בעקבות פניית שקוף: משרד הפנים יפרסם את הזיקות בין מועמדים בבחירות המקומיות למפלגות

מאז 2018 פעלנו כדי שמקורות המימון למועמדים בבחירות לרשויות המקומיות יחשפו לציבור. כעת בעקבות פניית שקוף: גם הזיקות בין מועמדים למפלגות-אם יפורסמו לציבור טרם הבחירות. נבואה זהירה: הבחירות הבאות לרשויות המקומיות בשנת 2023 יראו שקופות
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
רקדה על שתי מפלגות. עינת קליש רותם ראש עיריית חיפה. (צילום: באדיבות סיעת "חיים בחיפה", ויקימדיה)

משרד הפנים מבטיח לקדם שקיפות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות ופועל לפרסם את הזיקה שלהם למפלגות ארציות. מדובר בצעד חשוב שסוגר את כל הפרצות שאפשרו חוסר שקיפות של מימון קמפיינים לרשויות המקומיות.

יקדם את השקפת המימון לבחירות המקומיות? שר הפנים אריה דרעי

במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, באוקטובר 2018, נתקלנו בתופעה של מועמדים מרחבי הארץ שמתמודדים לרשות המקומית מטעם מפלגה ארצית אך הציבור הרחב לא יודע על כך. לפעמים זה הגיע לכדי אבסורד, כמו שקרה בחיפה, כשמפלגה בכנסת הריצה מטעמה שני מועמדים שונים, מה שכמעט והביא לפסילתה של המועמדת (היום ראש העיר) עינת קליש רותם שהסתירה בפרסומים שלה את הזיקה הפוליטית. 

הפתרון שהצענו היה להשקיף גם את ההסכמים או לפחות את הזיקות של המועמדים למפלגות-האם בזמן אמת כדי שהציבור הרחב ידע מטעם מי מתמודדים המועמדים. צריך לזכור שבדרך זו – תמיכה ממפלגות ארציות – יכולים מועמדים ליהנות מכל העולמות: להסתמך על מקור תקציבי מפלגתי רחב תוך התנערות מזיקה מפלגתית. אם המועמד הצליח המפלגה זוכה למימון מהקופה הציבורית ומחזירה את "ההשקעה"

עוד בשקוף:

כאמור, דרך מימון זו המימון המפלגתי היה לא שקוף עד עכשיו. בעקבות פניית שקוף למשרד הפנים בנושא נעננו כי הכוונת המשרד לקדם שקיפות של זיקות למפלגות האם בבחירות הבאות: "משרד הפנים ודאי רואה ערך רב בשקיפות מירבית של מידע ונתונים לציבור. בכוונת המשרד לקדם הנגשה ופרסום של פריטי מידע רבים במערכת הבחירות הבאה לרשויות המקומיות, לרבות המידע בדבר סיעות הבת".

חמש דרכים למימון קמפיין בחירות לרשויות, עכשיו כולן שקופות

למועמדים יש דרכים שונות לממן קמפיין בחירות לרשויות המקומיות. מועמד יכול לגייס את הכסף ממפלגה, להשתמש בהון עצמי או לגייס תרומות וערבויות מן הציבור הרחב. אם הוא זוכה במספיק קולות הוא מקבל את הכסף חזרה מהקופה הציבורית. הבעיה היא שעד כה רוב הדרכים היו לא שקופות ופרוצות לניגודי עניינים ושחיתות.

  • תרומות – הדרך העממית יותר לגייס מימון לקמפיין בחירות היא לפנות לציבור הרחב. זו הדרך השקופה ביותר מאחר והמועמד נדרש לדווח בזמן על התרומות האלו בזמן אמת. השיטה של תרומות קטנות מהציבור מציבה קשיים על המועמדים שכן על פי החוק כל משק בית יכול לתרום עד 5,000 שקל למועמד. לכן כדי להצליח לגייס הרבה תרומות יש צורך בהרבה תורמים.
  • ערבויות – המועמדת לוקחת הלוואות מהבנק, שמחתים אנשים פרטיים על ערבויות להלוואה. במידה והכסף לא יוחזר לבנק הערבים ידרשו לשלם אותו, כפי שקרה במקרה של זאב אלקין שלקח הלוואות ממולטי מיליונרים לצורך התמודדות בבחירות לראשות עיריית ירושלים, ולאחר שהוא לא נבחר הם אלו ששילמו לבסוף את החובות שלו. זו, אגב, לפחות עד כה הדרך היותר שקופה לגייס מימון.היתרון למועמדים הוא שלמרות שהערבויות שקופות, אין להן תקרה.

החסרון: מועמד שלא הצליח להשיג מספיק מושבים בבחירות יצטרך להחזיר חלק מן המימון שחולט, ואז הערבויות יהפכו לתרומות. אם הערבויות שהפכו לתרומות חרגו מתקרת חמשת אלפים השקלים למשק בית – הן הופכות לתרומה אסורה. זה מה שקרה במקרה של אלקין שקיבל קנס.

ראש עיריית ירושלים משה לאיון. מימן את הקמפיין הבחירות שלו מהונו האישי (ציךום: יוסי זמיר, ויקימדיה)
  • הלוואות – באופן תמוה, עד לבחירות האחרונות מועמדים שלקחו הלוואה ישירות מאדם פרטי לא היו חייבים לדווח עליה באופן שקוף ושוטף באתר מבקר המדינה. כך, במקום תרומות עם תקרה, מועמדים יכלו לקבל ״הלוואות״ בסכומים גדולים מבעלי עניין ואף אחד לא יכול היה לדעת. במהלך בחירות 2018 פנה ״שקוף״ למשרד מבקר המדינה והצביע על הבעיה. בעקבות הפניה, לאחר הבחירות המבקר תיקן את ההנחיות וכעת כל מועמד שלוקח הלוואה חייב לדווח גם עליה.
  • הון עצמי – יש מועמדים עשירים שיכולים לממן את הקמפיין שלהם מכיסם האישי. שניים כאלו, לדוגמה, הם ראש העיר הקודם של ירושלים ניר ברקת וראש העיר הנוכחי משה ליאון. האחרון מימן ב-2018 כמעט את כל הקמפיין שלו מכיסו האישי – שמונה מיליון שקלים. בזמן אמת ליאון לא היה חייב לדווח על כך לציבור, והציבור לא יכול היה לשאול את עצמו אם הוא רוצה להצביע לאדם שיכול לממן את כל הקמפיין מהכיס האישי שלו. בנוסף, לליאון עמדה הזכות שלא לספר בכלל מי מממן אותו, כך שלא הייתה דרך לברר מה מקור הכסף.
    לאחר שמבקר המדינה הודיע על סגירת פרצת הדיווח על הלוואות פנינו למבקר שיבהיר כי ההנחיה החדשה מכלילה גם מימון מהון עצמי – וכך גם הפירצה הזו נסגרה. החל מהבחירות הבאות, כל מועמד שיממן את הקמפיין מהונו העצמי יחויב בדיווח שוטף ושקוף.
  • תמיכה של סיעות אם ארציות – מועמדים יכולים לקבל מימון גם מסיעות האם. מפלגה שפועלת ברמה הארצית בכנסת יכולה לתמוך כלכלית במועמד. עד כה גם המידע על חיבור בין מועמד מקומי למפלגה ארצית לא היה שקוף, ולא ניתן היה לדעת האם מאחורי המועמדים עומדת מפלגה. לאחר שבתגובה לפנייתנו למבקר המדינה הוא הבהיר כי אין ביכולתו לפרסם טרם הבחירות את הזיקות של מועמדים למפלגות, מאחר והוא מקבל את המידע באיחור ממשרד הפנים, פנינו למשרד הפנים בבקשה דומה. שם הודיעו לנו לאחרונה כי עד לבחירות הבאות הנושא יטופל. 

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

ראשי הרשויות המקומיות מחליטים החלטות גורליות שמשפיעות על היומיום על החיים שלך: כמה ואיזה בתי ספר יפתחו בשכונה שלך, איך יתחלק הכסף שאתה משלם לארנונה, איזה פרויקטי בניה ותשתיות חדשים ליזום, כמה להשקיע בתרבות ועוד. כדי שתוכלו לבחור את האדם המתאים לתפקיד – חשוב שהציבור ידע למי המועמדים חייבים דין וחשבון: האם מפלגה כלשהי מימנה את הקמפיין שלהם, טייקונים בעלי חברות עסקיות או שאולי המועמד עצמו הוא בעל הון עתק. בבחירות הבאות, ובניגוד למה שהיה עד כה, תוכלו לדעת את כל זה.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

כאשר מקבלי ההחלטות ומשרדי הממשלה משתפים פעולה עם ההערכות מנופחות להכנסות ממאגרי הגז, ולא נוקטים פעולה נגד תאגיד זר שמנסה להכריח אותנו לקנות ממנו ביוקר – העלות מתגלגלת אלינו הצרכנים. במקרה הזה, החשמל שלנו עולה לנו יותר. הבעיה היא לא רק חברת שברון, אלא הרגולטורים ומקבלי ההחלטות במדינה שלנו, שמאפשרים לה להתנהל בצורה הזאת, בלי לנקוט כלפיה בסנקציות.

גם אם פוטנציאל הרווח ממאגרי הגז ככל הנראה נמוך מההערכות, במצב הנוכחי, הרווחים הגדולים מהמשאב הטבעי שבבעלותנו הולכים לחשבון הבנק של הטייקונים בעלי חברות הגז. וכך, הכסף שהיה יכול להגיע לחינוך ולבריאות של אזרחי ישראל, ולעזור בהתמודדות עם משבר הקורונה – יגיע לחברות הגז ולא לאזרחים.

רשמנו לעצמנו תזכורת ביומן לחודש אוקטובר 2022, בדיוק שנה לפני הבחירות הבאות לרשויות המקומיות. אז אנחנו נבדוק האם הנחיות משרד הפנים בנוגע לזיקות מועמדים למפלגות תוקנו כפי שהובטח.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,653 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.