הכנסת מסתירה דוח חמור שחושף כשלים ניהוליים מרובים

הכנסת מסתירה דוח מיוחד שקובע שוועדותיה כושלות. לפי הדוח – אליו רק מעטים בכנסת נחשפו – מרכז העצבים של המדינה מאופיין בהיעדר מקצועיות, עומס מלאכותי, שיטות עבודה מיושנות ושורה של סכסוכים פנימיים. חברת ייעוץ שנשכרה לבצע בדיקת עומק גילתה, בקצרה, כי הפרקטיקות הנהוגות בכנסת לקוחות מעידן האבן.

למה זה חשוב? העבודה בוועדות אמנם אפורה מהמליאה והממשלה, אך ההחלטות המתקבלות שם מתרגמות לתוצר עם משמעות ישירה למציאות העוטפת אותנו. בוועדות נקבעים הפרטים המדויקים של הצעות החוק ונערכים דיונים סביב נושאים שעל סדר היום בהשתתפות שרים, פקידים ואזרחים. כאמור, דוח סודי שבדק את את הוועדות מעלה תמונה לא מחמיאה של הנעשה בהן מאחורי הקלעים.

אין מחסור בעובדים – ההפך

ב-2014 התלוננו במזכירויות הוועדות על העומסים המתרבים מדי מושב. חלק מהעובדים תבעו שינוי ארגוני. במטרה לבחון את הצרכים, הרכיבה הכנסת צוות משולב של נציגים מהמשכן בליווי יועץ ארגוני חיצוני שבדקו את אופן התנהלות הוועדות. לאחר 4 חודשי מחקר וניתוח, נקבע נחרצות כי לא ניכר מחסור בכוח אדם. למעשה, בעוד שבזמן מושב מצבת כח האדם עונה, לפי הדוח, על הנדרש, הרי שבזמני פגרה (4 חודשים בשנה לפחות, וזאת בלי להתייחס לשנת בחירות) מזכירות הכנסת והוועדות הופכות בחלקן למצבור של מובטלים מאונס שכן כמעט ולא מתקיימים בכלל דיונים.

הדוח חריף ומפרט כשלים רבים בדרך בה הנהלת הכנסת בנתה את מנגנוני העבודה של כל אחת ואחת מהוועדות. ספקטרום הכשלים – מרשים בהיקפו:

תת-מיצוי, תסכול ושיטות תיוק לא כל כך ירוקות

ברמת המאקרו הוועדות כולן סובלות, לפי הדו״ח, מסטגנציה בשל העובדה כי בעלי תפקיד רבים במזכירויות משרתים בתפקידם שנים רבות, לא אחת – עשרות שנים, ללא רוטציה ותחלופה בינהם. המצב שבו עובדים יושבים על אותה משבצת תקופה ארוכה כל כך מביא ברמת הניהול – לפי המחבר – לסטגנציה מחשבתית ותפעולית, ומונע חידוש וייעול של עבודת הוועדה. המצב מביא למרמור של עובדים שמרגישים שהם חסרי אופק קידום ומהווה מכפיל כח המעצים את השפעתן של יריבויות פנימיות בוועדות.

תופעה רוחבית אחרת המתוארת בדו"ח היא מקומו המרכזי של תיוק לוקה, מיושן ובזבזני המביא לסרבול בעבודת הוועדה ועל פי רוב גם לתת-מיצוי של הרכזים בוועדה. אלו מוצאים עצמם עסוקים במטלות מתסכלות ומיותרות גם לאחר צבירת שנים רבות בוועדה. התיוק הפיזי למשל צורך ״עשרות שעות עבודה שבועיות״, וכולל טונות רבות של ניירת בכל כנסת שנטול ערך מוסף מעבר למסמכים שמוגדר שיש לארכבם. איך בזבוז הניירות הזה מתיישב עם "הכנסת הירוקה" עליה דיווחה הכנסת בקול תרועה? – לא ברור.

קיפאון בכל המישורים

עוד בעיה החוזרת כחוט השני בוועדות רבות היא ניהול ריכוזי על ידי מנהלי הוועדות, לעתים עד כדי סירוס מוחלט של יתר העובדים ובפרט הרכזים, לשון הדוח. בוועדה אחת למשל הוטלו מגבלות חריגות על עצמאות הפעולה של הרכזים הזוטרים. לפי הדוח אלה נדרשים להעביר לאישור כל פעולה, אפילו המזכירותית והשולית ביותר, לאישור הדרג הניהולי. המצב תואר על ידם בתסכול כהירארכיה מכבידה לאישור מהלכים שיוצרת חוסר יעילות, עיכובים ועומסי עבודה מיותרים.

תרבות העבודה מובילה בסופו של דבר, לפי הדוח, לקיפאון בכלל המישורים, ותלות באנשים ספציפיים כדי לבצע עבודה פשוטה.

ממצאים נוספים צריכים להדאיג כל אזרח במדינת ישראל שמאמין שמסדרונות השלטון מתנהלות כמוסד נאור ומתקדם. כך למשל מהדוח עולה כי כל ועדה – כספים, כלכלה, חינוך וכיו״ב – מתאפיינת בשיטת ניהול שונה לחלוטין, כממלכה עצמאית.

פניתם לכנסת? בהצלחה

מה לגבי שיתוף פעולה ביניהן? לא קיים. הדו״ח נוקב בליקויים בתחום ניהול ושיתוף הידע. כך למשל רישום המוזמנים וסיכום הדיון בכל ועדה מתבצע באופן ידני, שעלול להוביל לאבדן מידע. בקצרה הוועדות תקועות בניינטיז.

הדוח מתעכב על ציפיות הציבור מוועדות הכנסת. אלו אמורות הרי להיות עוד חוט שמקשר בין הציבור למקום בו מתקבלות ההחלטות הכי חשובות. אלא שהחוקרים מצאו כי הוועדות לא נגישות לציבור: אין מערכת שעוקבת אחר פניות האזרחים, ואין שום נהלים לטיפול בפניות. בוועדה מרכזית אחת (שמה שמור במאה ימים של שקיפות ובכנסת) נמצאו תקלות תפעוליות חוזרות שמקורן ב׳פערים טכנולוגיים׳ חריפים אצל מנהל הוועדה. בוועדה אחרת הרכזים ממודרים לעבודה המזכירותית הבסיסית ביותר. ברוב הוועדות האקלים בצוות מוגדר כ׳טעון שיפור׳ ועתיר חיכוכים וקונפליקטים מתמשכים.

הרשימה ממשיכה, ואפילו בוועדה קרדינלית מסוימת נקבע כי אין שיתוף מידע בין הצוות, וכי מזכירות הוועדה לא עושה שימוש במרכז המחקר הניטרלי של הכנסת, אלא פונים למקורות חיצוניים אחרים כדי לקבל מידע.

הפתרון? תוספות שכר

מכל ההמלצות הרבות להכשרה, גיוון בתפקידים, תלות בשדרוג בקידום מקצועי, הקמת רשימת מאגר מומחים, שדרוג מערכות המחשוב או הרכבת הוועדות כגוף ארגוני אחד – מה בסופו של דבר קרה? מנכ"ל הכנסת רונן פלוט הודיע (לחלק מהעובדים, לא לציבור) על רפורמה שעיקרה תוספת דרגות לחלק מעובדי הוועדות (כלומר תוספות שכר). בנוסף נולד אופק של תפקידי "סגני מנהל וועדה". במילים אחרות: נתנו לעובדים עוד כסף ולא יישמו כמעט אף המלצה.

חשוב להדגיש כי רוב עובדי הוועדות שצוות המחקר עבד מולם – לא ראו את הדוח עד היום וזאת על אף שהוא מתבסס בין היתר על שיחות עם אותם עובדים ממש. נזכיר כי לאחרונה החליטה הכנסת גם להשקיע מיליונים לא בהכשרות הדרושות ובשאר ההמלצות – אלא למיזם לשיפור תדמיתה בציבור.

נסיון בכנסת על פני מומחיות

בשיחה עמי חלק מעובדי הוועדות הביעו תרעומת על ההליך שהכנסת ניהלה, ועל חוסר השקיפות סביב הממצאים. עובד ועדה אחר טוען כי הבעיה המרכזית כלל לא צוינה בדו״ח – שמנהלי הוועדות, ברובם, לא מגיע מהתחום בו הם אמורים להתמחות.

במציאות הפרלמנטארית בה חבר הכנסת שמתפקד כיו״ר הוועדה לרוב לא מחזיק בעצמו מומחיות בתחום הוועדה עליה הוא חולש, עצוב שגם מנהל הוועדה לא מסוגל לגבות אותו מקצועית. לדבריו, רק לאחרונה נבחרו שני מנהלי ועדות מתוך מכרז פנימי, כלומר עובדי כנסת שאף אחד מהציבור לא יכל להתמודד מולם משום שהמכרז לתפקיד הרגיש – נוהל אך ורק בתוך הכנסת.

הכנסת: ״הקפדה מלאה על הכללים הנהוגים בשרות המדינה״

מהכנסת התעלמו משורה של שאלות שנשלחו בנושא הדו״ח ומסרו בתגובה: ״גם הכנסת נדרשת, מעת לעת, לשינויים ארגוניים כמו בכול משרד ממשלתי או מוסד ציבורי. מדובר בבחינה ארגונית שכללה ניתוח מעמיק של עבודת הוועדות ותוצריהן תוך השוואה לסביבה הארגונית בכנסת, שינויים טכנולוגיים, בחינת עומסים ועוד״.

בכנסת הדגישו כי ״פעולות ארגוניות כאלה נועדו בראש ובראשונה לשדרג ולקדם את עבודת הכנסת. בכנסת, מטבע הדברים, הדברים נעשים מתוך טובת הארגון ושיפור השרות הניתן לציבור ולחברי הכנסת על ידי הצוותים המקצועיים. אך בנוסף, בהתייחס לשאלות – השינוי הארגוני נעשה מתוך ראייה ציבורית ותוך הקפדה מלאה על הכללים הנהוגים בשרות המדינה״.

לדבריהם ״מינויים שנעשו לאחרונה – נעשו כמובן אף הם במכרזים כחוק, בהם זכו המועמדים המקצועיים ובעלי הכישורים המתאימים ביותר לתפקיד.  למען הסר ספק, הבחינה הארגונית לא נגעה לעבודת חברי הכנסת אלא לעבודתם של עובדי הכנסת המקצועיים בוועדות הכנסת״.