ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בפיתוח 8200: תוכנה תזהה אילו מפעלים מזהמים עברו על החוק

ביוזמת עמותת "שומרי הבית", היחידה פיתחה את "המתריעון" - אפליקציה שתוכל לקשור בין המידע על זיהום מתחנות הניטור לבין נוסחאות החוק המסובכות שקובעות מה מותר ומה אסור • המשמעות - הציבור יוכל לדעת בזמן אמת האם ישנה סכנה באזור מגוריו, והאם זו עשויה להיות אף עבירה על החוק

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מידע על חריגות בזמן אמת?

האם המפעל המזהם שליד ביתך – הוא עבריין סדרתי? פיתוח חדש עשוי לגלות לציבור לראשונה בזמן אמת חשד מבוסס להפרת חוק מצד מפעלים מזהמים ברחבי הארץ. הפיתוח עונה לשם הזמני "המתריעון", ופיתחה אותו יחידת המודיעין הצבאית 8200 ביוזמת עמותת "שומרי הבית", במסגרת האקתון סביבתי של היחידה שהתקיים לפני כשבועיים. הפיתוח מסנכרן בין היתר את המידע השוטף על הזיהום שנקלט בתחנות הניטור ברחבי הארץ – לבין נוסחאות החוק המסובכות שלפיהן נקבעת חריגה אסורה. 

"אי אפשר יותר לעבור לסדר היום על חריגות", אמר ל"שקוף" יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" שהשתתף בהאקתון יחד עם יחידת המודיעין. לדבריו, מדובר בבשורה משמעותית שעשויה לשנות את האופן שבו פועלים מול מזהמים: "זה כלי שיציף לציבור כולו, לרשויות המקומיות ולאיגודי ערים, לעיתונות, לגופי הממשלה הרלוונטיים, את החריגות. היום להערכתי החלק הארי של החריגות בכלל לא נחשף לציבור בצורה יזומה. זה קיים רק באופן פסיבי, מי שיתאמץ לחפש, ימצא את זה".

צוות הפיתוח של 8200 (צילום: דובר צה"ל)

מדי יום ריכוזי זיהום גבוהים נמדדים בתחנות הניטור הפזורות בארץ – אך לא כל זיהום הוא עבירה על החוק. המשרד להגנת הסביבה יכול להתחיל לפעול משפטית מול מפעל מזהם רק לאחר חישובים מורכבים בהתאם לחוק ולהיתרים השונים של המפעל. מדובר בפרמטרים כמו ממוצע יומי, ממוצע שנתי, תדירות ועוצמה. 

עד כה לעובדי המשרד להגנת הסביבה לא היה כלי טכנולוגי דומה. המשמעות היא שגם כשהמדינה מחליטה לפתוח בהליך משפטי, הציבור שנפגע מכך לא יודע על כך בזמן אמת. כפי שהראינו ב"שקוף" לאחרונה, המשרד מודה כי המדיניות שלו היא לדווח על הליכי האכיפה רק בסיומם – לעיתים מספר שנים לאחר האירוע. הטכנולוגיה החדשה עשויה לחולל שינוי של ממש בפוליטיקה של הזיהום, כשזה האחרון מתרחש.

בודקים לאן הרוחות נושבות

פריצת דרך טכנולוגית משמעותית לא פחות של הצוות, היא באפשרות של "המתריעון" לקשור בין החריגה בזיהום לבין המקור שלו. כיום תחנת הניטור יודעת למדוד ריכוזים של חומרים מזהמים, אך בשל משתנים שונים, כמו למשל משטר הרוחות ותנאי מזג אוויר נוספים, קשה לעלות על העקבות של הגורם המזהם. "ברגע שתחנת הניטור רחוקה, הסיכוי לזהות את מקור הזיהום שואף לאפס בגלל תופעת פיזור מזהמים", מסביר ספיר.

יחד עם פרופ' דויד ברודאי מהטכניון ופרופ' אורי דיין מהאוניברסיטה העברית, הם ניסו לפצח את המידע הנחוץ כדי להצביע על הארובות החשודות. "אחרי זיהוי של חריגה, אפשר יהיה לעשות שיוך ראשוני למזהם הפוטנציאלי", ספיר מסביר. איך זה יתבצע? לפי מדדים נוספים, כמו כיוון הרוח וסוג המזהם, וכן שימוש בנתונים מתוך דוחות המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה שמפרטים את סוגי וכמויות המזהמים שנפלטים ברחבי הארץ מהמפעלים המדווחים למשרד. "כמובן שזה לא שיוך שאפשר ללכת איתו לבית המשפט, אבל זה נותן לנו אינדיקציה ראשונית".

הרעיון לאפליקציה נולד מתוך ניסיון של "שומרי הבית" להצביע על חריגת זיהום אסורה של גז האוזון. "זו היתה עבודת נמלים והיה קשה לחלץ את הנתונים", ספיר מסביר. "וכמובן, שלחנו למשרד להגנת הסביבה והם התייחסו לכך. אם לא היינו יוזמים, איש לא היה יודע את זה".

"המידע יסייע לשיוך חריגה למזהם פוטנציאלי". ספיר (צילום: נועה שפיצר)

אל העמותה וצוות המתכנתים נרתם גם מערך ניטור האוויר של המשרד להגנת הסביבה שסיפק להם גישה לבסיס הנתונים ואפשר להם להציג אותם מחדש. "אנחנו מנסים לייצר יחסי אמון עם המשרד," מסביר ד"ר מייק אדל, חבר הצוות המדעי של "שומרי הבית". "מדובר גם בכלי חשוב עבורם".

ואיך זה יעבוד? "הכלי חוקר את המידע מהמשרד", מפרט אדל. "הוא עובר על כל התחנות, מוריד נתונים ושומר אותם באופן עצמאי". וכאן נכנס החלק של המפתחים: "הם חיברו סדרה של שלוש שאילתות שאותן הם מריצים בכל התחנות. ואת התוצאה הם יקבלו בזמן אמת וידעו אם יש חריגות בכל תחנה ואם הן עוברת על החוק". כל המידע הזה יוגש לציבור אחת לחודש לאחר שקלול כל הנתונים. 

אדל וספיר צופים שעיקר התרומה של הכלי תהיה בדחיפת המשרד לפעולות אכיפה רבות יותר. לשיטתם, הליכים רבים שמנהל המשרד נולדו בשל פניות הציבור. "זה מראה שהמשרד מקשיב לרחשי לב הציבור וכעת, כשהוא ידע שהנתונים גלויים לכולם הוא יפעל בזמן", אומר אדל. "קשה להזיז תהליכים במשרדי ממשלה – בגלל המנגנון ולא כי אין אנשים טובים".

בשבועות הקרובים הם צפויים להשלים את הפיתוח ובקרוב כבר נוכל לראות תוצאות – "גג עד הבחירות". במילים אחרות, חברי הכנסת החדשים שייכנסו בנובמבר לעבודה, יקבלו כלים משמעותיים להילחם עבור הציבור שנפגע מהזיהום – ומול המפעלים העוברים על החוק.

בדרך: בוט "הקנרית" של "שקוף"

במקביל, בימים אלה משיקה מערכת "שקוף-העין השביעית" את "הקנרית", בוט חדש שיתריע על ריכוזים גבוהים של מזהמים באוויר ברחבי הארץ. מטרת הבוט, שפיתח אלון מלין, מהמתכנתים של "כותרת בשינוי אדרת" – להגביר את המודעות וליידע את הציבור בזמן אמת על היקפי הזיהום שנפלטים לאוויר ומסכנים את הבריאות.

"הקנרית" תשאב מידע מהממשק של תחנות הניטור במשרד להגנת הסביבה, בדומה ל"מתריעון", ותחשוף באופן רציף ואוטומטי כשתתרחש מדידה גבוהה של מזהמים באחת מכמעט 200 תחנות הניטור בישראל.

המידע שיישאב יעלה באופן קבוע לחשבון הטוויטר "הגחלילית", שמרכז במקום אחד את כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.בין המזהמים ש"הקנרית" תעקוב אחריהם נמצא הבנזן שדולף פעמים רבות ממתקני דלק ונפט באתרים שקרובים לנקודות יישוב. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה שמדובר במסרטן ודאי בכל רמה, גם מתחת לתקן המותר בחוק, כזה שדי בחשיפה נמוכה שלו כדי להעלות את הסיכוי לנזק. עוד מזהמים שאותם נפרסם: גופרית דו חמצנית, חנקן דו חמצני ובקרוב תתווסף מדידה של חלקיקי PM2.5.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. מאוד מעניין ! אבל חשוב מאוד גם איפה יתקינו את תחנות הניטור !!! הלואי ותהיה גם גישה לאזרח הקטן לניטור מקומי ולא רק סביבתי.
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק