ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
אנחנו מאמינים בעירוב הציבור בעבודה העיתונאית, לא רק כי זה הדבר הנכון לעשות – אלא גם כי זה פשוט עובד! לפני מספר ימים כתבנו על הדו"חות הכספיים המושחרים של דואר ישראל וביקשנו את עזרתכם בפענוחם. עכשיו – אנחנו חושפים, בזכותכם, את המספרים מאחורי הסעיפים המושחרים וגם מה מסתתר בדפים הנעלמים.
ניתוח המספרים מעלה כמה סיבות אפשריות להסתרה: הנתון המעניין הראשון הוא כיצד העלייה הדרמטית בקניות באינטרנט תורמת לשורה התחתונה של הדואר. בזכות "קבלת דואר מחוץ לארץ", חל גידול של 51 מיליון שקל בהכנסות בהשוואה לשנה הקודמת, שהם כמעט 150 מיליון יותר מההכנסה בסעיף זה ב- 2012 (רק ארבע שנים קודם לכן).
מידע מושחר נוסף שנחשף כאן הוא "התאמת הפרשה" המבוצעת בדו"חות לפחות מאז שנת 2009. משמעות הדבר כי החברה שמה כסף בצד (באופן חשבונאי, לפחות) בידיעה שאולי תאלץ לשלמו בעתיד. מדובר על כ- 90 מיליון ש"ח ב- 2013, כ- 74 מיליון ב- 2014, וכ- 21 מיליון ב- 2015. מעניין כי ההתאמה המדוברת התאפסה בשנת 2016 – כלומר, אותו חוב שהדואר פחד ממנו כנראה שלא התממש לבסוף (ולמעשה הפך להכנסה). האם אכן מדובר בחובות לעובדים לשעבר שהתיישנו?
למה לכל הרוחות חשבו בדואר שאין לנו זכות לקבל את המידע הזה? אנחנו לא מבינים – והם לא עונים (מן הדואר, כאמור, לא התקבלה תגובה).
ומה לגבי "באור 24", שהוא 15 הדפים שהוסרו לחלוטין מהדוחות של 2015 ו- 2016? פה השגנו גישה למידע הרלוונטי משנת 2014 אשר כולל תת-סעיפים רבים (התוכן כנראה דומה באופיו לאורך השנים), אותם ניתן לחלק למספר קטגוריות:
(1) שורה ארוכה של תביעות משפטיות שהוגשו נגד הדואר ולאחר מכן את הערכת עורכי הדין של החברה לגבי סיכויי כל אחת מהתביעות להתקבל. בהתאם להערכה המשפטית מופרשים כספים לכיסוי עתידי של דמי הפיצויים.
(2) סיכונים רגולטוריים והסכמי מימון והשקעה מול המדינה. מסעיפים אלה עולה כוונת המדינה למכור 20% ממניות החברה למשקיע פרטי (נושא זה חוזר מספר פעמים גם בהמשך).
(3) יחסים עם עובדי החברה (הסכמי שכר קיבוציים, פנסיה ותכנית פרישה שהוסכמה עם המדינה כחלק מההשקעה הכספית בחברה). בחלק זה אזכור מעניין במיוחד להלוואה שנתנו העובדים לחברה בדמות קיצוץ של 5% בשכרם שאמור להיות מוחזר להם עם מעברה של החברה לרווחיות (ההלוואה טרם הוחזרה, נכון להיום).
(4) ערבונות שונים שנתנה החברה (בעיקר למדינה) וסוגיות הנוגעות להסכם הרשיון להפעלת שירותי הדואר. כמו כן ישנה התייחסות להתחייבות של הדואר להנגיש לנכים את כל סניפיה (עלות משוערת למהלך: 46 מיליון ש"ח).
מרבית מן הכתוב בעמודים אלה (הבאור המילולי) הוא מידע פומבי וידוע, על כן לא ברורה ההחלטה להסתירו. ניתן להבין מדוע הערכות משפטיות פנימיות יכולות להיחשב כמידע עסקי רגיש (ועל כן ההסתרה הגיונית) – אך נדמה כי אין הגיון בהעלמה של כל היתר, בעיקר כשלוקחים בחשבון שלדואר אין באמת מתחרות!
רוצים לעזור לנו בכתבות נוספות? עקבו אחרי דף הפייסבוק והאתר שלנו, הציעו לנו נושאים לתחקירים (בקרוב נצא לסבב הצבעות נוסף) והרשמו לניוזלטר בכדי להישאר מעודכנים על כל בקשות העזרה הפתוחות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק