הסחבת שעולה בחיי אדם: מחדל המגנזיום במים

אי שם בשנת 2003, הבינו במסדרונות הממשלה שמתחילה להיווצר סכנה מוחשית לבריאות הציבור: המים שלנו, המותפלים ברובם, לא מכילים את המינרל מגנזיום. המחסור הזה הוא לא עניין של מה בכך, אלא סכנה לבריאות הציבור שתעלה לנו בחיי אדם.

17 שנים חלפו מאז. הרבה מים זרמו בברזים ומעט מאוד מגנזיום. גם התקשורת נכנסה לתמונה: ב-2017, חשפה העיתונאית עדי דברת-מזריץ מ- The Marker כי פיילוט ממשלתי שנועד לבחון הוספת מגנזיום למים פשוט נכחד. שנתיים אחרי מועד הסיום המשוער, הסתבר שהוא כלל לא התחיל.
בדיקת "שקוף" חושפת: גם עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, הפיילוט טרם התחיל ואף טרם נבחרה החברה שתפעיל אותו. הסיבה העיקרית: מחלוקת רבת שנים בין משרד הבריאות לרשות המים.

עוד כתבות "בחזרה לתחקירי עבר":

• למה הרשויות המקומיות צובעות מעברי חצייה בצבע מחליק יותר?
• כמה כסף מוציאים על קולה זירו בלשכת ליצמן?
• מפלגת מרצ ממשיכה להעביר כספים לבית דפוס של מקורב

התחקיר נערך במסגרת תחום סיקור ייחודי שבחרו מעל ל-3,000 המו"לים של שקוף: "בחזרה לתחקירי עבר" במסגרתו אנחנו חוזרים לחשיפות של מחדלים וליקויים, שנים אחרי שהצהיבו בעיתונים, ובודקים: האם משהו זז מאז?

ב-2009 נקבע: יש להוסיף מגנזיום למי השתייה

כמחצית מהמים ששותים אזרחי ישראל הם מים מותפלים. ביישובים מסוימים, דוגמת תל אביב שיעור המים המותפלים מגיע לכ-90%. התהליך שהמים עוברים במתקני ההתפלה גורם להם להיות חסרים במגנזיום, מינרל ההכרחי לתפקודו התקין של הגוף.

הצורך באספקת מגנזיום לציבור עלה כבר לפני שנים רבות במסדרונות הממשלה. ב-2003 מונתה ועדה מייעצת לעדכון תקנות מי השתייה- "ועדת עדין" בראשות פרופ' אבנר עדין. ב-2009 קבעה הועדה כי יש להוסיף מגנזיום למי השתייה.
ב-2012 משרד הבריאות פרסם חוות דעת לפיה הוספת מגנזיום יכולה למנוע כ-250 מקרי מוות בשנה. "על פי הניתוח, שהסתמך על מחקרים שהצביעו על קשר בין ריכוז נמוך של מגנזיום במי השתייה לתחלואה ותמותה, החזרה של 30 מג"ל מגנזיום למים נמצאה בעלת כדאיות גבוהה, ובעקבותיה צפויה הפחתה של כ-250 מקרי מוות ממחלת לב כלילית בשנה", נכתב במסמך של משרד הבריאות.
רשות המים התנגדה לכך מטעמים כלכליים: לדבריה, העלות של הוספת מגנזיום תגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. טענה זו עומדת בניגוד לתחזיות משרד הבריאות לפיהן העלות תסתכם בלא יותר מכמה עשרות מיליוני שקלים.

במשרד ראש הממשלה קיבלו החלטה שתפשר בין הצדדים: לבצע פיילוט להוספת מגנזיום למי השתייה באחד ממתקני ההתפלה ומטרתו תהיה לבחון מה היא הדרך היעילה לספק מגנזיום לציבור.

הפיילוט הנעלם

בתקנות בריאות העם 2013 נקבע בהוראת שעה כי פיילוט הוספת מגנזיום למי השתייה יתקיים בין 2013 ל-2015. בתחקיר של דברת-מזריץ, כאמור, התברר כי בסוף שנת 2015 הפיילוט לא התקדם כלל.
עקב פקיעת תוקפן של הוראות השעה מ-2013, פנה משרד הבריאות ליו"ר ועדת הסביבה של הכנסת בבקשה להאריך את ההוראה לקיום הפיילוט בשלוש שנים נוספות. ואכן, במאי 2016 נדחה מועד סיום הפיילוט עד לספטמבר 2018 במסגרת תקנות איכות מי השתייה.

בשלב זה נראה היה שהנושא מתקדם. בדצמבר 2017 הודיעה רשות המים למשרד מבקר המדינה כי נבחרה חברה מייעצת לקבל החלטות בנושא הפיילוט – חברת תה"ל, אך לא נבחר מפעיל לפיילוט עצמו. 
בהמשך, אף נבחרה ועדת היגוי להוספת מגנזיום למים מותפלים בראשות משרד הבריאות. היא מונתה בינואר 2018 והתכנסה לראשונה במרץ 2018. לפי מבקר המדינה באפריל 2018 חברת תה"ל החלה בעבודתה. 

גם מבקר המדינה לא הצליח

למרבה הצער, ספטמבר 2018 חלף אך מרשות המים עולה כי עד היום לא נבחרה חברה שתפעיל את הפיילוט. לטענת משרד הבריאות, ועדת ההיגוי התכנסה לאחרונה ב-23.3.2020 ואין כרגע תאריך לכינוס הבא שלה.

בדוח המבקר על רשות המים מ-2018 ננזפו הרשויות האחראיות על הנעת הפיילוט, ונדרש מהן לקדם את הוספת המגנזיום למים ללא דיחוי. "משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, כי השתהותם בקידום הקמת מתקן החלוץ להוספת המגנזיום למים במשך יותר משש שנים אינה סבירה", כתב המבקר. 

• דוח מבקר המדינה המלא בנושא מחסור המגנזיום במים

"כפי שקבע משרד הבריאות, מחסור במגנזיום עלול לגרום נזק חמור לבריאות הציבור, לפיכך על רשות המים, על משרד הבריאות ועל משרד האוצר להחיש את הקמת מתקן החלוץ, ולקבל החלטה ללא דיחוי". 
נראה שגם נזיפה ממבקר המדינה לא שכנעה את המשרדים האחראים כי יש להזדרז.

צעדי תינוק

לפי מידע שהגיע לידי "שקוף", חברת תה"ל המייעצת למדינה בנושא הפיילוט אכן החלה בעבודתה. היא ערכה בדיקה לגבי הטכנולוגיות הזמינות בשוק להוספת מגנזיום למי השתייה וכתבה דוח בנושא עבור ועדת ההיגוי.

לדברי גורמים המעורים בנושא, לקראת כתיבת הדוח פגשה תה"ל מספר נציגי חברות שלהן טכנולוגיות רלוונטיות. בסוף הדוח ישנן המלצות למספר טכנולוגיות שנמצאו מתאימות להפעלת הפיילוט.
"כרגע אנחנו משלימים השלמות שוועדת ההיגוי ביקשה להוסיף לדוח. עם אישור הדוח הוא יפורסם לציבור, אבל זה כנראה יקח עוד חודשים", סיפר מקור בכיר המעורה בנושא.
צעדים בסיסיים שהיו יכולים לקרות לפני שנים, מתבצעים רק עכשיו. פרופ' אבנר עדין לשעבר יו"ר "ועדת עדין" לאיכות המים נדהם לגלות שהנושא התקדם בצעדים איטיים כל כך. "לא יאומן שתהליך שאמור לקחת שנה וחצי נגרר במשך שבע שנים ועדיין לא הסתיים", הוא זועם. "היה אמור להיות דיון בנושא במשרד הבריאות לפני כמה חודשים, אבל בגלל הקורונה הוא נדחה".

הסיבה לגרירת הרגליים: מחלוקת כלכלית ופוליטית

מבדיקת "שקוף" עולה כי הפיילוט להוספת מגנזיום למי-השתייה נתקע לא רק בגלל הדוח של תה"ל, אלא גם עקב חילוקי דעות כלכליים ופוליטיים בין רשות המים למשרד הבריאות, המלווים את הסיפור כבר שנים.

לדברי רשות המים, הוספת מגנזיום למי שתייה היא בזבוז כסף. "כ-99% מהמים זורמים לביוב ולא לגופנו, כך שמדובר בבזבוז עצום של כסף כל שנה. אנו שותים פחות מ- 1% מצריכת המים הכוללת, ויש רבים שאינם שותים מי ברז כלל", מסרו לנו. "נכון לבחון מהי הדרך הנכונה והכלכלית למשק: האם על ידי הוספה למים או למזון ו/או לתוספי מזון, או אפילו לחלק לתושבים תוסף בבתי המרקחת".
אך לטענת משרד הבריאות, הדרך היעילה ביותר לספק מגנזיום לציבור היא דווקא בעזרת מי השתייה. "משרד הבריאות מתעקש על הפיילוט דווקא כי המים לא משמשים רק לשתייה, אלא גם לחקלאות", מסביר פרופ' עדין.
"גם במים המשמשים להשקייה ('מי קולחין') אין מגנזיום. כתוצאה מכך גם הגידולים והאדמה לא מקבלים את המינרל. יש פה מעגל שלם של מחסור במגנזיום, זה לא רק עניין של שתייה".
עוד הוסיף, כי "היתרון הגדול של קבלת מגנזיום ממים הוא שהמגנזיום נספג בגוף טוב יותר בדרך זו. גם ארגון הבריאות העולמי המליץ על כך ולצידו מומחים רבים ברחבי העולם".

חילוקי הדעות הכלכליים מעכבים את הפיילוט. זאת, על אף שכזכור, מטרתו המוצהרת היא ליישב בדיוק את המחלוקות הללו בין הצדדים. "ההחלטה על הקמת מתקן החלוץ (פיילוט) נעשתה, בין היתר, על מנת לפתור את חילוקי הדעות בנושא", כתב על כך מבקר המדינה, "ולפיכך קידום הקמת מתקן החלוץ והסקת המסקנות מכך תביא ממילא להכרעה בדבר הדרך היעילה לאספקת המגנזיום לציבור".
ישנם גם חילוקי דעות פוליטיים: לפי דברי הגורמים השונים, לא משרד הבריאות ולא רשות המים רוצים להיות אחראים לעליית מחיר המים שתתלווה להוספת המגנזיום למי השתייה, שתגרור, כנראה, ביקורת ציבורית. הוויכוח על מקור המימון לפיילוט מעכב גם הוא את קידומו.

לא הכל אבוד: היוזמה של מעגן מיכאל

לאחר גרירת רגליים של שנים, יש מי שהייאוש מהבירוקרטיה הביא אותם לפעול בדרך עצמאית: קיבוץ מעגן מיכאל החליט להוציא לדרך פיילוט עצמאי ולהוסיף מגנזיום למתקן ההתפלה של הקיבוץ.
מי שנבחרה לבצע את הפיילוט היא חברת "טכנולוגיות לשימור סביבה", אחת מהחברות שהטכנולוגיה שלהן נבדקה עבור הדו"ח שכתבה חברת תה"ל. לדברי מנכ"ל החברה – המדינה לא חזרה אליו עם מידע חדש בנושא הפיילוט כבר יותר משנה. 

"בתחילת מרץ 2019 קיבלנו מידע בכתב שהטכנולוגיה שלנו הוצגה בפני ועדת ההיגוי וכי המצגת שלנו עברה בהצלחה. עברה כבר יותר משנה, ולא חזרו אלינו", סיפר יחיאל מנוחין, מנכ"ל החברה. "כשראינו שהנושא הזה לא זז עלה הרעיון ללכת למעגן מיכאל".
בקיבוץ מעגן מיכאל שותים כבר 10 שנים מים מותפלים ממתקן התפלה פרטי. "הם קיבלו החלטה שהם מוכנים לבדוק אצלם את המתקן הראשוני והם גם היו מוכנים להשתתף בהשקעה הכספית של הקמתו", מציין מנוחין. "הפרויקט הזה מוכר למשרד הבריאות – הרי התנאי להקמתו והפעלתו היה עמידה בכל התנאים של המשרד". 

האם יוזמת הקיבוץ תשמש תמריץ לפיילוט הלאומי שטרם התחיל לפעול? מנוחין אופטימי: "המתקן הארצי מתעכב כבר שנים, אז היה לנו נוח לעשות את זה במעגן מיכאל. כך, אם אי פעם המדינה תתעשת ותוציא את המכרז, יהיה לנו רפרנס שיחזק את העמדה שלנו מול הגופים האחראים". 
בחודשים האחרונים התעכב שיתוף הפעולה עם מעגן מיכאל עקב הקורונה, אך ביום חמישי (4.6.2020) התכנית אושרה והוחלט כי הפיילוט בקיבוץ יצא לדרך. בימים אלה החלה ההקמה של הפרויקט, ובחודש נובמבר תחל ההרצה ויבוצעו בדיקות שיבחנו האם המים שנוסף להם המינרל ראויים לשתייה.