ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

דו”ח המבקר בגובה העיניים – והפעם: טיפול המדינה בקשישים

ממשיכים לפענח עבורכם את דו"חות מבקר המדינה ■ מעת לעת נצלול אל פרק בדו"חות המבקר, נביא לכם ממנו חלקים חשובים ומעצבנים במיוחד - בשפת בני אדם ■ והיום: מה קורה עם טיפול המדינה בקשישים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

קצת רקע: בשנת 1986 חוקק תיקון לחוק הביטוח הלאומי, אשר העניק סל שירותים לקשישים הנזקקים לסיוע בביצוע פעולת יומיומיות. זוהי למעשה דרכה של המדינה לשמור על כבודם של אזרחיה הסיעודיים. בשנת 2016, 165,000 קשישים נעזרו בגמלה ותקצובה השנתי עמד על 5.8 מיליארד ש"ח (כ-8% מתקציב הביטוח הלאומי). את השירותים עצמם מעניקות מעל למאה חברות פרטיות שונות, שנבחרו בהליך מכרז.

מבקר המדינה פרסם לאחרונה דו"ח ביקורת על טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם. והממצאים, איך נאמר – מרגיזים. הצבענו עבורכם על כמה ליקויים משמעותיים מתוך הדו"ח:

  1. ראשית, המבקר קובע כי איכות הטיפול היא לעיתים לקויה באופן המסכן את בריאותם של הקשישים. הסיבה לכך היא כישלונו של הביטוח הלאומי בהפעלת מערך פיקוח והכשרה מקצועית של עובדי חברות הסיעוד. והנה נתון מדהים: 50% משעות הטיפול לקשישים במצב קשה ניתנו בידי מטפל ללא הכשרה מקצועית!
  2. תחת אפה של המדינה, מתקיים מערך דיווח שקרי על שעות טיפול שלא ניתנו בפועל, בשווי מצטבר של כ- 150 מיליון שקל בשנה! כלומר: כספי המיסים שלנו לעיתים משלמים על עבודה שלא באמת התרחשה. מחדל זה מתאפשר, בין היתר, כי ניהול שעות העבודה מתבצע בטפסים ידניים ובכך מתקיימים מצבים אבסורדיים. לדוגמה: מטפלת דיווחה בחודש בודד על 150 שעות עבודה, אשר בוצעו בחפיפה במקומות שונים במקביל.
  3. הדו"ח אומר באופן חד-משמעי: "רשויות המדינה לא נתנו את דעתן כנדרש על הצורך לתמוך בבני המשפחה המטפלים בקשישים סיעודיים, ולמעשה זנחו והותירו אותם להתמודד עם הנטל הכבד". כל מי שטיפל בקרוב משפחה סיעודי בוודאי יזדהה עם האמירה הזו. לפי הדו"ח, כמיליון ישראלים מטפלים בבן-משפחה קשיש (אחד או יותר) וחוסר התמיכה בהם מוביל באופן עקיף נזק כלכלי למשק כולו.

העולם הולך ומזדקן וגם הזקנים נעשים זקנים יותר. דו"ח דומה נכתב כבר ב-2004, ועדה אחרת כונסה ב- 2014, ובתווך ניתנו אינספור המלצות של מומחים – אך שינוי לא נראה באופק. מבקר המדינה קורא כעת להיערכות תקציבית מחודשת, לשיפור השירות (הנה רעיון: טכנולוגיה!) ולהרחבת הפיקוח והאכיפה. את האחריות הוא מטיל על הביטוח הלאומי ובעיקר על הממונה עליו, שר הרווחה, חיים כץ.

וזה מתחבר לבעיה רחבה יותר: הביטוח הלאומי של ישראל עומד על כרעי תרנגולת. תחזיות עדכניות צופות פשיטת רגל מוחלטת שלו בעוד 30-35 שנים. התנהלות בזבזנית וחוסר תכנון ארוך טווח לא רק פוגעת בזקנים היום, אלא תפגע בכל מי שיזדקק לסיוע בעתיד (הבעיה כמובן רחבה ואינה מוגבלת רק לנושא גמלת הסיעוד).

"חוסנה של מדינה אינו מתבטא רק בעוצמתה הביטחונית והכלכלית, אלא גם בדאגה לאזרחיה הוותיקים – בני משפחותינו המה, יקירנו הזקוקים לנו", כותב המבקר, "אנו נדרשים להבטיח שבערוב ימיו יחיה כל אדם את שארית חייו בכבוד".

פרקים קודמים בסדרת “המבקר”:

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת ניר בן-צבי

Picture of ניר בן-צבי
מייסד-שותף, מנכ"ל נולדתי בנגב, גדלתי בגליל המערבי. בוגר 8200, פריק של עיתונות, טכנולוגיה, סדר ותהליכים. נשוי לרעות, אבא לנעמי. לפני שקוף עבדתי כעשר שנים בעולם ההייטק (בישראל ובקליפורניה) – מרביתן בסטרטאפ בתחום אבטחת המידע – במהלכם ניהלתי צוותים של בדיקות תוכנה, אוטומציה, תמיכה טכנית, הטמעות, פיתוח עסקי וניהול מוצר. ב-2018 הקמתי עם תומר אביטל את "שקוף" – סטארטאפ חברתי, מתוך מטרה לבנות כלי תקשורת רחב היקף ומשנה מציאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק