ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
| כרמל שטרן |
מה עלה בגורלם של הליכודניקים החדשים? הקבוצה שפרצה בעשור האחרון לתודעה, הצליחה לאתגר את מרכז הליכוד, והספיקה לייצר הרים של כותרות והבטחות. הם נתקלו בלא מעט קשיים לאורך הדרך: החל מניסיונות חוזרים להדיח אותם מתוך מפלגת הליכוד, דרך מניעת התמודדות של מנהיגי הקבוצה בפריימריז ועד לקרע בהנהגה.
בשבועות האחרונים חזרנו אל הקבוצה, שבינתיים התפצלה, כדי להבין איפה הם עומדים עכשיו ומה התוכניות שלהם לעתיד? קיימנו שיחות עם דמויות מובילות בשני המחנות שנוצרו כדי להבין מה קרה בדרך. ניסינו גם להבין האם הם עדיין מאמינים שהתיאוריה לפיה ניתן להשפיע על מפלגות גדולות ״מבפנים״ על ידי התפקדות המונית ויצירת מנופי לחץ מאורגנים – יכולה להתממש במציאות.
"הליכודניקים החדשים" הייתה אחת ההבטחות הגדולות שיצאו מהמחאה של קיץ 2011. "לא הבנתי איך חצי מיליון איש ברחוב לא מצליחים לשנות שום דבר", מעיד ליאור מאירי, מקים הקבוצה. "ואז התוודעתי לראשונה לשיטת הפריימריז. כשגיליתי את המספרים שאיתם נבחרו אז אנשים לכנסת, התפוצץ לי הראש. באמת לא האמנתי. יריב לוין נכנס לכנסת עם 1,900 קולות, דני דנון עם 2,000 קולות, אופיר אקוניס עם 2,400 קולות.
"הטריף אותי שזה לא משהו שכולם יודעים. זה היה אחד הסודות הגלויים הכי שמורים בישראל. החלטתי שאם אלה המספרים אז אין שום סיבה שאנחנו כאנשים דמוקרטיים ליברליים לא נתארגן ונכניס אנשים לכנסת".
המטרה על פי מאירי, הייתה "לפקוד עשרות אלפי אנשים לתוך המפלגות וכך להקטין את הכוח של קבוצות הלחץ המושחתות שבוחרות אנשים גרועים".
בתחילה, קבוצה בשם "מתפקדים" ניסתה לפקוד אנשים לשלושת המפלגות הגדולות באותה עת – העבודה, קדימה והליכוד.
כשהם הבינו שהם לא עומדים במשימתם החליטו חברי הקבוצה להתפצל איש איש למפלגה שאיתה הוא מזדהה, ולנסות להקים בה לובי דמוקרטי ליברלי. כך נכנס מאירי למפלגת הליכוד והקים את "הליכודניקים החדשים".
ב-2017 הם כבר היו כוח משמעותי של אלפי מתפקדים בתוך הליכוד. על המספרים המדויקים יש חילוקי דעות, אבל לראשונה התעוררה סביבם סערה כאשר היו מי שחשבו שצריך לבלום את ההתחזקות שלהם. כך למשל שרת התרבות מירי רגב שטענה כי מדובר ב״סוסים טרויאנים״. בכירים במפלגה עמדו מאחורי ניסיונות לעצור את ההתפקדות דרך הקבוצה, פעלו לביטול חברות של מתפקדים והעימות הגיע גם לאפיקים משפטיים.
"עד לפריימריז של פברואר 2019 בנינו את הכוח, עסקנו בעיקר בלפקוד. לא הייתה לנו יותר מדי השפעה על מה הנבחרים, הח"כים והשרים עושים", משתף איתי בר-יוסף, שהיה מחברי המטה של הקבוצה המקורית, וכיום הוא אחד ממובילי "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית" שהתפצלה ממנה.
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 (שהתקיימו בפברואר 2019) במטה הליכודניקים החדשים התקבלה החלטה: להריץ בבחירות הפנימיות המוקדמות בליכוד שישה מועמדים מטעמם לרשימה. עד הרגע האחרון היה נדמה שזה יצליח – אך יומיים לפני הפריימריז פסלו בית הדין של הליכוד ויו"ר ועדת הבחירות של הליכוד חמישה מתוך ששת המתמודדים, בטענה שהם מסתננים מהשמאל.
"הם כולם אנשים של ביבי עם ניגודי עניינים מאוד קשים״, אומר ליאור מאירי על חברי בית הדין. ״ערערנו למחוזי, שהשאיר את ההחלטה המושחתת על כנה, וגם העליון. זה היה היום הנורא ביותר שהיה לי בעשר שנות אקטיביזם", הוא משתף.
על התקופה הזאת מספר גם איתי בר-יוסף. "פתאום מצאנו את עצמנו מבלים בבית הדין של הליכוד, מגנים על הקבוצה וגם על פרטים בודדים שהתחילו להדיח. הטענה בגדול הייתה שאנחנו קבוצת שמאל, גיס חמישי, סוס טרויאני. האמת היא שפשוט באנו מאוד לא טוב לקבוצה מסוימת של חברי כנסת, שרים וח"כים בליכוד", הוא אומר.
אבל בקבוצה לא הופתעו מהמלחמה שהתעוררה, הוא מציין. "צפינו שכאשר נגיע לגודל מסוים יתחיל עלינו עליהום. ברגע שתקפנו באופן ישיר ובוטה את ראש הממשלה זה הוביל ישירות לזה. מה שלא צפינו זה את העוצמה שבה זה יגיע".
ולמרות זאת, אנשי הקבוצה לא אמרו נואש ופרסמו רשימת מומלצי הצבעה בפריימריז. "הבאנו בסופו של דבר לקלפי 5,640 איש. זאת כמות שאף קבוצה אחרת בליכוד לא הביאה בפריימריז האלה", מתגאה בר-יוסף. "עד לאותו רגע אף אחד לא האמין למספרים שאנחנו אומרים. זה היה חסר תקדים".
במסגרת המלחמה הפנימית בליכוד יש מי שיחלקו על כך, אולם חברי הקבוצה עצמם מתגאים בכך שהעלו את שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר האוצר ישראל כ"ץ למקומות הראשון והשני ברשימה לכנסת. כמו כן, הם לוקחים אחריות על הדחת הח"כ לשעבר איוב קרא, על הכנסת חברת הכנסת שרן השכל למקום ריאלי ברשימה ועל העלאתו של יובל שטייניץ בכ-13 מקומות.
כאמור, הבחירות לרשימת הליכוד בתחילת 2019 היו הניסיון הראשון של הקבוצה להכניס חברים משל עצמה אל תוך רשימת המפלגה. ניסיון שלא צלח. זו גם הנקודה שעבור רבים מהם מסמלת את תחילת המשבר הפנימי שהסתיים בפיצול באוקטובר 2019. "ההכנות לפריימריז החלו ושם הדברים התחילו להתפרק", ממפה חבר מטה "הליכודניקים החדשים", שפרש מהקבוצה בעקבות המשבר.
אז מה קרה שם? בקצרה:
לקראת הפריימריז של 2019 ליאור מאירי החליט לרוץ מטעם הקבוצה. מתנגדיו טענו כי הוא יתפס כ"סדין אדום" בליכוד. הם חששו כי ההתמודדות של מאירי תחבל בניסיונות הכוללים של הקבוצה להצליח בפריימריז. מי שלעתיד ייקראו "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית" טוענים כי זו הייתה הנקודה בה התחילו המשקעים לחלחל.
כמה חודשים אחר כך, לאחר הבחירות, אחד מחברי המטה – שהיה מהמתנגדים להתמודדותו של מאירי – התקשר לפוליטיקאי בכיר במפלגה והתייעץ איתו בנוגע לנושא אישי-משפחתי שאינו קשור לקבוצה. על אף ששתי הקבוצות מסכימות היום כי זו הייתה פעולה שגויה מצד חבר המטה, הדעות היו חלוקות באשר למה עושים הלאה.
בשביל מאירי, היה מדובר בקו אדום והוא החליט להדיח אותו מהמטה, שעד לאותו רגע התנהל בצורה לא היררכית. "ניסיתי להדיח אותו בדרך דמוקרטית אבל אנשים סירבו להשתכנע, וכשבסופו של דבר הדחתי אותו הם מאוד נעלבו ממה שהם תפסו כמעשה כוחני והם עזבו איתו", מסביר מאירי. "זו זכותם, ואני מאחל להם הצלחה ככל שהם לא משתמשים בנכסים של הליכודניקים החדשים שהוקמו בדם יזע ודמעות הרבה לפני שרובם עוד הצטרפו. הם קבוצה קטנה, לא משפיעה ולא חשובה".
מנגד, מסביר חבר אחר שפרש מהקבוצה: ״היינו קבוצה של חברים שרצו ביחד שנים. כשהתחיל המשבר הכול היה גם מאוד רגשי. זאת בסופו של דבר פלטפורמה להשגת כוח פוליטי. ברגע שיש כוח פוליטי על הכף אז הטבע האנושי נכנס לתמונה ואנשים מנסים להשיג כוח עבור עצמם. בתור מי שאין לו שאיפות פוליטיות או רצון להשגת כוח, לא התחברתי למה שקורה בקבוצה ולמה שהיא הפכה להיות".
לדבריו, "נהיה מחנה של 'מאיריסטים' (ע"ש ליאור מאירי, מקים הקבוצה, כ.ש.) ומחנה של כל השאר. הקבוצה של מאירי תגיד שהפיצול היה על רקע אידיאליסטי אבל ברור שזה מגיע מפוזיציה, מישהו ניסה להזיז לו את הגבינה ולקחת לו חלק מהכוח והוא לא היה מוכן לזה".
"לדעתי, החטא הקדמון הוא שלא כוננו מראש תקנון, מנגנון מסודר של קבלת החלטות, שקיפות ועדת ביקורת. בגלל שהמטה לא השכיל להכין מראש מנגנונים אז ברגע שהתגלעו ויכוחים לא היה שום מנגנון שיכריע. מי שהיה לו יותר כוח קיבל את ההחלטות, זה נהיה מן ג'ונגל שבו החזק שולט", הוא מוסיף.
"יש לי דעה ברורה מאוד לגבי משבר המנהיגות הזה. אני חושב שיש קבוצה אחת שהגיעה לסוף הדרך ויש רק קבוצה אחת שהיא בעצם רלוונטית היום שזו הקבוצה הדמוקרטית. כשהייתי במטה, הייתי מאוד פעיל ואז האמנתי בכל כולי שזה ישיג את מטרתו. הדברים שקרו הפחיתו לי את האמונה אבל אם יש איזשהו סיכוי שזה ישיג את המטרה אז זה דרך הקבוצה הדמוקרטית. הקבוצה של מאירי היא מת מהלך".
למרות כל הקשיים שחוו בדרך, שתי קבוצות ממשיכות לפעול לאחר שכשליש מחברי המטה המקורי פרשו. לצד ״הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית״ רבים מחברי המטה המקורי עדיין ממשיכים לפעול כקבוצה תחת השם ״הליכודניקים החדשים״. גם ליאור מאירי הודיע על פרישה מהקבוצה. לא בפעם הראשונה. והוא רומז על ההמשך: "המאבק עוד לא נגמר, אנחנו בינתיים מפסידים. אני חושב שכרגע בזירה הארצית יש צורך באנשים שיודעים להניע תהליכים גדולים ויכול להיות שמה שאני יודע לתת כרגע נחוץ יותר במקום אחר".
שני המטות טוענים כיום להנהגה על אותה קבוצת מתפקדים ואוחזים בגישות שונות: הגישה של הקבוצה המקורית ״הליכודניקים החדשים״, היא להמשיך ולאגור כוח עד שיצליחו להכניס חברים משלהם אל תוך הרשימה, מתוך מיאוס בעבודה עם פוליטיקאים שלא משלהם.
הקבוצה שהתפצלה, "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית", מאמינה כי יש לה הרבה עבודה פנימית לעשות. לטענת עינב אשכול, חברת מטה של "הקבוצה הדמוקרטית", "ההבדל העיקרי בין הקבוצות זה שאנחנו ממשיכים לעבוד בתפיסה שאי אפשר רק להגדיל את כוחנו כל הזמן מבלי לעבוד גם מבפנים. הם עובדים על להמשיך לפקוד. גם אנחנו מנסים לפקוד אבל אנחנו מאמינים שזה לא מספיק. אנחנו ממשיכים לעבוד עם חברי הכנסת ועם השטח. צריך גם להתחיל להביא קבלות על העשייה שלנו, לא מספיק שאנחנו נהיה גדולים אלא צריך גם להוכיח את הכוח הזה בעשייה".
בר-יוסף, חבר גם הוא ב"דמוקרטית", מסביר כי "הבנו שאנחנו צריכים לעבור לשלב של הפעלת הכוח. זה אומר להשתמש בזה שחברי הכנסת יודעים שיש לנו המון כוח כדי לקדם את האג'נדה שלנו. בעצם לעשות את מה שהמתפקדים שלנו התפקדו לשמו ואנחנו מרגישים מחוייבים לעשות״.
כך למשל, אחת המחלוקות העיקריות בין הקבוצות היא שאלת ראש הממשלה. עמדתם של ליאור מאירי והקבוצה המקורית היא שאסור לתמוך במועמדים שלא תואמים את סט הערכים שלהם. על כן, הם לא היו מוכנים לתמוך בגדעון סער בפריימריז לראשות הליכוד בסוף שנת 2019, מפני שלא היה מוכן לצאת בגלוי נגד פרשות השחיתות בהם נחשד נתניהו. לעומתם, "הקבוצה הדמוקרטית" הייתה מוכנה לתמוך באלטרנטיבה שהציב הליכוד נגד נתניהו – במקרה הזה סער. "היה לנו ברור לחלוטין – עם כל זה שיש לנו חילוקי דעות עם גדעון סער על לא מעט נושאים – שבבחירה בין גדעון סער לנתניהו ברור שנבחר בסער", מדגיש בר-יוסף.
בין ההישגים ש״הקבוצה הדמוקרטית״ רושמת לזכותה בשנה האחרונה הם מונים את אישור הצעת החוק שהגישה ח״כ שרן השכל נגד אי-הפללה של צרכני קנאביס בקריאה טרומית בחודש יוני האחרון. בנוסף לכך, הם נלחמו על הגנת ניוד המספרים הסלולריים, אשר נעשה ניסיון לבטלו בצל הקורונה. כמו כן, מספרים אנשי המטה, כי הקבוצה מקיימת דרך קבע מפגשי מתפקדים עם שרים וח"כים דרך שיחות וידאו.
בשבועות האחרונים מטה "הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית" שוב רועש וגועש. לפני קצת יותר מחודש קיבלו אלפים ממתפקדי הליכוד מכתב רשמי ממנכ"ל המפלגה צורי סיסו, בדרישה שיצהירו על נאמנותם לתנועת הליכוד ויתחייבו כי יצביעו למפלגה בבחירות הכלליות הקרובות. מטרת המהלך: לנפות מתפקדים שלטענת סיסו אינם מצביעי ליכוד.
"בליכוד הצטברו ראיות משמעותיות, שמעידות על כך ש׳הליכודניקים החדשים׳ מנהלים מזה כמה שנים התפקדות לליכוד של אזרחים, שאינם מזדהים עם מטרות הליכוד ושאינם מתכוונים להצביע לליכוד בבחירות לכנסת, שהתפקדו לליכוד רק כדי ליהנות מהזכות לבחור ולהיבחר למוסדות הליכוד ולרשימת מועמדי הליכוד לכנסת וכך לסכל את יכולתו של הליכוד לממש את מטרותיו ולפגוע בו", כך נוסח המכתב.
בהמשך מדגיש צורי כי על החברים שקיבלו את המכתב להשיב לו בתוך 45 ימים על מנת שישארו חברי מפלגה. למכתב הוא צירף את נוסח ההצהרה שעליה נדרשים החברים לחתום: "אני מצהיר/ה בזאת, כי אני מזדהה עם מטרות תנועת הליכוד, כפי שהן מפורטות בסעיף 1 לחוקת הליכוד ועם דרכו הרעיונית של הליכוד וכי בכוונתי להצביע לליכוד בבחירות לכנסת".
"הדרישה להצהיר שאתה מתכוון להצביע ליכוד בבחירות הבאות היא דרישה בלתי חוקית לחלוטין", אמר לנו בר-יוסף מ״הקבוצה הדמוקרטית״ על המהלך. "זו אפילו עבירה פלילית, זה לאיים על אנשים".
בתגובה, הגישה ״הקבוצה הדמוקרטית״ עתירה לבית הדין של הליכוד כנגד המכתבים וכל ההליכים הנלווים אליהם וביקשו צו מניעה עד לדיון והחלטה של בית הדין בנושא. כמו כן, הגישו חברי הקבוצה הדמוקרטית בשבוע שעבר קרוב ל-30 תלונות במשטרה כנגד מנכ"ל הליכוד, בטענה כי הוא כבר מחק אלפים מספר המתפקדים של הליכוד, מבלי לחכות לתשובתם על המכתב. היועץ המשפטי של הליכוד ביקש לדחות את העתירה וכיום הצדדים מחכים לקביעת מועד לדיון.
"אנחנו בכל מקרה נלך עם הדבר הזה עד הסוף. במידה ובית הדין לא יקבל את העתירה אז אנחנו ניגש עם זה לבית משפט מחוזי ובית משפט עליון וכל מה שצריך", נמסר מן הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית. "מבחינתנו זה מלחמה עד הסוף".
אבל למרות הסערות והאיומים על עצם קיומם, לפעילי ״הליכודניקים החדשים – הקבוצה הדמוקרטית״, יש גם אג׳נדה מובהקת שהם מבקשים לקדם.
איתי בר-יוסף מסביר כי "התפקיד המרכזי שלנו הוא לחזק את הרגל הליברלית הדמוקרטית בליכוד. 'ליברלית' גם במובן של ליברליזם אזרחי וגם במובן של ליברליזם כלכלי. אנחנו מאמינים באי-הפללה. גם כל נושא ההדתה במערכת החינוך הוא נושא שמבחינתנו הוא קריטי: אחת הבעיות הגדולות במערכת החינוך היא שיש יד כמעט חופשית לעמותות להיכנס ולהעביר שיעורים במקום המורים, וזה דבר שאנחנו מאוד רוצים להפסיק אותו. אנחנו תומכים בחיזוק התחבורה הציבורית האיכותית, ברכבות ובמטרו גוש דן. בפתרון לענייני פקקים – תומכים באגרות גודש ונתיבי תחבורה ציבורית".
בניגוד לתדמית המסורתית של מרבית מצביעי הליכוד, "הקבוצה הדמוקרטית" מעוניינת להוביל מאבקים חילוניים מובהקים – כמו הדתה במערכת החינוך ותחבורה ציבורית בשבת.
כשהם נשאלים על ההבדלים ביניהם לבין קבוצות ליברליות אחרות בליכוד, דוגמת "הליברלים בליכוד", עיקר ההבדלים שהם מונים בין הקבוצות הם בתחומי דת ומדינה.
"בנושאים כלכליים אני מסכים איתם, הם מאוד ליברליים. אבל בנושאים ליברליים שקשורים לדת ומדינה הם פתאום מאבדים את כל הליברליות שלהם. פתאום זה בסדר שהרבנות שולטת פה בנישואים ובגירושים, זה בסדר שיש שליטה על כשרות", מסביר יריב לנצ'נר, חבר מטה הקבוצה הדמוקרטית. "בהרבה נושאים שהם אמורים להיות ליברליים הליברליות עוברת למושב האחורי והאופי השמרני הדתי הוא זה שמכתיב את העניינים".
לצד זאת, חברת המטה עינב אשכול מוסיפה שורת תחומים אחרים הקשורים בכלכלה ליברלית ודמוקרטיה: "אנחנו פועלים לפירוק הוועדים הגדולים וקבוצות לחץ. בנוסף, אנחנו מתנגדים לכל פגיעה שהיא בהפרדת רשויות, במערכת המשפט, בשומרי הסף, כולל כל הצעות החוק ההזויות שהיו עכשיו לחקירת שופטים.
"זה לא שאנחנו אומרים שאי אפשר לעשות שום שינויים במערכת המשפט אבל לא בצורה הזאת. חשוב לנו גם לחזק את מעמד הכנסת, הכנסת הפכה להיות איזשהו גוף מוציא לפועל של הממשלה במקום הפוך".
ומה הסיכוי לאיחוד של הקבוצות? "אני לא יודע מה יהיה בהמשך", מסכם בר-יוסף. "ביום שיהיו פריימריז ונצטרך לגבש רשימות מומלצים אני מניח שיהיה דיאלוג בצורה כזו או אחרת בין הקבוצות, ובסופו של דבר הרשימה תהיה דומה כי אנחנו מתבססים על אותה אג'נדה. אם הם מוכנים לחזור לעבוד כמו שעבדנו לפני כן, במטה דמוקרטי, אז ברור שיש מקום לאיחוד".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
החוק של ח״כ שרן השכל הוא כמובן *בעד* אי־הפללה של צרכני קנאביס (תרגישו חופשי למחוק את התגובה אחרי התיקון).