מדד העשייה הסביבתית בכנסת של "שקוף" מציג נתונים מדאיגים, אפילו מפחידים

הממשלה היוצאת מיתגה את עצמה כ"ממשלת השינוי", אבל הזירה הפוליטית והתקשורתית עסקה באופן כמעט בלעדי באספקט אחד בולט שלו: התחלפות הפרסונות בצמרת הממשלה. במקום נתניהו – בנט ולפיד.

אבל הרי לא הקמנו מדינה וכנסת בשביל משחקי כסאות. ואם הבטיחו לנו שינוי, האם הכנסת היוצאת אכן חתומה על עשייה כזו, בתחום החשוב והמכריע של הגנת הסביבה? האם וכיצד 120 חברי הכנסת ה-24 שעוד רגע מסיימים את כהונתם, עסקו בנושאי סביבה? הגישו הצעות לסדר? השתתפו בדיוני ועדות הכנסת הרלוונטיות? הגישו שאילתות בתחום לחברי הממשלה? ב"שקוף" בדקו את הנושא. התוצאות, שמפתיע אם יפתיעו מישהו, הן שכמעט אף אחד מחברי הכנסת לא עסק בנושאים הסביבתיים.

לפי הפרלמטר הסביבתי, מדד הפיקוח הפלרמנטרי של "שקוף", רק שני חברי כנסת, פרופ' אלון טל (כחול לבן) ומוסי רז (מרצ), עסקו לעומק ולרוחב בנושאי סביבה. עוד ארבעה חברי כנסת: יוראי להב הרצנו (יש עתיד), גילה גמליאל (הליכוד), עופר כסיף (חד"ש) וינון אזולאי (ש"ס), עסקו בנושאים הללו במסגרת עבודתם הפרלמנטרית, אם כי באופן חלקי מאוד.

זה לא הכול. אף הצעת חוק סביבתית חדשה לא עברה בכנסת הנוכחית! זאת למרות שתחת הכותרת של סביבה נכנסים אינספור נושאים שמשוועים לחקיקה – מטיפול במשברי התחבורה והפסולת דרך אתגרי משק האנרגיה ועד קורבנות הזיהום. ולא דיברנו על ההיערכות למשבר האקלים והעמידה בהתחייבויות הבינלאומיות.

וכמובן, המדד לא מודד את ההצבעות האנטי-סביבתיות ופעולות דומות אחרות של חברי הכנסת. אלו היו בוודאי מדרגות את חלקם עמוק מתחת לאפס.

מה המשמעות של ממצאי המדד? מה זה בעצם אומר שחברי הכנסת לא עוסקים בנושאי סביבה ואקלים? המשמעות היא שאזרחי ישראל מופקרים.

המשמעות היא שזיהום האוויר, הקרקע ומקורות המים על ידי שפכים, פסולות ופליטות לאוויר ממקורות פרטיים, עירוניים ותעשייתיים חוגג. המשמעות היא שזיהום אוויר גובה בכל שנה אלפי מתים וחולים ולחברי הכנסת לא ממש אכפת. לא מתושבי רמלה והסביבה, לא מתושבי מפרץ חיפה, לא מתושבי חדרה והאזור, לא מתושבי אשדוד ואשקלון, כפי שמשרטטת בשנה האחרונה בעקביות כתבת "שקוף", יעל געתון, במפת המזהמים בישראל.

המשמעות היא שאנחנו ממשיכים לשרוף דלקים מאובנים, פולטי גזי חממה וזיהום אוויר, בייצור חשמל, בהנעת כלי תחבורה ובתהליכים תעשייתיים, במקום לעבור לאנרגיות מתחדשות בשילוב אגירה ולתחבורה ציבורית וחשמלית, ושחברי הכנסת לא עומדים בפרץ מול אינטרסים צרים, זרים וקצרי מועד.

המשמעות היא שהתכנון והבנייה בישראל לא משרתים את הציבור ולא מאפשרים עירוניות וקהילתיות. שאנחנו לא ערוכים לשריפות, להצפות, לגלי חום וקור ועוד. שמצטמצמים ונפגעים השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי שמספקים לנו אין ספור תועלות.

תוצאות המדד מצביעות לא רק על המחדל של נבחרי הציבור שלנו, אלא גם את המחדל של מי שמסקר אותם. נושאי סביבה ואקלים עדיין לא מסוקרים מספיק בתקשורת, ובטח ובטח לא על-ידי הכתבים והפרשנים הפוליטיים

המשמעות היא שיוקר המחייה עולה, ושהחוסן הלאומי והביטחוני שלנו נשחקים.

המשמעות היא גם שאין מי שיפקח על הממשלה ויחייב אותה לקיים את ההבטחות שלה, את ההחלטות שלה ואפילו את החוק בשלל נושאי סביבה.

לכל אלה ניתן להוסיף גם את היעדר ההרתעה מול החברות המזהמות ואת הכישלונות שלנו בזירה הבינלאומית נוכח העובדה שאנחנו לא עומדים בהסכמים עולמיים.

תוצאות המדד מצביעות לא רק על המחדל של נבחרי הציבור שלנו, אלא גם את המחדל של מי שמסקר אותם. נושאי סביבה ואקלים עדיין לא מסוקרים מספיק בתקשורת, ובטח ובטח לא על-ידי הכתבים והפרשנים הפוליטיים. לכן, חברי הכנסת לא מודאגים ולא מוטרדים.

נתוני המדד של "שקוף" משקפים את המציאות העגומה בה נושאי סביבה ואקלים לא נמצאים במרכז השיח הפוליטי לקראת הבחירות, לא נכללים כמעט במצעי המפלגות, לא נשמעים בנאומים ובהבטחות של נבחרי הציבור, וכפועל יוצא גם לא מעסיקים את חברי הכנסת לאחר הבחירות.

זהו מחדל כפול של התקשורת משום שהיא חוטאת בכך לא רק לתפקידה המקצועי אלא גם לרצון הציבור. סקר עמדות ציבורי שבוצע בימים אלה על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בשיתוף מיזם "בוחרים ירוק" של ארגוני הסביבה השונים, העלה שכ-80% מהבוחרים מעוניינים שהמפלגות יכללו התחייבויות סביבתיות במצעיהן ומעל ל-80% מהציבור חושבים שהממשלה אינה עושה מספיק לקידום סוגיות סביבתיות.

כשחברי הכנסת לא עושים עבודתם נאמנה ולא עוסקים בהיבטים הסביבתיים והאקלימיים במגזרי האנרגיה, התחבורה, החקלאות ועוד, הם משחקים לידם של טייקונים וחברות גדולות ולא דואגים לציבור הבוחרים ולדורות הבאים

המשיבים לסקר אף טענו שנושאים כמו שיפור מצב בריאות הציבור, קידום תחבורה ציבורית וחשמלית והטמעת אנרגיות מתחדשות נלקחים על ידם בחשבון בהצבעה בקלפי. במקום לשמש פה עבור הציבור המעוניין, התקשורת מאפשרת את השקט המוחלט של מרבית המפלגות והפוליטיקאים בנושאי סביבה ואקלים לפני הבחירות ולאחריהן.

הפרלמטר הסביבתי הראשון של "שקוף" מציג נתונים מדאיגים, אפילו מפחידים. כשחברי הכנסת לא עושים עבודתם נאמנה ולא עוסקים בהיבטים הסביבתיים והאקלימיים במגזרי האנרגיה, התחבורה, החקלאות ועוד, הם משחקים לידם של טייקונים וחברות גדולות ולא דואגים לציבור הבוחרים ולדורות הבאים. הנתונים הקשים הללו חייבים להדליק אצל כולנו נורה אדומה. זה הזמן לאתגר את המפלגות ואת נבחרי הציבור ולדרוש מהם להתחיל לעבוד בשבילנו, כאן ועכשיו.

האם אתה יודעים מה הטוענים לראשות הממשלה עשו בכנסת האחרונה או בזו שלפניה למען הסביבה? האם אתם יודעים מה יאיר לפיד, בנימין נתניהו ובני גנץ מתכננים לעשות בנושא בכנסת הבאה אם יהיו בממשלה ואפילו יעמדו בראשה? ולמה אף אחד לא שואל אותם את השאלות הללו?

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)