ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לחבר כנסת מותר להוציא עשרות אלפי שקלים בשנה כדי לשמור על קשר עם הציבור. הרכישות לרוב הגיוניות ונחוצות לשמירה על קשר עם הציבור. אולם התקציב המתפרסם רק שקוף למחצה. הכנסת למעשה כופה על המנתחים להיות פופוליסטיים: בדו"ח שמתפרסם מדי שנה מופיעות רק הקטגוריות – ללא פירוט או חשבוניות.
כתוצאה ניתוחי ההוצאות בתקשורת – שטחיים. הכתבות השנתיות – בהן גם אני חטאתי – מתמקדות בשורה התחתונה: אלופי ההוצאות. אלא שהודות לסיוע של "התנועה לחופש המידע" והאקטיביסט יוגב שרביט הצלחנו לשים את היד על ההוצאות המפורטות בשנתיים האחרונות.
עכשיו אפשר לראות לאן בדיוק הולך הכסף. עיצוב ברושורים, סטטוסים בפייסבוק, מקורבים ומגנטים לספירת העומר – זאת הקופה הקטנה של חברי הכנסת – ושקיפות יכולה לשכלל אותה. אז דבר ראשון כולכם מוזמנים לעיין בהוצאות המפורטות של 2014 לראשונה אי פעם (כאן). בנוסף תוכלו לקרוא למטה כמה הוצאות מעניינות ששלפנו מהדוח האחרון לאחר שהכנסת עשתה לנו את המוות והביאה לנו אותו בצורה לא קריאה.
רק קריאת הקבלות עצמן יכול לתת ערך כלשהו לבדיקה הזו.
קשרים בין הספקים לח"כים, ניתוחים על הוצאות לפי מועדים וכיו"ב – זה הערך המוסף של שקיפות. הצגת השיאנים מנגד (כפי שהתקשורת המוסדית נאלצת לעשות) עושה חטא לחברי הכנסת ומייצרת כתבות פופוליסטיות שפוגעות באמון הציבור בממשל שלא בצדק.
כ-6840 קבלות הגישו חברי הכנסת ב-2014 לחשבות הכנסת בבקשה לקבל החזרים כספיים. מהקבלות עצמם (שכאמור למרבה הצער לא מתפרסמות) ניתן לראות שחברי הכנסת חובבים במיוחד את מועדי ישראל ורואים בהם הזדמנות מעולה לשמירה על קשר. ישראל אייכלר רכש 'מגנטים לספירת העומר' ב -4543 שקל. על לוחות שנה שילם 4200 שקל. יו"ר ועדת הכספים משה גפני הדפיס ברכות שנה טובה ב 7,552 שקל. גילה גמליאל קנתה לוחות שנה ומעטפות בכמעט 16 אלף שקל.
מאיר פרוש הדפיס את 'לוח השנה הדף היומי' בכ-7434 שקל. מירי רגב הדפיסה לוחות שנה ב 11,269 שקל וגלויות מיוחדות לפסח ב-2360 שקל. סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי עיצבה ברושורים בכ-3300 שקל וקנתה פרוספקטים ומעטפות בכ-5581 שקל. חוטובלי גם קנתה תמונה מפלאש 90 בכ- 590 שקל, אגב לדובר שלה אין מושג באיזו תמונה מדובר. על עיצוב פלאייר לחוטובלי שילמנו למעצבת שפרה ארליך 1900 שקל.
עוד עולה מהניתוח כי מימנו לימודי שפה לחבר הכנסת לשעבר שאול מופז בכ-8000 שקל. 680 שקל נוספים הוקצו ל'הכנה לקראת פגישות באנגלית'. מירי רגב למדה אנגלית בעלות של 1200 שקל.
עמיר פרץ 'רכש' שפה בכ-3000 שקל. לנה נגנביצקי לימדה אנגלית ב-1200 שקל את ח"כ לשעבר פאינה קירשנבאום החשודה כיום בפלילים.
ג'מאל זחאלקה רכש קפסולות אספרסו ב כ- 1750 שקל ואילו אחמד טיבי ערך סקר דעת קהל ב-20 אלף שקל אצל מקלדה יוסף. שאלתי אותו מה הוא בדק. לדבריו מדובר ב"סקר גדול של כמעט 850 נסקרים על מגמות בחברה הערבית בענינים פוליטיים וחברתיים בנוגע לפעילותו של חה״כ. מתברר שהנושאים שהכי מעניינים את הציבור הם: מאבק באלימות, חינוך, תכנון ובניה".
חלק מהח"כים עשו שימוש יצירתי במיוחד בתקציב. רגב גם שילמה 1,770 שקל על 'צילום ואיפור'. השרה אולי השיגה דיל טוב יותר ממיכל רוזין שילמה ששילמה על 'צילום ואיפור' 2,360 שקל. משולם נהרי רכש נגן קלטות וממיר בכ-250 שקל. השר לשעבר יעקב פרי שילם ל'אומניס פיץ' ייעוץ תוכן בע"מ' כמעט 13,000 שקל על סיוע בכתיבת נאומים. חברת הפרסום 'גליקמן נטלר, סמסונוב' ייעצו לנשיא רובי ריבלין כשהיה ח"כ מן המנין (1628 שקל).
אירוע סוף מושב הכנסת של מרב מיכאלי (ובו או באחד הכנסים האחרים שלה נכחתי) עלה למשלמי המסים כ-13 אלף שקל. על כיבוד קל לכנס הסברה השרה מירי רגב קיבלה החזרים בסך 12 אלף שקל.
הכנסת אגב התעקשה להעביר בקובץ מסורבל שאיננו קריא ע"י מכונה. למרות זאת שרביט, המתנדב המיומן של מיזם ימים של שקיפות, פילח את הנתונים בצורה מגוונת. כך התגלה למשל כי חלק מחברי הכנסת ממשיכים לסחוט את לימון תקציב ״קשר עם הציבור" לקראת סוף השנה – לפני שיתאפס ברובו. השנה המגמה החריפה.
פרסום קבלות חשוב מסיבות נוספות. מעבר לכך שהציבור הרחב יוכל כך להחליט בעצמו אם מדובר בהוצאות לגיטימיות לשמור על קשר עמו, הפירוט מסוגל למנוע שחיתות. אחת הקבלות, למשל, מראה כי קירשנבאום הוציאה 5,782 שקל על אחזקת בלוג שלא הצלחנו למצוא ברשת. שם הספק המופיע בקבלה ומתברר כי המשטרה כבר חוקרת אותו סביב העברות תקציביות מוזרות אחרות ונפרדות בפרשת ישראל ביתנו. השקיפות, במילים אחרות, יכולה בין השאר גם להוכיח זיקות שלא תמיד ידועות למשטרה.
לסיכום, אין ספק שלרשות חברי הכנסת צריך לעמוד תקציב. אולם הוא חייב להיות נושם, שקוף, מפורט ובעל זיקה ישירה לקשר עם הציבור. חשיפת שמות הספקים מאפשרת לחכמת ההמונים לגלות האם יש קשרים נוספים בין נמעני הכספים לח"כים. בדיון שנערך השבוע בוועדת השקיפות בראשות סתיו שפיר הצעתי שהקבלות פשוט יפורטו בדפי הח"כים באתר הכנסת. עד שזה יקרה הטוב ביותר זה שתקראו את הקבלות בעצמכם.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת