ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
יומנה השקוף של ח"כ תהלה פרידמן (כחול לבן) משקף את המצב העגום של הכנסת ה-23: פרידמן מתרוצצת בין ארבעה דיונים ביום בממוצע, ככל הנראה כי היא חברה במספר גדול במיוחד של ועדות. זאת, בשל ריבוי השרים וסגני השרים ממפלגתה, שאינם יכולים לתפקד כח"כים ולכן העומס מוטל על ח"כים בודדים בלבד.
ביומן של פרידמן מופיעות גם פגישות עם אנשי עסקים ובעלים של גופי תקשורת, וכן פגישות עם בכירים מחוץ לכנסת, כמו רון חולדאי וגדי אייזנקוט.
לבקשת "שקוף", הסכימה חברת הכנסת תהלה פרידמן (כחול לבן) לפרסם באופן וולונטרי את יומן הפגישות שלה לחודשים ספטמבר עד תחילת דצמבר – ללא חובה על כך בחקיקה. פרידמן היא הראשונה לפרסם את יומנה מבין נבחרות ונבחרי הציבור שאינם שרים, ובכך היא מצטרפת לשרה לשוויון חברתי, מירב כהן (כחול לבן) ולשר התקשורת לשעבר יועז הנדל (דרך ארץ) שפרסמו את יומניהם באתרי המשרדים באופן יזום.
עוד בשקוף:
ביומן מופיעות שתי פגישות של ח"כ פרידמן עם אנשי עסקים מתחום התקשורת: הראשון הוא קובי ריכטר, בעבר יו"ר "דרכנו", שביוני 2019 נמנה על מייסדי "ישראל דמוקרטית״ של אהוד ברק ובהמשך הוצב במקום ה-22 של הרשימה שהתאחדה תחת השם ״המחנה הדמוקרטי״. לאחרונה פורסם כי הוא מעוניין לקנות את מניות ידיעות אחרונות שברשות בנק הפועלים.
ריכטר, עמו נפגשה הח"כית ב-10.9.20, מחזיק יחד עם אשתו יהודית בחברת "מדינול" ובחברות מכשור רפואי נוספות. בשנת 2019 דורגו בני הזוג במקום ה-33 ברשימת עשירי ישראל, והונם הוערך ב-5.1 מיליארד שקלים.
איש עסקים הנוסף הוא ישראל גולדשמידט – הבעלים של אתר החדשות החרדי "כיכר השבת". ביולי האחרון פורסם כי גולדשימדט התעניין ברכישת אתר "וואלה". ח"כ פרידמן נפגשה עמו ב-6.12.20.
לאחר שליחת היומן ל"שקוף" דרשו עובדות בלשכתה להשחיר את שתי הפגישות הללו. חשוב להזכיר, השחרת פגישות נועדה לשמירה על הפרטיות, בנושאים רפואיים ואישיים – ולא בפגישות מסוג זה. לאחר שיחה עם ח"כ פרידמן היא הבהירה כי נפלה טעות ואישרה את פרסום היומן כהווייתו.
יש לציין כי היומן כעת מפורסם ללא כל פגישה מושחרת. זהו מצב חריג מאוד ביחס לפרסום יומני נבחרי ונבחרות הציבור. כך לדוגמה, ביומנו של השר מיכאל ביטון, שפורסם לאחרונה, הושחרו יותר מרבע מהפגישות.
פרסום פגישות עם אנשי עסקים יכול לסייע לציבור להבין מי האנשים שמקבלים גישה ללשכתה של פרידמן, ומי עשויים להשפיע על קבלת ההחלטות שלה. פיקוח ציבורי אחר קיום פגישות עם בעלים של גוף תקשורת כמו "כיכר השבת", יאפשר לנו לעקוב אחר הסיקור שמקבלת פרידמן בעיתון ולוודא שאין קשר בינו לבין ההחלטות שפרידמן מקבלת בעבודתה.
תיק 2000 ותיק 4000, בהם מעורבים ראש הממשלה נתניהו והבעלים של "ידיעות אחרונות" ושל "וואלה", מלמדים על החשיבות שבפרסום מראש של פגישות מסוג זה, כאשר לפי כתב האישום רה"מ דרש סיקור אוהד תמורת הטבות שוות כסף – על חשבוננו.
ח"כ פרידמן חברה בשש ועדות בכנסת: ועדת הכנסת, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית. בנוסף היא חברה בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות ועומדת בראש ועדת המשנה לחינוך דתי, התחדשות וזהות יהודית.
לפי בדיקת "שקוף", חלק מהדיונים שמוזכרים ביומן בוטלו, ומבדיקה מדגמית בפרוטוקולים של הדיונים נראה כי פרידמן כלל לא נכחה בחלק מהדיונים שכן התקיימו.
נוכחות משמעותית בכל הדיונים האלה היא כמעט בלתי אפשרית: חלק מהדיונים מתקיימים באותן שעות, וכל דיון דורש הכנה ולמידה מעמיקה של הנושא שעולה בו. עם זאת, נראה שלפרידמן לא היתה ברירה. בסיעתה, "כחול לבן", רק שתי חברות כנסת שאינן שרות ושלא עומדות בראש ועדה. אליהן הצטרף לאחרונה גם ח"כ אסף זמיר, לאחר שהתפטר מתפקידו כשר התיירות, אך מבדיקת "שקוף" נראה כי הוא מסרב לבצע את תפקידו כח"כ.
כשעל מעט חברות וחברי כנסת להגיע למספר כל כך גדול של דיונים, לא בטוח שיוכלו להתעמק כראוי בכל אחד ואחד מהם. התרענו על כך בעבר כאשר הוקמה הממשלה המנופחת, והיחס בין שרים וח"כים הפך לשר על כל ארבעה חברי כנסת – מצב שמחליש את יכולתם לעמוד בעומס.
מניתוח הפגישות ביומן עולה גם כי פרידמן עסקה רבות בשוויון מגדרי, בחינוך וביהדות. כך למשל נכחה בדיונים בנושא אלימות מינית ואלימות כלפי נשים ונפגשה עם ארגונים כמו שדולת הנשים, רוח נשית ו"זזה". בנוסף, השתתפה בדיונים בנושא חינוך לילדים חולי סרטן בתקופת הקורונה ומתווה החזרה לבתי הספר וחינוך של ילדים במזרח ירושלים. עוד ערכה פגישות בנושא החינוך הממלכתי דתי, חינוך לנערות חרדיות, יהדות פלורליסטית ונפגשה עם קהילות יהודיות בעולם.
(איך זה משפיע עליך)
פרסום יומן לציבור, כפי שבחרה לעשות חברת הכנסת פרידמן, מאפשר לנו לבקר את פעילותה כמו גם להעריך את פועלה. הוא משקף, כמו במקרה הזה, גם את מצבה של הכנסת עצמה במצב בו הממשלה גדלה למימדים אדירים.
שקיפות כזו יכולה לגרום לחברי הכנסת מראש לשאוף למלא את יומנם ולעבוד בחריצות. פרסום יומן הוא מהלך ראוי להערכה שמקדם את שקיפות השלטון ומגביר את אמון הציבור בנבחריו. חשוב לזכור שחברות וחברי הכנסת עובדים עובדים עבור הציבור ובמימונו.
המידע שמפורסם חשוב גם להמשך הדרך: פיתוח קשרים עם אנשי תקשורת יכול להיות נושא למעקב ולפיתוח קריאה ביקורתית בכלי התקשורת. בזכות פרסומים כאלה, נוכל לעודד ח"כים חרוצים להמשיך בעבודתם הקשה, ולחשוף מראש פגישות שעשויות להוליד את השחיתות הבאה – ולמנוע אותה.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
זו כנראה אחת מחברות הכנסת הגרועות שהיו כאן מאז ומעולם.
פעלה נגד אבות לילדים כדי לדרוס אותם ואת זכויותיהם וכדי להשאיר את האפלייה הקשה נגדם. אשה אטומה למרות שהיא נראית נחמדה. ניסיתי לשוחח איתה פעם על זה. בלוק אבן קר וחסר אכפתיות.
היא יודעת לעשות פנים נחמדות למצלמה ולאנשים שהיא אוהבת. אבל כשזה מגיע לנושאים אמיתיים ולאנשים אמיתיים שנדרסים לא אכפת לה.
תהלה פרידמן בגדה בערכיה, עזבה את יש עתיד שנתנה לה בית חם כנציגת הציונות הדתית, והצטרפה לממשלת הנאשם בפלילים. בושה לתת איזושהי חשיפה למי שחברה לגנב הקולות גנץ בתמורה להבטחה שקיבלה ממנו לכיסא בכנסת. נאום דמעות התנין שלה בכנסת ייזכר לדיראון עולם. עכשיו היא פותחת יומן (וואו איזה אומץ כשברור לה שאין לה סיכוי לשבת בכנסת הבאה) כדי להראות מה? אולי היא שוב תזיל דמעה? חבל מאוד שנתתם במה למי שחמדה כיסא ומכרה את ערכיה.
בתכלס היא לא עשתה כלום בכנסת, אבל יכול להיות שהיא תיקח את יחידת המימון שלה ותעביר לאיזו מפלגה שתסכים לשריין אותה.
לכן צריך חוק נורבגי מלא! שרים יהיו רק שרים וחברי כנסת יהיו רק חברי כנסת. כדי לא לנפח עלויות – להגביל את גודל הממשלה בחוק יסוד משוריין