מה קורה בלשכות החיצוניות של חברי הכנסת?

לחברי כנסת עומדת הזכות לשכור לשכות מחוץ לכנסת. הן נקראות "לשכות חוץ פרלמנטאריות". המטרה מבורכת – הגברת נגישות נבחרי הציבור. כך נוכל להיפגש איתם במגרש הביתי במקום לכתת רגליים למשכן בירושלים.

אלא שביקור בלשכות הפזורות ברחבי הארץ מראה שחלקן מחזקות בעיקר את קשר הח"כים עם המקורבים להם, ומתפקדות כצינור להזרמת כספים. אחרות כה מוזנחות עד כי לא זכו לביקור הח"כים ששכרו אותן. את החשבון אנחנו משלמים.

כספים לחסידויות

יחד עם דפנה ליאל מחדשות 2 גילינו לא מעט לשכות רפאים. התברר למשל, שמנחם מוזס מיהדות התורה העביר במשך שנים 5,000 שקלים בחודש לחסידות ויז'ניץ אליה הוא משתייך עבור שכירת "לשכה" שספק והייתה קיימת. ג'מאל זאחלקה שוכר לשכה שאבדו עקבותיה בכפר קרע. אתם מוזמנים לצפות בלשכות נוספות בתחקיר.

זה לא הכל. לא הספקנו לפרסם ששר הבריאות יעקב ליצמן, חסיד גור ושליחה בכנסת, שכר בעבר לשכה בתוך איחוד מוסדות גור. כלל הלשכות של מרצ ממוקמות בתל אביב. לשכה שמיקם בבאר שבע חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו כדי לסייע "לתושבי באר שבע" עומדת לרוב ריקה. מתנדב המיזם ביקר בה בשעות המסומנות כפתוחות לקהל הרחב והתאכזב.

ולחדשות הטובות

מעבר לבזבוז הכספים, מתרחשת כאן הולכת שולל חמורה של אזרחי ישראל. אלא שיכול להיות גרוע יותר, למעשה כבר היה גרוע יותר. ב-2010 סיירתי בלשכות והתמונה אז הייתה עגומה. בקצרה, רוב הלשכות היו פיקטיביות.

גם התחקיר הנוכחי מקומם. עם זאת, ביקרתי השנה גם בלשכות נהדרות שתפקדו היטב, כמו זו למשל של יוסף גבארין באום אל-פאחם. מתנדבי המיזם גילו לשכות תקינות נוספות כמו זו של מיקי זוהר בב"ש (תודה מקרב לב לצלם רועי קלבו, למפלח הנתונים גיא זומר ולמתנדבים נוספים). בשורה התחתונה – השחיתות הצטמצמה.

מה השתנה?

במילה אחת: שקיפות. בעקבות התחקיר הקודם שביצענו על הלשכות, הכללים השתנו. ראשית, הודקו הכללים המגדירים ממי מותר לשכור לשכה. שנית, לחברי הכנסת שוגרה אזהרה על חקירה פלילית שעשוייה להיפתח במקרה של לשכה מזויפת, וחשוב מכל פורסמה הרשימה של הלשכות. אני משער שהמשפט הזה לא נתפס, אז ארשום אותו שוב: הרשימה, לראשונה בהיסטוריה, פורסמה לציבור הרחב. זה לא ייאמן, אך עד מועד התחקיר הקודם, כתובות הלשכות היו, ובכן, סודיות.

איך הציבור היה אמור לדעת אם הרשימה חסויה שהלשכות שנועדו עבורו בכלל קיימות? שאלה מעולה.
ולמה זה מוביל? חברי כנסת הם, למרבה הצער, אנשים רגילים. מעטים הם צדיקים גמורים, ומעטים עוד יותר רשעים אמיתיים. רובם פועלים כאחד האדם, כלומר בהתאם למערכת תמריצים. ברגע שסיפקו להם תקציב עם אפס פיקוח, – לא מעט החליטו לנצלו לצרכים פרטיים.
כעת, כאשר הרשימה סוף סוף פומבית (לרבות שמות המשכירים) הם עשו חישוב רווח והפסד. כתוצאה, ישנם כאלו שהחליטו כלל לא לשכור לשכה, אחרים שכרו משרד לגיטימי, ונותרו רק השוליים שמצפצפים עלינו לגמרי שעשו בתקציב שימוש נלוז – אותם ראיתם בתחקיר.

לסיכום, השקיפות ביערה את מרבית השחיתות. עכשיו תדמיינו איך ייראה השלטון אם הכול יהיה שקוף?