ככה הפוליטיקאים משקרים לכם

בשנים האחרונות קם מתחרה כבד משקל לספורט הפרלמנטרי העתיק של פעילות ציבורית בניגוד עניינים: חיסול הצעות חוק לשקיפות ניגודי עניינים.

הח״כים מפגינים שוב ושוב אחדות מעוררת השראה ומתלכדים למען הפלת חוקים שמבקשים לחשוף אינטרסים סמויים שמקיפים אותם. צפו בסרטון למעלה כדי לראות איך הם עובדים עליכם.

https://www.youtube.com/watch?v=Ev1sdAOK5O8[/embed]

לסרטונים הקודמים:

• איפה חברי הכנסת?
• שחקני הספסל האחוריים

לא התייחסתי לכך בקליפ הנוכחי, אך הספין הזה הוא לא רק מסוכן אלא גם ייחודי לארץ הקודש: במערב הזיקות של הנבחרים ובני משפחותיהם – בחוץ. בסלובניה למשל הדבר היחיד שחסוי זה מקום מגורי הנבחרים ומספר תעודת הזהות שלהם. בארגנטינה? יש גוף שמאמת את ההצהרות של הנבחרים והפקידים.

בדמוקרטיה האמריקאית (שלא חפה מבעיות אך מובילה עלינו בכל הקשור לשקיפות) כמעט כל האחזקות שלהם חשופות. עד כדי כך שהאנליסטים ממליצים לקנות את אותן מניות שמחזיקים חברי קונגרס. למה? כי הן שוב ושוב עולות יותר מהממוצע בשוק ההון. מאידך, כשלאחרונה נחשף שששה מחברי הקונגרס החזיקו מניות בשווי של מיליונים ברוסיה – מדינה שהם אמורים לאשר נגדה סנקציות – הם זכו לקיטונות של ביקורת.

ובארץ? חברי כנסת מגישים הצהרת ההון חיוורת שננעלת בכספת – שלאיש אין אליה גישה. כלומר היחיד שמרוויח מהמצב הוא מי שמכר לכנסת את הכספת. הסטנדרטים שלנו למעשה כה נמוכים שכשבדקנו את ראשי הערים – שגם מחויבים בהגשת הצהרות הון – גילינו שרק 8% הגישו במועד. ראיתם על זה כותרות? בעולם נהוגים קנסות חמורים על איחור בהגשה. ובארץ? אפילו לא שיימינג.

אגב שיימינג, אפילו לטענה כי מדובר בהימנעות יהודית בריאה מלשון הרע אין רגליים: במקורות מבחינים בין אנשים פרטיים לבין נבחרי ציבור, ובפרשת פינחס נכתב ״כשם שהקב״ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסם בעולם כך מתעסק בגנותן של רשעים לפרסמן בעולם״. עו״ד אלישי בן יצחק פירש זאת וכתבים אחרים בכך כי ״נכון לפרסם את מעשיו של איש הציבור באוזני כולם, וזאת כדי להרתיע אותם לבלתי יחטאו וכדי להעביר את המסר שהכל שווים לפני החוק״.

שקיפות – ההפך מפופוליזם

חשוב להדגיש: אין כאן קריאה לסבך את הרגולציה ולהוסיף שלשלאות על מקבלי ההחלטות. פופוליזם של הון-שלטון רק משתק את המערכות ומצמצם את אמון הציבור בממשל מבלי לנקותו.

שקיפות – בייחוד כשחצי מהכנסת מחוברת בדרכים אלו או אחרות להון – דווקא תאפשר למנהיגים לתפקד מבלי לחשוש לניגודי עניינים. העובדה שאלו כבר על השולחן במקום בכספת אף תעתיק את מרבית האחריות לשמירה על טוהר המידות לציבור. אנחנו נדע בדיוק את מי בחרנו, מה הוא עושה בתפקיד, ובאמת- למען מי.

בד בבד פוליטיקאי שקשריו ידועים ופומביים ובאמת מעוניין בקידום האינטרס הציבורי כנראה  יקפיד שבעתיים שלא לגזור קופונים צרים לאותם מקורבים שהקשרים עימם יהפכו לפומביים. אותו ח״כ ירוויח מכך גם בעצמו: מקורביו יבינו את הכללים החדשים ולא יוכלו לבוא אליו בטענות.

והכי חשוב: השקיפות תסייע בניקוי המירוץ לכנסת: המצב הנוכחי קורץ לאנשים שחושבים בעיקר על עצמם. הרי בסופו של דבר מי ירוץ לעבודה עם תנאים חלומיים ואפס דין וחשבון – כאלו שרוצים לעזור למדינה או כאלו שרוצים לעשות קופה?