום האוויר בארץ פחות מקליקה - אך דחופה יותר; ומי שאחראי לשינוי אינם האזרחים הפרטיים, אלא קודם כל הממשלות הכושלות | דעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

פארק נחל חדרה, הסמוך לתחנת הכוח אורות רבין (צילום: גילי יערי פלאש 90)

ועידת האקלים השנתית של האו"ם בשארם א-שייח נפתחה השבוע במצרים והובילה למבול הודעות לתקשורת של המשרד להגנת הסביבה. בין הצהרות הנשיא ודיווחים שוטפים, השתרבב סקר שהפיק המשרד ובדק את עמדות הציבור כלפי משבר האקלים. 

"על רקע הוועידה בשארם, המשרד להגנת הסביבה מפרסם תוצאות סקר מיוחד", כתבו בהודעה לתקשורת. "61% מהציבור בישראל מודאגים ממשבר האקלים, 68% הביעו נכונות לשינוי הרגלים באורח חייהם או שכבר ביצעו שינוי מסוג זה", פירטו. 

אך לישראל חלק קטן מאוד בהאצת משבר האקלים. הזיהום שנפלט פה מהווה 0.16% מפליטות הפחמן בעולם. כלומר גם אם ניגרוט את תחנות הכוח שפועלות על דלקים מאובנים, נוותר על רכבים פרטיים מזהמים ונעבור לתחבורה ציבורית חשמלית – שינויי האקלים יכו בעולם בעוצמה רבה. 

כמובן שמדובר גם בסוגיה אתית. על אף גודלה, למדינת ישראל יש מקום של כבוד במדד הפליטות לנפש ביחס למדינות העולם, בעיקר בשל שימוש בדלקים מזהמים בתחנות הכוח. לא נוכל לדרוש ממדינות אחרות להפחית פליטות מבלי להירתם למאמץ העולמי. כמו כן, מדובר בסוגיה מדינית עם השפעות עקיפות על חיינו, וכמובן, גם השפעות כלכליות וביטחוניות. 

אך הסיבה העיקרית להילחם פשוטה הרבה יותר, ומשום מה נדחקת החוצה מכל מהדורת חדשות: החיים עצמם. הזיהום מרעיל את האוויר שאנחנו נושמים ומשפיע קודם כל על הבריאות שלנו, של הורינו וילדינו.

הציבור מעוניין – הממשלה נמנעת

לפי נתוני ה-OECD, בשנת 2019 לבדה מתו בישראל כ-2,400 בני אדם בגלל זיהום אוויר. זה נתון שצריך לעצור ולקלוט את מימדיו. 2,400 איש ואישה, בשנה אחת. לשם ההשוואה, באותה השנה נהרגו בתאונות דרכים במדינה 355 בני אדם. 

הכוח לשנות זאת נמצא בראש ובראשונה בידי משרדי הממשלה, הרבה יותר מאשר בידי האזרחים. אך במקום לנצל את עיתוי ועידת האקלים כדי לקדם סוגיות סביבתיות מקומיות, המשרד הממשלתי בחר להטעות את הציבור ולגרום לכולנו להאמין כי הפעולות היומיומיות שלנו משפיעות של המשבר הגלובלי. 

הכוח לשנות נמצא בידי משרדי הממשלה. מחאה של פעיל אקלים בנמל תל-אביב ב-2021 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בנושא המחזור והפסולת, הנתונים שסיפק הסקר של המשרד להגנת הסביבה היו צורמים במיוחד. "ארבעה מתוך כל חמישה מרואיינים במגזר הכללי סבורים כי ישנן פעולות שהפרט יכול לבצע כדי לצמצם את משבר האקלים, הראשונות בהן היא שימוש מופחת בפלסטיק ומחזור", נכתב. עוד הראה הסקר כי רובם הגדול של הנשאלים הביע נכונות לשנות הרגלי חיים לטובת צמצום משבר האקלים, ובפרט כשזה נוגע למחזור ולצמצום השימוש בפלסטיק.

לכאורה נתונים מעודדים, אלא שרצוי לחזור איתם, בזעם, לדורות כושלים של שרים להגנת הסביבה. עד מתי ימשך הטיפול הכושל בפסולת בישראל? בהיעדר הפרדת פסולת, ומדיניות אחידה וברורה בכל הרשויות בישראל, שריפות פסולת משתוללות בחסות גורמים עבריינים ואת מימדי הנזק לא יודעים עדיין להעריך. ללא מערכת תמיכה מדינית, ללא פתרונות קצה לפסולת אורגנית וללא ניהול תקין של מטמנות וצמצומן – אזרחים צייתנים שממחזרים פלסטיק לא יצליחו לחולל שינוי. לא רק שלא תהיה לזה השפעה על משבר האקלים, גם השפעה דרמטית על הסביבה לא נרוויח כאן.

הנה עוד כמה נתונים מעודדים, שכדאי להחזיר למשרדי הממשלה עם דרישות נוקבות: 38% מהאזרחים מוכנים לצמצם את צריכת החשמל שלהם לטובת מאבק במשבר האקלים. ומה מוכנה מדינת ישראל לעשות כדי להיפטר משריפת הפחם שמשמשת עדיין את תחנות הכוח לייצור אותו חשמל? התשובה מקוממת: מעט מאוד. מדובר בשערורייה שהייתה צריכה להיפסק מזמן, ופוגעת בראש ובראשונה בתושבים הגרים בשכנות לתחנות הפחמיות. והנה הוכחה מדממת: חדרה הסמוכה לתחנת כוח פחמית "אורות רבין", מובילה במקרי סרטן הריאה בקרב גברים.

עוד נתון: 37% מהנסקרים אמרו שיסכימו להפחית נסיעה ברכב פרטי ולנסוע במקום זאת בתחבורה ציבורית. יפה מאוד. אבל כמה זמן ייקח להם להגיע ממקום למקום אם יבחרו לעשות זאת, ואיך ישראל מתכננת בדיוק את העתיד הירוק שלנו? האם מנהל התכנון דואג שכל שכונה ועיר חדשה שתיבנה פה, תיקח בחשבון חשיבה על התחבורה הציבורית בתוכה? האם הרחובות מתוכננים להולכי רגל וערוכים להיפרדות מכלי רכב פרטיים? (ספוילר: לא). 

הודעת המשרד להגנת הסביבה היא רמז נוסף לתהליך מסוכן: השיח הגלובלי על משבר האקלים תופס את מרכז הבמה בקרב ארגוני וכתבי סביבה, על חשבון הדיון האקוטי בזיהום האוויר בישראל. ייתכן שהמלחמה בזיהום אוויר לא גורפת מספקת הון פוליטי. אין לה תמונות פוטוגניות, פושים מקליקים או כותרות זועקות. על אזרחים שנמנע מהם לחלות בסרטן, איש לא יגזור סרטים בוועידה עולמית. על מה כן? כנראה שעל נכונות האדם הפרטי לזרוק ערימת ניירות לפח, שכלל לא ברור מה יעלה בגורלה.

תגובת המשרד להגנת הסביבה

מהמשרד להגנת הסביבה נמסרה תגובה ארוכה מהרגיל. אנחנו מביאים אותה כאן במלואה:

"העיסוק בסוגיה סביבתית אחת אינו סותר או גורע מהטיפול בסוגיה אחרת. להפך: התעוררות השיח הציבורי לבעיות הסביבה יוצרת שיח רחב אשר מודע יותר מאי פעם לתלות ולתמורות בין מפגעים סביבתיים שונים: מפגע הפסולת, משבר האקלים, משבר אקולוגי ועוד. ההתעוררות הזו גם משפיעה על מקבלי ההחלטות, לקבל את ההחלטות הנכונות.
המשרד להגנת הסביבה רואה בחיוב את החשיבות הגוברת של התמודדות עם משבר האקלים בקרב הציבור הישראלי, שינוי תפיסתי המתרחש בכל העולם והמאפשר שינויים מהותיים בפעילות סביבתית בשלל תחומים, פעילות ממשלתית ואזרחית כאחד.
בנוסף, על אף הנטייה להמעיט בהשפעתה היחסית של ישראל על פליטות גזי החממה הגלובליות, מדינת ישראל תורמת משמעותית מעל לחלקה היחסי באוכלוסיית העולם. אם נקבל את הטענה שלפיה אין עניין לפעול להפחתת פליטות בישראל, יהיה ניתן תחת אותה הנחה לפטור חלק גדול ממדינות העולם מפעולה בתחום, ולהשאיר את הטיפול בצמצום המשבר לקומץ קטן של מדינות גדולות.
מהלך כזה נדון לכישלון מסיבות רבות, בהן הצורך בפעולה בין-לאומית מתואמת אשר מצביעה על נכונות גלובלית לשינוי דפוסי התנהגות וקבלת החלטות.
הפחתת פליטות היא אינטרס כלכלי וביטחוני ראשון במעלה של ישראל, שכן מרבית מדינות העולם כבר החליטו לעבור לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050 ובכך מייצרים מודל כלכלי אחר. אם ישראל לא תפחית פליטות בקצב מתאים לשאר, יכולתה להתחרות תפגע ותשחק. בנוסף, נשלם יותר על ייצוא ועל צריכה כי נהיה לא יעילים ומזהמים.
המשרד להגנת הסביבה רואה לנגד עיניו, בין יתר חובותיו, את הצורך בהפחתת פליטות גזי החממה בישראל, הן בהתאם להסכמים בין לאומיים עליהם חתומה ממשלת ישראל, והן לצורך הקטנת תרומתה הבלתי-מידתית של ישראל למשבר הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית. במקביל, המשרד פועל גם במישור של התמודדות עם שינויי אקלים, שמתרחשים ומתגברים, לצד מדיניות אקלים סביבתית-כלכלית ורחבה יותר.
באשר לנכונות לשינוי הרגלים אישי לטובת הפחתת פליטות: כאן אין כל הבדל בין פעילות של אזרח/ית ישראל לבין פעילות של אזרח/ית קנדה או סין – טונה פחמן דו-חמצני אשר נחסכת בכל מיקום גיאוגרפי היא בעלת השפעה עולמית שווה (בקירוב טוב מאוד).
ההשפעה של שינויי הרגלים היא משולשת: הפחתת פליטות ישירה ברמת הפרט (השפעה שבפני עצמה זניחה, בדיוק כפי שקול אחד בקלפי הוא זניח); השפעה רוחבית על פרטים אחרים על ידי שינוי הנורמות, כך שמסת הפועלים גוברת בצורה מעריכית; וכן השפעה על השוק על ידי הקטנת הביקוש למוצרים ושירותים עתירי פליטות.
כמובן שלא די בשינויי הרגלים ברמת הפרט כדי לצמצם את היקף משבר האקלים, ויש צורך בפעילות מדינית ומסחרית עצומה, אך אין ספק כי השינוי העולה מהשטח מסייע רבות ולמעשה נחוץ למהלכים אלו. לציבור יש שליטה, ברמה מרובה, על משבר האקלים, אך כדי שהשפעתו תורגש חייבת להתקיים מסה קריטית של אזרחיות ואזרחים המייחסים חשיבות גבוהה לנושא, ופועלים בהתאם".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

4 תגובות

  1. תמיד יגרמו לאזרח הקטן להרגיש אשם- בעוד ההון שלטון אשמים במצב הזהומי הקשוח בארץ
    החנקן הוא חלק מהמערכת האקולוגית ושתילת עצים וצמחים יאזנו אותו- כאמור זו תאוריה בלבד שהחנקן גורם למשבר האקלים!
    לדוגמא ספינות המשא מזהומות פי אלף יותר מכל המכוניות בעולם- אבל לנו דוחפים מכוניות חשמליות לדוגמא.

  2. תגובת המשרד לֲהֲגנת הסביבה מצוינת וּמדויקת בעיניי (אם כי העשייה בַּפּועל עדיין רחוקה מההצהרות, כידוע).
    נכון שיש להיזהר מלגלגל את כל האחריות על האדם מהשורה, אבל מסוכן גם להוריד ממנוּ כל אחריות.
    לעצם העניין, אם שאלת המשרד לציבור נובע רק מֵרצון לעודד שינוי התנהגות מבלי להוביל לשינוי מדיניות, הדבר בעייתי, וּבכך אני מסכים איתך. אלא שהשאלה הזוֹ חשובה לצורך תכנון של משק האנרגיה בישראל. אחת הבעיות בתפישה הרווחת היא האקסיומה שעלינו לספק את מלוא הצריכה שהתרגלנו אליה וִיתרה מכך – את הצריכה הגדלה והולכת, והשאלה רק מה יהיה מְקור האנרגייה. אבל מה שחשוב אף יותר הוא להפנים שיהא מְקור האנרגייה אשר יהא, יש גבול לכמות האנרגייה שנוכל לצרוך באופן בר־קַיָּמא, ולכן נהיה חייבים לצמצם את הצריכה, במקביל למעבר לִמקורות מתחדשים וּנקיים יותר.

  3. צודקת בהחלט. איכות הסביבה בישראל מוזנחת ביותר. בנזק של פליטות הפחמן על האקלים הוא בכלל לא ברור, ויש רבים מהמדענים שמראים על כשלים במחקרים שדוחף האו"ם ומוסדותיו בכיוון.
    סביר להניח שזה רק ילך ויחמיר, כי כראה זה על האג'נדה וזאת הדרך להגדיל את הפער בין רוב האוכלוסיה והשולטים בתאגידים. להם יש אנרגיה ירוקה למכור ואנחנו נכבה שלטר ונשלם

  4. את צודקת חוסר הטיפול וההזנחה המקוממת של הגורמים המזהמים הוא פשוט חסר תקנה ומפחיד.
    אבל בלי קשר או דווקא עם קשר לידיעתך ישראל הקטנה אחראית לאחוז גבוה מאוד של פליטות באופן ישיר ועקיף.
    לא רק בגלל צריכת החשמל אלא הצרכנות המטורפת , הייצור העקיף במדינות עולם שלישי, צריכת בשר חסרת תקדים שגורמת לפליטות , מזבלות שפולטות מתאן ,
    וכמו כל מדינה יש לה (או אין לה למעשה) אחריות בדיוק כמו כולם, אי אפשר לצפות שיקרה שינוי בעולם וישראל תמשיך בשלה.
    ביחד כל המדינות הקטנות משמעותיות מאוד .אנחנו לא באמת מבודדים על הכדור .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק