חודשיים מאז סיים את תפקידו: בכנסת לא ממהרים למנות יועץ משפטי

יותר מחודשיים לאחר שאיל ינון היועץ המשפטי של הכנסת סיים את תפקידו, הכנסת עדיין לא מקדמת מינוי יועץ חדש. בדיקת "שקוף" מגלה כי יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, אינו ממהר למנות יועץ משפטי. בינתיים מכהנת  בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

עד לפני חודש, התהליך התעכב לאור ההמתנה לקביעת ועדות הכנסת החדשות. כעת הכנסת חזרה לעבוד, הוועדות נקבעו, אך נראה שאיש לא ממהר למנות יועץ משפטי קבוע. מתברר שאפילו לא נערכה פנייה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, כדי למנות יו"ר לוועדה שתפקידה למיין את המועמדים.

העיכוב במינוי לא היה הפתעה: בינואר האחרון חשפנו כי הכנסת לא תצליח למצוא מחליף ליועץ המשפטי בזמן. אך מה שהחל בפער זמנים צפוי מראש, ממשיך כעת בגרירת רגליים ללא סיבה נראית לעין.

"אין כל הצדקה לעיכוב"

תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן הכנסת בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

החוק קובע כי ועדה מיוחדת תמנה יועץ משפטי לכנסת בחלון שבין תשעים יום לשלושים יום טרם סיום תפקידו, "ככל האפשר". מאחר שהיה ידוע שינון יסיים את תפקידו באפריל 2020, התהליך היה יכול להתחיל בינואר השנה. 

נכון  שהיינו בשנה מסוחררת, ועדות הכנסת לא הוקמו והתהליך לא זז. יולי אדלשטיין יו"ר הכנסת הקודם מינה ישירות ממלאת מקום זמנית סמוך לסיום הקדנציה שלו, לאחר שדחה את ההחלטה שוב ושוב. ממלאת המקום היא עו"ד שגית אפיק, שהייתה היועצת המשפטית של ועדת הכספים. על אף שכל אחד מיושבי הראש של הכנסת בתקופה הזו היה יכול לבקש, כבר מזמן, מינוי יו"ר לוועדה לבחירת יועץ חדש, איש לא עשה זאת.

"אין כל הצדקה לעכב את הליכי מינויו של יועץ משפטי חדש", טוען עו"ד אילן יונש, מומחה למשפט חוקתי (והיועץ המשפטי של שקוף). "העיכובים שנגרמו עקב מערכות הבחירות החוזרות ונשנות מאחורינו. הכנסת מתפקדת, נבחר יו"ר כנסת קבוע וכל הוועדות פועלות. כעת על יו"ר הכנסת לממש את סמכותו, שהיא בגדר חובה ולסיים את המצב הבלתי ראוי, שבו תפקיד רגיש וחשוב כמו זה של היועץ המשפטי לכנסת נמצא בידיה של ממלאת מקום".

לא התקדמו אפילו צעד

מי שאחראי על הליך מינוי יועץ משפטי הוא יו"ר הכנסת, כיום ח"כ יריב לוין. המינוי אפשרי רק לאחר שהמועמד או המועמדת עברו סינון של ועדה ציבורית המונה שבעה חברים ביניהם, שופט עליון בדימוס שישמש כיו"ר הוועדה וממונה על ידי נשיאת בית המשפט העליון, נציב שירות המדינה או מי מטעמו, יו"ר לשכת עו"ד או מי מטעמו וחבר סגל אקדמי. 

נכון לשעות אלו הוועדה הזו כלל לא הוקמה. אפילו לא נערכה פנייה לאסתר חיות נשיאת ביה"מש העליון, למנות יו"ר לוועדה. לשכתה מסרה כי: "נכון להיום, הנשיאה לא קיבלה פנייה למינוי יו"ר לוועדה ולא מונה שופט בדימוס". 

ישנם חברים נוספים בוועדה: יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג; יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, יעקב אשר ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה, עפר שלח. כולם ח"כים בתפקידים שכבר אוישו. האם קיבלו פנייה הנוגעת לוועדה? מח"כ שלח נמסר שלא קיבלו פנייה, מח"כ אשר נמסר שאין חדש ומח"כ גינזבורג לא התקבלה תשובה.

בהמשך התהליך, הוועדה בוחרת בין שניים לארבעה מועמדים, כשלכל אחד מהם נדרש רוב מינימלי של ארבעה מתוך שבעה חברי הוועדה. יריב לוין יו"ר הכנסת יכול לבחור מבין הפיינליסטים את המועמד שלו. לבסוף, בחירתו מובאת לאישור ועדת הכנסת, כיום בראשות איתן גינזבורג. 

הסכנה בתפקוד עם ממלאת מקום

כפי שמתואר, מדובר בתהליך מאוזן שדורש הסכמה של כל חלקי הבית. החשיבות שמייחסים לתהליך נובעת מכך שהיועץ המשפטי של הכנסת אמון מתוקף תפקידו, על ייעוץ משפטי ליו"ר הכנסת ולמוסדות הכנסת, על שמירת ההליך התקין במשכן, על ייעוץ לחברי הכנסת בכל הנוגע לעבודתם, ועל ייצוג הכנסת בערכאות שיפוטיות שונות. 

ממלאת המקום, עו"ד אפיק מונתה, כאמור, בתהליך עקיף וכתוצאה מחוסר ברירה. אם אפיק תחפוץ להגיש מועמדות לתפקיד, היא עשויה לנסות להוכיח את עצמה כל העת אל מול הפוליטיקאים שיקבעו את עתידה בעשור הקרוב.

יועץ משפטי קבוע, שנבחר בהליך סדור, מבטיח את מקומו לחמש שנים לפחות, עם אפשרות להארכה לחמש שנים נוספות. קשה להזיז אותו מתפקידו. לעומת זאת, ממלא מקום תמיד אפשר להחליף. מכאן שנחת הזרוע של הפוליטיקאים מונחת כל העת מעל ראשה של היועצת המחליפה.

מלשכתו של יו"ר הכנסת יריב לוין טרם התקבלה תשובה לשאלת "שקוף" היכן מצוי התהליך.