מכון התקנים התגאה בחתירה ל"עתיד ירוק" – ואז פרגן בבוטות למפעל מזהם

האם מכון התקנים מסייע למפעל המלט "נשר" לאמץ תדמית ירוקה וסביבתית? לפני שבועיים המכון הישראלי העניק למפעל ברמלה תעודת יהלום שניתנת לגופים שהצליחו לעמוד בשבעה תקנים ויותר במשך השנה. המכון החליט לציין את המעמד ברשתות החברתיות בפוסט חגיגי שמפרסם את המפעל המזהם וחוגג את הישגיו. ברקע הדברים, רק לפני שלושה שבועות המכון הצטרף לאמנה בינלאומית למלחמה במשבר האקלים.

"מעטים המפעלים שסיפור פועלם הוא גם סיפורה של הקמת מדינת ישראל", פתחו את הפוסט החגיגי בעמוד של מכון התקנים והוסיפו כי "נשר" "הוא בפירוש כזה". עוד טרחו להוסיף ציטוט של בנימין זאב הרצל, בטקסט שפרסמו גם בפייסבוק וגם בלינקדאין. "תכנון בנייתה של מדינה לעם היהודי חייב לקחת בחשבון גם את ייסודו של מפעל מלט עברי", כתבו מדבריו של חוזה המדינה ובאופן מקרי (או שלא) הציטוט עצמו גם מתנוסס באתר הבית של המפעל.

במכון התקנים קישטו בשלל תיאורים ולא חסכו בחנופה שאין לה שום קשר לתקנים אותם קיבלו ב"נשר", או לתעודה שהוא זכה בה על התקנים האלה. מה לא היה שם? לא היתה שם אף מילה על חריגות הזיהום שעלולות לפגוע בבריאות תושבי רמלה ולוד, על השימועים שהמפעל עובר בימים אלה בחשד שהפר את היתר הפליטה. "אנחנו גאים ללוות את המפעל לאורך השנים", חתמו את הדברים. "ברכות לחברים ולחברות העוסקים במלאכה שממשיכים.ות להצטיין ולהצעיד את הכלכלה והתעשייה קדימה".

גרינווש – קווים לדמותו

רק שבוע לפני פרסום הפוסט הזה, הצהיר מכון התקנים בגאווה כי הוא מצטרף להצהרת לונדון למלחמה בשינויי האקלים באמצעות תקנים. "אנחנו גאים לקחת חלק, יחד עם ארגוני תקינה מרחבי העולם, במאבק במשבר האקלים שמתרחב ונכנס לתודעה", כתבו. עוד הסבירו כי ארגון התקינה הבינלאומי ISO צירף אל שורותיו גם את מכון התקנים הישראלי, "כדי ליצור עתיד ירוק יותר ולשמור על הגלובוס של כולנו". 

על רקע ההתחייבות המפוארת, הבחירה של מכון התקנים להעלות את מפעל "נשר" על נס עשויה להיתפס כמעשה ציני. הרי "נשר" הוא חלק מהפגיעה בסביבה, ולא מהתנועה הקוראת לתיקון. על פי דירוג המשרד להגנת הסביבה מהקיץ האחרון, מפעל המלט שבבעלות המיליארדר לן בלווטניק (השולט גם בערוץ 13), מדורג שלישי מבין 572 מפעלים מזהמים בארץ, לפי העלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת מזהמים לאוויר. מבין המפעלים שבבעלות פרטית – הוא מקום ראשון בזיהום האוויר.

יותר מכך, המשרד להגנת הסביבה פרסם באותה הזדמנות כי 71% מהפליטה של תחמוצת החנקן נגרמת משלושה מקורות פליטה, תחנות כוח ו"נשר". "לראשונה הפליטה בתחנת הכוח של חברת החשמל רוטנברג באשקלון היתה נמוכה מפליטת 'נשר' מפעלי מלט ישראליים ברמלה", ציינו.

הפרטים הללו לא הפריעו למכון התקנים לציין לשבח את המפעל המזהם, שעומדים נגדו שימועים על חריגות המסכנות את בריאות התושבים. המידע המזוקק, המפרגן והחיובי מפורסם בעמוד שמחזיק בנכס של כמעט 30 אלף עוקבים בפייסבוק ועוד כמה אלפים בלינקדאין. כלומר "נשר" מקבלים פוטנציאל חשיפה לקהל רחב יחד עם מדבקה ירוקה של מכון התקנים שמתגייס למאמץ הסביבתי.

ייתכן שהפרגון של מכון התקנים שווה ל"נשר" הרבה יותר מאשר התקן עצמו. בימים אלה המפעלים המזהמים פועלים בכל הכוח כדי למתג את עצמם כמי שמובילים את הפתרונות למשבר האקלים. זוהי דרכם לטשטש את האמת: הם דווקא חלק מהבעיה המחריפה את מצבנו.

ומה במכון התקנים טוענים? הם מסירים אחריות. "מכון התקנים הישראלי אינו רגולטור ואינו גוף אוכף", כתבו. "התווים שניתנים על ידי מכון התקנים הישראלי בודקים את מערכות הניהול של הארגון התקנים הם וולונטריים. הארגון עצמו מחליט לקחת על עצמו את דרישות התקן מתוך ראייה ניהולית".