הסערה באוצר: מי באמת אשם ולאן אנחנו הולכים מכאן?

"השרים מחליטים והפקידים מבצעים ונראה כי מרידור שכח את זה", אמר שר האוצר ישראל כ"ץ לאחר התפטרותו הרועמת של שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר באגף קריטי לניהול כל משרדי הממשלה: תפקידו הוא גיבוש מדיניות כלכלית והכנת תקציב המדינה. 

כ"ץ צודק. אך את האצבע המאשימה הוא צריך להחזיר לעצמו: התפקידים התבלבלו כי הוא ושאר השרים לא עשו את תפקידם ולא החליטו על תקציב המדינה. לפי החוק כשפוליטיקאים מסרבים למשול האחריות עוברת לידי הפקידות. 

הדרמה כביכול הסתיימה, אבל למרות השקט היחסי והסרת איום הבחירות בינתיים, אנחנו עדיין בשיאו של הבלאגן שנקרא "תקציב המדינה". הנה כמה דברים שחשוב לדעת על התקציב המשמש ככלי פוליטי נוח לאיום בחירות תמידי על חשבון אזרחי ישראל.

עוד באותו נושא:

• אין עדיין תקציב מה נותר לממשלה לעשות?
• באוצר מתגאים בהלוואה ל-100 שנה ומסתירים את המחיר
• מכורים לבינתיים: כל המינויים שעדיין חסרים

לאחר שניסה, שר האוצר, בדיון על דחיית התקציב לרכז את כל הכח אצלו ונכשל עכשיו הוא לוחץ על הדרג המקצועי. אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה במשרד האוצר אבל אנחנו עדים לסימפטומים: היועץ המשפטי, אסי מסינג, ממודר מפגישות המשרד; שאול מרידור, ראש אגף התקציבים התפטר תוך האשמות חריפות לאחר שסגנו אריאל יוצר, כבר עזב; מנכ"לית המשרד מושפלת על ידי השר; והחשב הכללי, רוני חזקיהו, האיש שמנהל את התקציב, הודיע על התפטרותו וסיום תפקידו באוקטובר.

מתי צריך להעביר תקציב?

כשממשלה מוקמת בישראל היא נדרשת להציג תקציב תוך 100 יום ממועד השבעתה (מועד שפקע ב-25 באוגוסט). הממשלה כשלה בכך והכנסת הסכימה לתת לה דחייה עד ל-23 בדצמבר כדי להעביר את תקציב 2020 – מגוחך? נכון. מדובר בהשקעה של מאמץ גדול מאוד כדי להעביר תקציב מדינה לשבוע. 

במקביל לכך, הממשלה נדרשת להניח תקציב לשנת 2021 על שולחן הכנסת עד תחילת חודש נובמבר. במקרה זה, אם זה לא קורה לממשלה יש זמן לאשר תקציב בכנסת עד סוף חודש מרץ. במידה שהיא לא מצליחה – הכנסת מתפזרת.

אבל לא בטוח בכלל שזה יקרה, הכנסת הזו הוכיחה שהיא יודעת לכופף כל חוק ולשלוף כל טריק מהשרוול. ככל הנראה נדע מה מצבנו רק ב-23 בדצמבר בשעות הערב המאוחרות, בתעמולת העיתונאים של רה"מ הרגיל או החליפי – כי את החוק הקיים כבר לא מכבדים.

שלטון הפקידים? הפוליטיקאים לא מסוגלים לקבל החלטות

כשהממשלה נכשלת בהעברת תקציב, האחריות עוברת לפקידי משרד האוצר ובראשם החשב הכללי, שהודיע גם הוא על התפטרות מתפקידו. החשב מנהל את התקציב, תוך הפעלת שיקול דעת ומקצה לכל חודש 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת. כלומר, אם הממשלה לא תצליח לאשר תקציב לשנת 2021 לפני סוף 2020 ינהל החשב את התקציב לפי המודל הזה – כמו שקורה היום. 

ותקציב 2020? מנוהל עדיין לפי תקציב 2019 שנקבע בכלל במרץ 2018. כלומר, שנתיים וחצי לא קיבלה הממשלה החלטות על מדיניות חלוקת התקציב. כששנת 2021 תתחיל, החשב (יהיה מי שיהיה) ינהל את התקציב לפי שנת 2020 שנוהל לפי שנת 2019. 

זו ככל הנראה הסיבה שהכנסת לא ויתרה, עדיין, על תקציב 2020, שבו תוכל לקבוע נקודת מוצא חדשה לתקציב 2021. כלומר, העברת תקציב לשנת 2020 לשבוע היא מהלך הגיוני רק אם לא מתכוונים להעביר תקציב לשנת 2021 ורוצים להקטין את הנזק.

תקציב מדינה עוקף ממשלה וכנסת

בתקציב המדינה יש שיקולים פוליטיים לא מעטים. ככה זה גם אמור להיות – שר האוצר ומשרדו (אגף תקציבים) מכינים תקציב לפי סדר העדיפויות של הממשלה ומבקשים מהכנסת לאשר אותו. בתהליך יש שינויים, תיקונים ולחצים שמשפיעים עליו, אך מנוהלים במו"מ, שחלקו שקוף לציבור ולנבחריהם בכנסת. 

כלומר, הליך סדור עם איזונים ובלמים – ולא אדם אחד מחליט לפי הצורך הפוליטי שלו. אבל כל זה קורה כשמעבירים, או לפחות מנסים להעביר תקציב. עכשיו יש תקציב המשכי שכאמור מנוהל על ידי פקידי האוצר מאחר שהממשלה לא החליטה. 

כשדחו את מועד אישור תקציב המדינה אישרו גם תוספת של 11 מיליארד שקלים נוספים עד סוף 2020. התוספת הזו היא "הקרם על העוגה" – כלומר, היא מאפשרת לחשב הכללי לחלק תקציבים על בסיס סיכומים פוליטיים מחוץ למסגרת הרשמית של העברת התקציב. על החלק הזה בדיוק שר האוצר כ"ץ רוצה לשלוט לבד. 

"חשב כללי זמני"

רוני חזקיהו, החשב הכללי, הודיע כאמור על רצונו לסיים את התפקיד באוקטובר. כלומר עוד חודש לא יהיה במדינת ישראל חשב כללי – האיש שמנהל את תקציב המדינה. נכון לעכשיו הממשלה ושר האוצר לא ממהרים למצוא לו מחליף. זה לא חדש – מחלת ממלאי המקום מוכרת היטב בהתנהלות הממשלה. אם השנתיים האחרונות יכולות ללמד אותנו משהו, אז נראה שהממשלה בכלל לא צפויה למנות חשב בהחלטה רשמית.

סביר להניח ששר האוצר ימנה – ניחשתן נכון – ממלא מקום זמני. כזה שיהיה נתון ללחץ כל העת מצידו, כי מחר הוא יכול לעוף או לא לקבל את התפקיד במינוי קבוע, מינוי שאינו צריך לעבור בדיקה של ועדת המינויים. גם אם אותו אדם, מוכשר ככל שיהיה, ינסה לבצע את תפקידו נאמנה תרחף עליו עננה לפיה הוא פועל לפי לחצים ומכופף את החוק לפי שיקולים פוליטיים.

הקופסאות

בתוך כל זה הממשלה מנהלת "קופה קטנה" חיצונית למגיפת הקורונה – "קופסאות". מדובר בכסף שאינו נכלל בתקציב השנתי, אך הממשלה הוציאה במסגרת הזו כ-100 מילארד שקל (שווה ערך לרבע מהתקציב השוטף). 

הקופסאות יכולות לשרת רק את הטיפול במשבר. לדוגמה, לשלם על מענקים חד פעמיים, פיצויים ורכישה של חיסונים – אבל לא לסלילת כביש או תוספת שכר למורים. עוד דבר שחשוב לדעת עליהן הוא שאנחנו והילדים והנכדים שלנו נשלם על זה, אולי ביוקר בעשרות השנים הבאות. הכסף מגיע מהלוואות שנלקחות ממשקיעים ובנקים ופרוסות עד למאה שנה.
מול ביקורת שנשמעה על המהלך, חשוב להזכיר שאנחנו אכן במשבר חסר תקדים. כך או כך הבעיה המרכזית היא שנראה שהממשלה מתחילה להתמכר לקופסת ההפתעות ויש אינטרס ליהנות מאותו ברז פתוח: עד שידרשו לשלם על ההוצאות, רוב חבריה כבר לא יידרשו לקחת אחריות. 

המכתב: מה עומד מאחורי ההאשמות של מרידור?

במכתב ההתפטרות של שאול מרידור, ראש אגף התקציבים מוטחות לא מעט האשמות כלפי השר ישראל כ"ץ שטוען בתגובה כי מרידור מונע ממניעים פוליטיים ומשנאת נתניהו. מאחר שהמכתב מנוסח יחסית בלשון מאופקת הרשנו לעצמנו לתרגם כמה מההאשמות לשפה עממית יותר:

• "מושכלות היסוד בקבלת החלטות מורכבות של ממשלה הן כי קבלת החלטות כזו נסמכת על עבודת מטה מקצועית של דרגי המקצוע, הנסמכים על ידע רב, על נתונים ועל ניתוח ההשלכות של לצעדי מדיניות שונים" – מרידור טוען כי כ"ץ שולף החלטות מהשרוול.
• "עד רגע זה לא התקבלה החלטה על גיבוש והגשת תקציב לשנים 2020-2021, על מנת לעמוד בהוראות החוק שתוקן לאחרונה" – אין לכם אפילו כוונה להעביר תקציב.
• "המסר למגזר העסקי, לאזרחי המדינה ולעולם הוא של פריצת כל העקרונות" – מרידור מאותת לכ"ץ שההתנהגות השכונתית שלו תביא לפגיעה במדינת ישראל ולהורדת דירוג האשראי. זה יביא לעליית הריבית שבה אפשר לגייס כסף, ואז בשנים הבאות קיצוץ בשירותים לאזרחי או העלאת מיסים דרמטית.
• "הדרת אגף התקציבים וגורמים נוספים כגון היועץ המשפטי של המשרד מעבודת המטה הנדרשת – כפי שאתה בוחר לעשות בעת הזו" – מרידור אומר שמסגרת החוק לא מעניינת את שר האוצר.
• "מדי שבוע אני נחרד לגלות כי מסגרת התקציב משתנה ללא כל דיון" – אתה עושה מה שבא לך בלי לקחת אחריות ומבלי בכלל להבין את ההשלכות. בקיצור, מפזר כסף ללא מחשבה וללא תוכנית.
• "ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים" – אולי ההאשמה החמורה ביותר: מרידור טוען שכ"ץ דורש "לשחק עם המספרים" כדי שיוכל  לפזר עוד כסף. 

בחברה עסקית אם סמנכ"ל הכספים היה מוציא מכתב כזה על ההנהלה, לא הייתם מוצאים פראייר אחד שהיה קונה את המניה שלה. היא הייתה מתרסקת, המנכ"ל היה מתפטר והייתה נפתחת חקירה פלילית. 

מה כ"ץ אומר על ההתפטרות בראיונות השונים? משהו כמו "אבא שלך": "הוא חזר לשורשים המשפחתיים של שנאה לנתניהו, ניסה להפיל את ראש הממשלה"

השלבים הבאים

האירוע של תקציב המדינה רחוק מלהסתיים. כ"ץ רוצה שליטה מלאה על חלוקת הכסף בדרך עוקפת מנגנון, כנסת וממשלה. הנה כמה נקודות זמן שאנחנו ממש לא ששים לקראתן, כל אחת מהם תעסיק ימים את הפרשנים הפוליטיים:

1. דיון בוועדה לביקורת המדינה – כבר בשבוע הבא, ביום שני, זימנה הוועדה לביקורת המדינה את בכירי משרד האוצר, כדי לברר את טענותיו של מרידור. 
2. ישיבת הממשלה הקרובה – למרות שניסה לדלג עליהן, שר האוצר חייב להביא את אישור התקציב לממשלה ואז לוועדת הכספים בכנסת. מאחר שבחודש האחרון הממשלה התקשתה לקבוע ישיבות (שלוש מתוך ארבע בוטלו), ייתכן מאוד שכ"ץ יניח את ההצעה ברגע האחרון וללא דיון ממשלתי או ציבורי. במצב כזה השותפה לממשלה כחול לבן עשויה להתנגד לתקציב שלא הייתה שותפה לו, מה שעשוי לגרור האשמה מצד השר כ"ץ או ראש הממשלה הנוכחי שהם "מונעים כסף מהאזרחים".
3. אמצע אוקטובר – אם הממשלה לא תביא לאישור הממשלה והכנסת את תקציב המדינה לשנת 2020-2021 נראה שאין שום כוונה לאשר תקציב. במצב כזה נתחיל לשמוע שוב על איומי הבחירות מכל הצדדים. נזכיר כי עד כה המחלוקת בין כחול לבן לליכוד הייתה רק על תקופת התקציב ולא על תוכנו. תוכן התקציב וסדר העדיפויות הלאומי עשוי להיות כר פורה לחיכוך בקואליציה בערך 3-4 פעמים ביום.
4. אוקטובר – בחודש זה החשב, רוני חזקיהו, יסיים את תפקידו, אנו צפויים לראות מלחמה על הדמות שתחליף אותו. לפי ההתנהלות של השנתיים האחרונות, אל תופתעו אם זו לא תאושר בממשלה וכ"ץ ימנה ממלא מקום מקום נוח מתוך המשרד.
5. 23 בדצמבר – המועד הנוכחי לפיזור הכנסת כשזו לא תצליח לאשר את התקציב. אם היא באמת תפוזר? אנחנו לא יודעים. כאמור, הכנסת ה-23 יודעת לעקם כל חוק. מה שבטוח, נשמע על כך המון.
6. 31 במרץ – קצת אופטימי, אבל זה המאני טיים של ראש הממשלה. הנקודה שבה נתניהו יחליט אם הוא מתכוון להעביר את המושכות לגנץ בנובמבר או לריב על כמה סעיפים בתקציב ולפזר את הכנסת. כל זאת, כשברקע מתנהל משפטו הפלילי.